טאבון
הטאבון במקור הוא תנור חימר, מעוצב כחרוט קטום, עם פתח בתחתיתו בעזרתו ניתן להבעיר ולהזין את האש. כיום ישנם טאבונים העשויים מאבן ואף ממתכת. עוד בימי המקרא השתמשו בטאבון אשר שימש כתנור למשפחה, השכונה או הכפר.
הטאבון משמש לאפיית לחם כגון לחם הלאפה ונמצא בשימוש נרחב בקרב קהילות אתניות ערביות ויהודיות במזרח התיכון. כמו כן הוא גם משמש היום להכנת פיצות ופיתות.
מבנה הטאבון הקלאסי
כיום אמנם ישנים סוגים רבים של טאבונים, אך במקור, עוד מן העידן הטרום תעשייתי, היה הטאבון עשוי ממעטפת העשויה מחימר, צורתו היא של כיפה ללא תחתית כאשר בחלקה העליון פתח אותו מכסים במכסה העשוי חימר או מתכת גדולה מספיק. הוא עגול ונמוך אשר עוזר לשמור על חומו וסוכך מפני גשמים ורוחות.
חומרים שונים הנהוגים כחומרי הבערה של הטאבון במקור הינם גללי בעלי חיים מיובשים, ענפי עצים קצוצים ויבשים, שביי עץ, פחם, עלי עץ מיובשים ובדים. חלק מייחודו של הטאבון הוא חומרי הבערה הרבים אשר היוו פתרונות במקומות בהם לא היו הרבה עצים, בגלל מבנהו אשר שומר על חום היה זה פתרון אפיה נפוץ שהתפתח באזורים דלים מחומרי בערה. כיום טאבונים מקצועיים במסעדות ומאפיות לעיתים פועלים על גז.
ראו גם
קישורים חיצוניים
