פח אשפה

פח אשפה או פח זבל הוא מכל לאחסון זמני של פסולת, עשוי בדרך כלל מתכת או פלסטיק.

פח אשפה

קיימים 3 סוגים נפוצים של פחי רחוב: פחי אשפה קטנים בצידי הדרך (עשויים בדרך כלל ממתכת, פח או פלסטיק), מכלי אשפה גדולים עשויים מתכת (המכונים גם פח 'צפרדע'), ופחי פלסטיק ניידים בעלי גלגלים. התקן בבריטניה לפח אשפה נייד הוא תכולה של 240 ליטר או יותר. פחים אלו נאספים על ידי רכב לפינוי אשפה, אשר יעביר את הפסולת למטמנה, מזבלה, שריפה, או גריסה.

במקומות מסוימים פועל שירות מיחזור, ומוקדשים לו פחים ייעודיים. פחים אלו מופרדים לקטגוריות שונות, הקובעות איזה סוג של פריטים מותר להכניס לפח. תוכנם של הפחים נלקח למפעלי מיחזור.

פח אשפה טמון

במדינות מסוימות קיימים מכלי פסולת גדולים (5 מ"ק ויותר) אשר משרתים מספר בניינים במשותף. מכלים אלו בנויים באופן שהחלק האוגר את האשפה טמון מתחת לפני הקרקע, משאיות אשפה מיוחדות פותחו על מנת לרוקן מכלים כבדים שכאלה. היתרון במכלים אלו על פני הפחים המסורתיים, הוא ביכולתם לאגור כמויות גדולות של פסולת, ובחסכון בכוח אדם הנצרך לריקונם (ניתן לבצע ריקון על ידי פועל אחד), דגמים מסוימים מתוכננים באופן שיאפשר את פתיחתם על ידי מדרך רגל כדי להתאימם לשימוש על ידי בעלי מוגבלויות. במספר ערים בישראל הוחלפו חלק מן פחי האשפה בפחים טמונים^[1].