אפנון עצבי
אפנון עצבי או נוירומודולציה הוא שינוי מאפיינים עצביים וסינפטיים על ידי תאי עצב או חומרים המופקים על ידי תאי עצב[1].
ההשפעות של האפנון העצבי אינן סטטיות, הן יוצרות ויסות דינמי של מעגלים עצביים[1].
אופן הפעולה במערכת העצבים
האפנון העצבי משנה את אופן פעולתם של תאי עצב במסגרת מעגל עצבי[1]. בכך הוא מאפשר למעגלים המובחנים מבחינה אנטומית לייצר פלטים מרובים המובילים לשינוי התצורה (reconfiguring) של רשתות עצביות על עבר מעגלים תפקודיים אחרים[1].
פעולות של אפנון עצבי מתווכות לרוב על ידי קולטנים המצומדים לחלבון G[1]. הן משפיעות על תעלות יונים וחלבוני ממברנה אחרים[1]. על ידי כך הן יוצרות שינויים בדחף העצבי, באקסוציטוזה (פליטה תאית) או תכונות התגובה של תאי עצב[1].
השפעות על התפקוד הקוגניטיבי
לאפנון עצבי של יחס אות לרעש בתהליך עיבוד המידע יש השלכות על הקיבולת והתנודתיות של העיבוד[2]. היחס בין התפקוד הקוגניטיבי לרמת הרעש במערכת העצבים הוא בצורת U הפוכה, כך שהביצוע המיטבי מתרחש ברמות רעש מתונות והוא נפגע ברמות רעש גבוהות או נמוכות מידי[3]. כתוצאה מכך מחסור או עודף של אפנון עצבי פוגע ביכולת עיבוד המידע העצבי[2]. סטייה מרמת האפנון העצבי המיטבית מובילה לירידה במובחנות של ייצוגים עצביים ופגיעה ביעילותן של התנהגויות תפקודיות[2].
המוליך העצבי דופמין משפיע על יחס האות-רעש של תהליכי עיבוד מידע עצביים[2][4] וכתוצאה מכך גם על יעילות עיבוד האותות של מערכת העצבים[5] בעקבות זאת הדופמין משפיע על רמת התנודתיות והקיבולת של המערכת הנוירו-קוגניטיבית[2].
היבטים התפתחותיים
ערך מורחב – פסיכולוגיה התפתחותית
נראה שהתפתחות האדם לאורך החיים מווסתת לפחות באופן חלקי על ידי ההבשלה וההזדקנות של תפקודי האפנון העצבי[6].
שימושים טיפוליים ברפואה
במובן הרחב יותר האפנון העצבי מוגדר כשינוי תפקודו של איבר באמצעות שינוי של הפעילות העצבית[7].
תאי עצב ושריר ניתנים לשפעול חשמלי ועל כן אפשר להשפיע עליהם באמצעות גירוי חשמלי[7]. כתוצאה מכך, אלקטרותרפיה (electrotherapy) יכולה לעשות שימוש באפנון העצבי למטרות רפואיות[7].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Larry R. Squire (2009). Encyclopedia of Neuroscience. ACADEMIC PressINC
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Molenaar, Peter C. M. (Ed); Newell, Karl M. (Ed), (2010). Individual pathways of change: Statistical models for analyzing learning and development., (pp. 23-35). Washington, DC, US: American Psychological Association, xv, 227 pp.
- ↑ Söderlund, G.,B.W., Sikström, S., Loftesnes, J. M., & Sonuga-Barke, E. (2010). The effects of background white noise on memory performance in inattentive school children. Behavioral and Brain Functions, 6, 55.
- ↑ Bertolino, A., Di Giorgio, A., Blasi, G., Sambataro, F., Caforio, G., Sinibaldi, L., ... & Dallapiccola, B. (2008). Epistasis between dopamine regulating genes identifies a nonlinear response of the human hippocampus during memory tasks. Biological psychiatry, 64(3), 226-234.
- ↑ Kroener, S., Chandler, L., Phillips, P. M., & Seamans, J. K. (2009). Dopamine Modulates Persistent Synaptic Activity and Enhances the Signal-to-Noise Ratio in the Prefrontal Cortex. Plos ONE, 4(8), 1-14.
- ↑ Li, S. C. (2012). Neuromodulation of behavioral and cognitive development across the life span. Developmental psychology, 48(3), 810.
- ^ 7.0 7.1 7.2 van Wunnik, B. P. W., Baeten, C. G. M. I., & Southwell, B. R. (2011). Neuromodulation for constipation: Sacral and transcutaneous stimulation. Best Practice & Research, 25(1), 181-91.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אפנון עצבי22099214