רבי אהרן קוטלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אהרן קוטלר
הרב אהרן קוטלר נואם בכנס של החינוך העצמאי
הרב אהרן קוטלר נואם בכנס של החינוך העצמאי
הרב אהרן קוטלר נואם בכנס של החינוך העצמאי
לידה 1892
ה'תרנ"ב
פטירה 29 בנובמבר 1962 (בגיל 70 בערך)
ב' בכסלו תשכ"ג
מקום קבורה הר המנוחות
מקום פעילות פולין, ארצות הברית, ישראל
השתייכות חרדים ליטאים
תחומי עיסוק ראש ישיבת לייקווד
תפקידים נוספים נשיא מועצת גדולי התורה באמריקה, נשיא החינוך העצמאי
חיבוריו משנת ר' אהרן

הרב אהרן קוטלר (תרנ"ב; 1892 - ב' בכסלו תשכ"ג; 29 בנובמבר 1962) היה ראש ישיבת קלצק בפולין, ולאחר מכן מייסדה וראשה של ישיבת לייקווד בארצות הברית, נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית וממנהיגי הציבור החרדי במדינה זו.

רבי אהרן קוטלר עם רבי אלחנן ואסרמן

תולדות חייו

לוחית זיכרון לרבי אהרון קוטלר בכניסה לשכונת רמת אהרון בבני ברק

נולד בסוויסלוץ' (היום בבלארוס) בשנת ה'תרנ"ב (1892), לרבי שניאור זלמן פינס רב המקום. את שם המשפחה "קוטלר" החליף סבו לאביו כדי להימנע מגיוס לצבא הרוסי. בילדותו ידע בעל פה את כל כ"ד ספרי התנ"ך[1]. בגיל 11 נשלח ללמוד אצל הרב זלמן סנדר כהנא שפירא בקרינקי. לאחר שהתייתם מהוריו בגיל צעיר התאכסן אצל דודו רבי יצחק דמו"ץ במינסק, שם הכיר את הרב רפאל ראובן גרוזובסקי שהשפיע עליו ללמוד בישיבת כנסת ישראל. הוא נכנס ללמוד בישיבה בגיל 13, ועקב כשרונותיו הצטרף לשיעור של הבחורים המבוגרים[2]. הסבא מסלבודקה התבטא כי "כדאי להחזיק את כל התלמידים בישיבה ולו כדי ליצור את הסביבה בשביל 'אהר'לה סוויסלוצ'ר'"[3]. בשנת תרס"ח (1908) שלח הסבא מסלבודקה קבוצת תלמידים מובחרים מישיבתו, ובהם אהרן קוטלר, כדי לשוחח עם קבוצת רבנים ידועים שביקרו בקובנה ובהם רבי חיים סולובייצ'יק ורבי מאיר שמחה הכהן. לאחר שהרב סולובייצ'יק התרשם ממנו הוא התבטא עליו: "מזה ארבעים שנה לא נזדמן לי לפגוש עילוי כמותו", והרב מאיר שמחה כהן התבטא: "זה הקטן גדול יהיה כרבי עקיבא איגר בדורו"[4]. לימים התבטא עליו הרב סולובייצ'יק באוזני הרב ברוך דב ליבוביץ: "הוא נראה כאחד מאלה שהעולם יעמוד עליהם"[5].

בגיל 22, גיל צעיר יחסית לנהוג אז, נישא לחנה פרל בתו של הרב איסר זלמן מלצר, גיסו של ראש ישיבת סלובודקה הרב משה מרדכי אפשטיין. הרב מלצר מיהר לסיים את השידוך לפני שאחר יקדים אותו. לאחר נישואיו החל ללמד בישיבת עץ חיים בסלוצק שבראשה עמד חמיו. לאחר כשבע שנים נמלט מהקומוניסטים עם חלק ניכר מתלמידיו לעיר קלצק וישיבתו, ישיבת קלצק, גדלה.

הרב אהרון קוטלר היה שותף בהקמת ועד הישיבות בשנת תרפ"ד (1924). בשנת תרצ"ו (1936) ביקר באנגליה ובארצות הברית במסגרת מסע גיוס כספים למען הישיבה, וכבר אז תכנן להקים בארצות הברית כולל אברכים ללימוד גמרא ברמה גבוהה.

בשנת ת"ש (1940), לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עברה הישיבה לוילנה[6], וזמן קצר אחר כך, בהוראת הליטאים, עברה לעיירה הליטאית יאנובה. הרב קוטלר המשיך ללמד בישיבה לאחר הכיבוש הרוסי[7] עד סגירתה בחודש שבט תש"א (תחילת 1941), אז יצא דרך סיביר ויפן לארצות הברית[8]. הרב קוטלר נתקע זמן מה ביפן[9] ולבסוף הגיע לניו יורק והתיישב בשכונת בורו פארק. בשנתיים הראשונות לבואו לארצות הברית הקדיש את זמנו להצלת בני הישיבות שנשארו תחת השלטון הקומוניסטי ולאחר מכן תחת הכיבוש הגרמני. היה חבר פעיל בוועד ההצלה שעל ידי רבני אמריקה שעסק בהצלת יהודים. בתקופה זו מסר שיעורים מעטים בלבד, בענייני סדר זרעים, בישיבת תורה ודעת וישיבת חפץ חיים.

בשנת תש"ג (1943) לאחר הפסח[10] הגה את רעיון הקמת הישיבה, ולשם כך בחר בלייקווד - עיירת נופש באותם הזמנים, מתוך כוונה להרחיק את הישיבה משאונה של העיר הגדולה ניו יורק, ובתקווה שהיהודים האמידים הנופשים בה יתרמו את כספם לישיבה. בסוף ימיו מנתה הישיבה כ-120 תלמידים. (ב-2012 מנתה הישיבה כ-6500 תלמידים ואברכים)

הרב אהרון קוטלר נפטר בב' בכסלו תשכ"ג-1962 ארונו הוטס לארץ ישראל והוא נקבר בהר המנוחות. על שמו שכונת רמת אהרון בבני ברק וכן רחובות בכמה ערים בישראל.

פעילות ציבורית

בקיץ 1937 בכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל במרינבד היה הרב קוטלר אחד ממנהיגי המתנגדים בקרב גדולי התורה להצעה להביע תמיכה בהקמת מדינה יהודית. עם זאת, לאחר הקמת המדינה, תמך בהשתתפות בבחירות ואף הגיע לישראל כדי להשפיע בכיוון זה.

הרב קוטלר נחשב לאחד ממנהיגי היהדות החרדית של אמריקה. הוא היה נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה, עמד בראש ועדת הרבנים של "תורה ומסורה" והיה חבר בוועד הפועל של אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה. הוא התמסר לביסוס החינוך העצמאי בארץ ישראל, ועמל לגייס כספים עבורו. אחרי פטירת חותנו הרב איסר זלמן מלצר ירש את ראשות ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ומדי פעם נהג לבקר ולמסור שיעורים בישיבה, תוך שהוא ממשיך להתגורר באמריקה.

הרב קוטלר היה מראשי המצדדים בגישה המסורתית ללימוד התורה ללא עירוב של לימודי חול - דבר שהיה חדש באמריקה. לדעתו, מצב לימוד התורה התדרדר בעקבות חורבן היהדות במלחמת העולם השנייה, ועל כן יש לעודד צעירים להתמסר ולהקדיש את חייהם ללימוד התורה, ולתמוך בהם מבחינה כספית.

מצבתו

על מצבתו נכתב:

רבינו הגדול שר התורה ועמוד היראה רבן של ישראל צדיק יסוד עולם, הקים עולה של תורה בדורו והאיר יובל שנים עיני ישראל באור תורתו חסידותו, עורך מערכות ומיישר הדורים מפרק הוויות ומפרק שברים, קברניט נאמן, לוחם מלחמתה של תורה, גודר גדר ועומד בפרץ, עשה מעשי חייא ונתן נפשו על קיומה של תורה בישראל בגולה ובאה"ק (=ובארץ הקודש), על עבודת הצלה בשנות הזעם ת"ש-תש"ה, ועל מעשה החסד לכלל ולפרט, החזיר עטרה ליושנה להעמיק ולהרחיב גבולות לימוד התורה בטהרתה ובקדושתה בארצות הברית על ידי בית מדרשו בלייקווד, ועל ידי השפעתו קיבץ וריבץ תלמידים לאלפים בישיבתו בקלצק ובירושלים עיה"ק (=עיר הקודש) בישיבת עץ חיים.

משפחתו

הרב קוטלר השאיר אחריו בן - הרב שניאור, ובת - שרה שוורצמן, שהייתה נשואה לרב דב שוורצמן, ראש ישיבת בית התלמוד. בנו ירש את מקומו בראשות ישיבת לייקווד. אחר פטירתו של הרב שניאור מונה בנו הרב אריה מלכיאל קוטלר לראשות הישיבה, כשלצדו שלושה ראשי ישיבה נוספים: הרב דוד שוסטל, חתנו של הרב שניאור, ושני חתניה של הרבנית שרה שוורצמן, בתו של הרב אהרן קוטלר: הרב ירוחם אולשין והרב ישראל ניומאן. בנה הראשון של הרבנית שוורצמן, הרב יעקב אליעזר, מכהן כראש ישיבת לייקווד-מזרח שבשכונת רמות בירושלים. בנה השני, הרב זבולון, הוא ראש כולל של "קרן וולפסון" בירושלים. נכדו אהרן, הקרוי על שמו, הוא מנהל הישיבה.

ספריו

בנו הרב שניאור הקים מכון להוצאת כתבי אביו הנקרא "מכון משנת רבי אהרן" בראשות הרב צבי רוטברג. סדרת ספריו נקראת "משנת רבי אהרן" והיא כוללת 19 ספרים (10 על מסכתות הש"ס, 2 ספרי שו"ת, 1 הלכות שכנים, 4 מוסר, 2 תנ"ך).

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • הרב יצחק דרשוביץ, The Legacy of Maran Rav Aharon Kotler (באנגלית), 2005.
  • אהרן סורסקי, אש התורה, בני ברק תשע"ג.
  • דוד זריצקי, נגדע הארז בלבנון, אחרי ארונו, הבה נמשיך בדרכו, נדפסו בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 162–173

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה ומוסר בישיבות נוסח ליטא, תל אביב תשל"ו, כרך ג', עמ' ריח.
  2. ^ עוד על כשרונותיו ראו את דברי הרב נתן קמינצקי בשם הרבנית שולמן, נכדת הסבא מסלובודקה. דקה 14 וחצי.
  3. ^ שם, עמ' רכ.
  4. ^ שם, עמ' רכ. הגדרה כזו אודותיו השמיע גם הרב חיים עוזר גרודז'נסקי (שם).
  5. ^ שם עמ' רכא. עדות בנו הרב יעקב משה ליבוביץ
  6. ^ גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939
  7. ^ מפי הרב סורוצקין, הצופה, 16 בספטמבר 1940
  8. ^ ישיבות ליטה קוראות לעזרה, הצופה, 20 בפברואר 1941
  9. ^ ‭1400‬ פליטים יהודים ביפאן-במצב שלאחר יאוש, המשקיף, 1 ביולי 1941
  10. ^ בתולדות אנשי שם כתוב תש"ד


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25896695אהרן קוטלר