רבי חיים הלל פריד
ערך זה עוסק ברב ליטאי. אם התכוונתם לנכדו הרופא, ראו 
רבי חיים הלל פְרִיד (כ"ו בחשוון ה'תקצ"ז[1] (1837) - ג' בכסלו ה'תרע"א (1911)) היה משנה ראש ישיבת וולוז'ין.
תולדות חייו
נולד לר' אליעזר יצחק פריד, ראש ישיבת וולוז'ין ולרבקה בתו של ר' יצחק מוולוז'ין. את תקופת ילדותו עשה לצד סבו ר' יצחק בוולוז'ין. נלקח על ידי דודו, ר' שמואל לנדא, חתנו של ר' יצחק מוולוז'ין כחתן לבתו שרה בילה. בשנת תרי"ג (1853) נפטר עליו אביו בהיותו בן שש-עשרה ולדבריו 'לא זכה ללמוד תורה ממנו'.[2] בשנת תרכ"ה (1865), לאחר שר' יוסף דב הלוי סולובייצ'יק עזב את וולוז'ין לכהן ברבנות העיר בריסק, נתמנה ר' חיים הלל לכהן תחתיו כמשנה ראש הישיבה בוולוז'ין לצידו של הנצי"ב, אך נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שנתיים, עקב מחלה.
לאחר שנסגרה הישיבה בשנת תרנ"ב (1892), עמד הרב פריד בראש מסע השתדלנות לפתיחת הישיבה מחדש שתחילתו בשנת תרנ"ה (1895) בדמות הקמת כולל 'קיבוץ ברודסקי', שבראשו עמד גיסו, בעל אחותו, ר' מאיר נח לווין, וסיומו בפתיחת הישיבה מחדש בשנת תרנ"ט (1899).
בשנת תרמ"ב (1882) ערך והוציא לאור את הספר שו"ת חוט המשולש, הכולל תשובות בהלכה, 'חילוקים ופלפולים' מאביו ר' אליעזר יצחק פריד, סבו ר' הלל פריד ואבי סבתו ר' חיים מוולוז'ין. בהקדמה לספר לא חתם בשמו אלא בדרך רמז: ”ואני תפלה כי ירפאני ה'... ואזכה להוציא לאור גם יתר הכ"י מא"א הגאון ז"ל... בזכות שלשת אבות אלו הגאונים אשר בם אתפאר וכל עודי בחיים אתהלל כי נקראתי בשמותם”.
למרות ייחוסו ומעמדו נהג בצניעות וענווה: ”לא חבש כובע של רבנים, רק כובע קטיפה פשוט ועמידתו בבית הכנסת - מאחורי הבימה... שגור היה בפי הגבאים שרבי חיים הלל מעביר את ה'מזרח' ליד הדלת”.[3] על חשיבותו בוולוז'ין מעיד בן התקופה: ”מנהג היה בוולוז'ין, שבערב יום הכיפורים הייתה באה כל העיר, על טפה וזקניה, להתברך מרבי חיים הלל”.[4] על אישיותו מעיד עוד נכדו:
מרבי חיים הלל פריד, נשארו חבילות חבילות של יומנים, כשכל דף פותח בכותרת 'חסדי ד' '. תוכנם פרטים על הלוואות שהשיג והסכומים שהלווה לנצרכים. מכיוון שקופתו הייתה מצומצמת לווה מאחרים כדי להלוות. קורות ימיו רשם על גליונות אלה. יומן זה היה בו כדי ספר שלם.
— יונה בן-ששון, ספר וולוז'ין, עמ' 238
ר' חיים הלל נפטר בוולוז'ין ביום ג' בכסלו תרע"א (1911), ונטמן באוהל אבותיו ראשי הישיבה.
המאבק סביב משרתו
גם לאחר שהחלים רבי חיים הלל פריד לא שב למשרתו בישיבת וולוז'ין. לדברי משה צינוביץ היה זה בגלל שלא היה ראוי למשרה זו, וכך הוא כותב: ”באלה השנים עשה נסיון רבי חיים הלל פריד, בנו של רבי אליעזר יצחק, להשתמש בתגה זו והתחיל מגיד שיעורים על ידו של הנצי"ב, אבל נסיון זה היה זמני בלבד. רבי חיים הלל בעצמו בא לידי הכרה שהוא אינו האיש המוכשר מכמה בחינות לתפוס משרה רבת אחריות זו וויתר על זכותו”.[5]
ברם, נראה שסביב שנת תר"ל (1870), ביקש רבי חיים הלל פריד לשוב למשרת משנה ראש הישיבה, אך הנצי"ב מיאן. רבי חיים הלל פריד גייס לעזרתו את רבי אליהו חיים מייזל, תלמידו של אביו, שכיהן באותו פרק כרבה של לומז'ה, השולח אל 'אמרכלי הישיבה הק' דק"ק וולאזין' מכתב בניסוחו:
לא אוכל להתאפק הפעם מחוות דעתי על דבר הנהגת הישיבה הק' דק"ק וולאזין, לאשר הנני חושש פן יבולע ח"ו להשומע ושותק לקול צעקת הרב הגדול המפורסם בתורה וי"א כ"ש מו"ה חיים הלל נ"י, כי במשך ימי חליו מצא שכנגדו מקום לדכא נפש טהורה יקרה, ניר מרנא ורבנא גאון עוזינו מוהר"ח ז"ל ובן לאותו צדיק מו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם מ' אליעזר יצחק ז"ל, קמטרא דידיה ודאבהתיה יספיקו לו להיות ר"מ במתיבתא רבתא דא, ותחת כי היה מוטל על כל לאמצו ולחזקו בחליו עד כי יעלה לו רפואה בעזרתו ית"ש, הנה מוסיפים לו דאבון לב המגברת מחלתו. חד בר הוי ליה למרן הרב הגאון מ' אליעזר יצחק ז"ל וגם אותו מבקשים לרדפו ולהדפו ח"ו. אחלי ידידי ד', תיקר נא הנפש הזאת בעיני כבודכם, זכרו נא את אבותיו הקדושים ועמדו נא לימין צדקו ואל תתנו נא להדיחהו.
— מ' רבינוביץ, קובץ על יד, ירושלים תשי"א, עמ' רכט-רל
באותו מכתב הציע הרב מייזל למנות למשרת משנה ראש הישיבה, באופן זמני, את ר' אברהם דב מאיהומן חתנו של ר' אליעזר יצחק פריד, 'עד אשר ישלח ד' רפואתו לכבוד הרב הגדול מ' חיים הלל נ"י', אך בסופו של דבר מונה למשרה ר' רפאל שפירא, חתנו של הנצי"ב.
צאצאיו
ר' חיים הלל הותיר אחריו שני בנים: ר' שמואל, מרבני וילנה, ואליעזר יצחק; וארבע בנות: פרידה, רעכל, אסתר ובתיה. בנו של ר' שמואל היה הרופא חיים הלל פריד. פרידה נישאה לר' ברוך מנחם לונץ בנישואיה הראשונים, בנם - משה זלמן בן ששון נהרג ביבנאל מהמארב בשנת 1937. נישאה בשנית לר' שמואל אביגדור דרצ'ינסקי ובניהם הם פרופ' חיים הלל בן-ששון ופרופ' יונה בן-ששון (אביו של פרופ' מנחם בן ששון),
לקריאה נוספת
- משה צינוביץ, עץ חיים - ספר ראשון, תל אביב תשל"ב, עמ' 290-292.
קישורים חיצוניים
- השושלת הוולוז'ינית
- הקדמת ר' חיים הלל פריד לספר חוט המשולש
- הקדמת חתנו ר' שמואל אביגדור דרצ'ינסקי לספר אהל משה
- חייקל לונסקי, הגאון רבי חיים הלל פריד, בתוך ספר יזכור לקהילת וולוז'ין, בספריית העיר ניו יורק, 1970, עמ' 221–223 (תמונה 225 ואילך)