בושהר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־18:34, 31 ביולי 2020 מאת בוט מקוה (שיחה | תרומות) (שנת>>תאריך (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

'אזור זמן: +3.5' אינו ערך חוקי

בושהר (מחוז)
استان بوشهر
מדינה איראןאיראן איראן
נפות במחוז 10
בירת המחוז בושהר
שפה רשמית פרסית, לורית
שטח 22,743 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 886,267 (2005)
 ‑ צפיפות 39 נפש לקמ"ר (2005)
אזור זמן UTC +3.5

לחצו כדי להקטין חזרה

סיסתאן ובלוצ'סתאןדרום ח'וראסאןכרמאןהורמוזגאןפארסבושהריזדח'וראסאן רזאוויצפון ח'וראסאןגולסתאןמאזנדראןסמנאןטהראןאלבורזקוםצ'הארמחאל ובח'תיאריכהגילויה ובויראחמדח'וזסתאןאילאםלורסתאןמרכזיאספהאןגילאןארדבילקזוויןהמדאןכרמאנשאהכורדיסתאןמזרח אזרבייג'ןזנג'אןמערב אזרבייג'ןבחרייןקטרעומאןכוויתטורקיהארמניהאזרבייג'ןטורקמניסטןאפגניסטןפקיסטןעיראקערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביות

מחוז בושהרפרסית: استان بوشهر) הוא אחד מ-31 מחוזות איראן. המחוז נמצא בדרום-מערב איראן, ובירתו העיר בושהר. שטח המחוז כ-22,743 קמ"ר ומתגוררים בו כ-890 אלף תושבים (2005). מבחינה מנהלית למחוז שייך גם אי ח'ארג שבו נבנה טרמינל ענק לייצוא נפט. העיר גובלת במפרץ הפרסי.

היסטוריה

מחוז בושהר היה חלקה הדרומי של ממלכת עילם הקדומה המוזכרת בלוח העמים[דרושה הבהרה] בבראשית "ובני שם- עילם...", דהיינו חבל ארץ זה מיוחס לקצה ההתפשטות של בני שם המקראי. שמה העילמי של העיר בושהר היה לין[1] או 'hamanu'[2]. חצי האי עליו בנויה העיר בושהר, נקרא בעבר בפרסית 'רי-שהר'[3], מצודת העיר ושרידים של עתיקות המקום מתקופת ממלכת עילם[4] נמצאים היום בדרום העיר על שפת הים, מדרום לחוף הפרחים וממזרח לנמל התעופה הישן של העיר ומצפון לנמל הישן.

באוגוסט 2010 החל לפעול בבושהר הכור הגרעיני הראשון של איראן, והוא היה הכור הראשון שפוקח על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

יהודים בבושהר

שמה התלמודי של בושהר היה 'בי ארדשיר' וכנראה הייתה שם קהילת סוחרים יהודית משכילה[5].

בבושהר קבור המקובל רבי אברהם שלום חמוי (ה'תרמ"ח) שחבר כ-36 ספרי קבלה כולל ספרים על קבלה מעשית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על פי w.hainz אנציקלופדיה מקראית ערך 'עילם' ראה מפה שם
  2. על פי f.homell, die elamistische gottersiebenheit, י.מ. גרינץ, מוצאי דורות, 'העוים והעמלקים -עאמים-עילמים' עמוד 95
  3. בתקופת התלמוד היה שמה 'בי ארדשיר' (בבלי גיטין ו')
  4. המלך העילמי כדרלעומר (בראשית יד), מחולל המלחמה העולמית המקראית הראשונה ושכבש את עבר הירדן עד אילת, מזוהה עם המלך העילמי 'כתיר -נחונת', אנציקלופדיה מקראית, שם
  5. בבלי גיטין ו', זאת בניגוד לדעת התוספות שם כי ארדשיר הייתה בבל.


ערך זה הוא קצרמר בנושא איראן. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.