בדיקת שדה ראייה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: צורך במכלוליזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: צורך במכלוליזציה. |
בדיקת שדה ראייה (באנגלית: Visual Field Test, Perimetry Test) היא בדיקה מתחום האופטומטריה הבוחנת את תקינות תחום הראייה של כל עין בנפרד, כולל הראייה המרכזית והפריפרית (לצדדים). זוהי בדיקה המהווה מרכיב משלים חשוב של כל בדיקת ראייה כללית, ובפרט בדיקה למחלת הגלאוקומה העינית ומחלות רשתית העין. מצב בו שדה הראייה צר במיוחד מוגדר כלקות.
בדיקת שדה ראייה נעשית באמצעות הבחנה בנקודות אור במרחב, בעזרת מכשיר הנקרא פרימטר אשר מסכם את התוצאות אל תוך מחשב, שנותן תמונה כוללת של שדה הראייה של הנבדק. במידה וישנם אזורים בהם לא הבחין הנבדק בנקודות האור בשל הפרעה בראייה, המחשב מציין כי ישנו "כתם עיוור", כלומר אזור פגוע בשדה הראייה. הבדיקה מיועדת לאבחון ומעקב מדויק של הפרעות בשדות הראייה בשתי העיניים. באמצעות בדיקה זו ניתן לאבחן את מחלת הגלאוקומה והפרעות נוספות האופייניות למחלות עיניים שונות. בדיקת שדה-ראייה ממוחשבת היא בדיקה המאפשרת להעריך את מידת הנזק הקיים בשדה-הראייה, דהיינו: אותם חלקים החסרים מהתמונה שאנחנו רואים בכל עין כאשר מבטנו קבוע על נקודה אחת. לדוגמה, בזמן שאנחנו מסתכלים על רמזור אדום ומחכים שיתחלף, הראייה ההיקפית שלנו מאפשרת לנו להבחין במכונית הנעצרת בנתיב שלידנו. מדידה מדויקת של שדה-הראייה מאפשרת גילוי של הנזק מגלאוקומה כבר בשלבים המוקדמים של המחלה, הרבה לפני שהחולה מסוגל לחוש בכך. מעקב אחר השינויים בשדה-הראייה על ידי בדיקות שדה-ראייה חוזרות משמש למעקב רגיש אחרי התקדמות המחלה.
יתרונות הבדיקה הממוחשבת בכך שהיא מועברת באופן זהה בכל פעם שהיא מתבצעת, כל מכשירי שדה הראייה מכוילים באופן זהה, ומהלך הבדיקה אינו מושפע מהבודק. הבדיקה מספקת מידע מדויק על פגיעה בשדה הראייה ומאפשרת ניתוח מדויק של הנתונים, כך שהרופא יכול להסיק אם שדה הראייה תקין, או לחליפין, אם חל בו שינוי יחסית לבדיקות הקודמות.
הצורך בביצוע הבדיקה
בדיקת שדה ראייה נותנת מידע על תבניות מסוימות של אובדן ראייה. בהתאם מאבחנים סוגי מחלות עיניים שונות, למשל: בחשד למחלת גלאוקומה, מחלה בה נפגעת הראייה הפריפרית בשלבים המוקדמים עקב לחץ תוך-עיני מוגבר, שולחים בשלב מוקדם לביצוע של בדיקה זו. גודל ההפרעה הפריפרית בראייה כגודל הנזק העצבי שנגרם. גם בחשד לפגיעה ברשתית שולחים לבדיקה זו.
בנוסף, מחלות נוירולוגיות שונות הגורמות לנזק לעצב הראייה יכולות להביא להפרעה בשדה הראייה, ויאובחנו על ידי הבדיקה, למשל: שבץ מוחי (CVA), אירוע מוחי חולף (TIA), טרשת נפוצה, גידולים מוחיים ועוד.
אינדיקציה נוספת לביצוע הבדיקה היא למשל לפני ניתוחי עיניים, לצורך השוואה עם התוצאות לאחר הניתוח. בבדיקת שדה הראייה מוקרנות נקודות אור על מסך כדי לבדוק את הרגישות לאור של אזורים שונים בשדה הראייה. בבדיקה זאת מתבקש הנבדק ללחוץ על כפתור המונח בידו בכל פעם שהוא רואה נקודת אור המוקרנת על המסך. במהלך הבדיקה נקודות האור הופכות חלשות יותר ויותר עד שהנבדק אינו מבחין בהן כלל. בדרך זו המכשיר מסוגל לחשב מהי עצמת האור המינימלית שהנבדק מסוגל לזהות בכל אזור של שדה הראייה. בדיקה זו מבוצעת בנפרד לכל עין. מרבית חולי הגלאוקומה הנמצאים בטיפול נרתעים מביצוע בדיקת שדה ראייה. הבדיקה ממושכת, משעממת, מעייפת ודורשת ריכוז רב. רוב הנבדקים – הבריאים והחולים כאחד - מרגישים במהלך הבדיקה שלא ביצעו אותה כיאות. חלקם אף מרגישים תסכול וחרדה מכך שלא ראו היטב את נקודות האור, ולעיתים קרובות תחושתם במהלך הבדיקה היא כי מצב הראייה שלהם הוחמר. תחושות אלה משותפות לכל הנבדקים, בריאים וחולים כאחד, והיא נובעת בעיקר מכך שהמכשיר מכוון בהדרגה את עוצמת האור המוקרן עד לעוצמה המינימלית שהנבדק מסוגל לראות. חולים רבים היו שמחים לוותר על בדיקה זאת, אולם בדיקת שדה הראייה נותנת מידע חשוב ביותר על קיום המחלה ולאחר מכן על יציבות המחלה (האם הגלאוקומה התקדמה). מסיבה זאת חשוב מאד לבצע את בדיקת שדה הראייה בכל פעם שהרופא מפנה לבצע אותה. מרווחי הזמן בין בדיקה לבדיקה ינועו לרוב בין מספר חודשים עד שנה או יותר – הכול תלוי בחומרת המחלה, בלחץ התוך-עיני ובגורמים נוספים.
אופן ביצוע הבדיקה
הנבדק יושב על מול מכשיר דמוי מחשב, ומתבונן למרכז. בהמשך מוקרנות נקודות אור על המסך שמולו, כדי לבדוק את הרגישות לאור של אזורים שונים בשדה הראייה. הנבדק מתבקש ללחוץ על כפתור המונח בידו בכל פעם שהוא רואה נקודת אור המוקרנת על המסך. במהלך הבדיקה נקודות האור הופכות חלשות יותר ויותר עד שהנבדק אינו מבחין בהם כלל. בדרך זו המכשיר מסוגל לחשב מהי עצמת האור המינימלית שהנבדק מסוגל לזהות בכל אזור של שדה הראייה.
בדיקת שדה הראייה מבוצעת לרוב על ידי טכנאי שדות ראייה שהוכשר לתפקיד זה. תוצאות הבדיקה מודפסות על דף נייר (כל עין על עמוד נפרד) וניתנות לחולה, וזה מוסר את הבדיקה לרופא בעת המפגש ביניהם. הרופא מפענח את הממצאים ומוסר לנבדק את קביעתו. התדפיס כולל מפת גוונים (בגוונים שונים של אפור) ולצדה חישובים מתמטיים וסטטיסטיים שונים המאפשרים פיענוח של שדה הראייה של העין שנבדקה. מפת הגוונים מוצגת בחלק העליון הימני של התדפיס, ואילו הערכים המספריים המוצגים בצד השמאלי העליון הם הערכים שמהם בנויה מפת הגוונים. מפת הגוונים היא החלק הפחות מורכב לפענוח. גוונים בהירים מסמלים רשתית בריאה ואילו גוונים כהים הם עדות לנזק שנגרם לרשתית כתוצאה מגלאוקומה. אזור שחור לחלוטין מסמן שבאזור זה של שדה הראייה לא ראתה העין את האור החזק ביותר שהמכשיר מסוגל להקרין (אור מקסימלי זה זהה בקרוב לעוצמת ההארה של ירח מלא בלילה חשוך ללא עננים). מכאן מובן כי האזורים האפורים, ובפרט השחורים הם אזורים בהם נפגעה רגישות הרשתית לאור.
קישורים חיצוניים
