אובות
אֹבֹת, אתר מקראי, אחת התחנות בנדודי בני ישראל במדבר במסעם לארץ ישראל. שמה מופיעה בספר במדבר.[1] בני ישראל עצרו באובות בדרכם מפונון והמשיכו בדרכם לעיי העברים.
פירוש השם וזהות המקום
יש הסוברים כי מקור השם אובות הוא במילה אויבים. אחרים טוענים כי אובות הן נאדות למים וזאת לפי הכתוב בספר איוב[2][3].
יש המזהים את אובות עם אל-חֻצֻב צפונית מערבית לפונון. מנגד יש המזהים את אובות עם אל-עינה במואב.[4]
הערות שוליים
- ↑ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוקים י'-י"א
- ↑ ספר איוב, פרק ל"ב, פסוק י"ט.
- ↑ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, תל אביב, משרד החינוך, 2010, ע"מ 756
- ↑ שמואל אפריים ליונשטם, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך א', ירושלים, מוסד ביאליק, 1950, ע"מ 69.
| קודמת: פינון |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: עיי העברים |
