שבט בני קורייט'ה
בַּנוּ קוריט'ה (بني قريظة; بنو قريظة, תעתיק מדויק: בנו קריט'ה[1]) היה שבט כהנים יהודי שחיו בצפון חצי האי ערב עד המאה השביעית, בנווה המדבר ית'ריב (לימים, העיר אל-מדינה). בעיר חיו שני שבטים יהודים נוספים - שבט בני נדיר ושבט בני קינוקאע.
על פי המסורת, יהודים הגיעו לחג'אז לאחר מלחמות היהודים עם הרומאים (המרד הגדול). הם הביאו את החקלאות לאזור, שהעניק להם יתרון מובהק בתרבות, בכלכלה ובפוליטיקה המקומית. במאה החמישית לספירה הגיעו לאזור מתימן שני שבטים אחרים - בנו אוס (بنو أوس, Banu Aws)[2] ובנו חזרג' (بنو الخزرج, Banu Khazraj) - ותפסו מקום דומיננטי באזור. בעת ששני שבטים אלה הסתכסכו בינם לבין עצמם, השבטים היהודים במדינה כרתו בריתות עם שני הצדדים ובנו קוריט'ה עם בנו נדיר כרתו ברית עם שבט האוס.
בשנת 622 הגיע לית'ריב ממכה מוחמד, וארגן ברית בין הצדדים הנצים. אחר כך גבר המתח בין האוכלוסייה המוסלמית הפורחת לבין האוכלוסייה היהודית. בשנת 627 שבטו של מוחמד, קורייש, צר על העיר עם בעלי בריתו, בקרב שנקרא "קרב השוחה" (غزوة الخندق, The Battle of the Trench). בני שבט בנו קוריט'ה קיימו משא ומתן עם מקימי המצור, ללא תועלת, ובסופו של דבר הם נאלצו להיכנע למוסלמים. המוסלמים, תחת פיקודו של מוחמד, הרגו כמעט את כל הגברים בעריפה, מלבד כמה מן הגברים, שהתאסלמו. הנשים והילדים של השבט נשבו, אולצו להתאסלם ונמכרו לעבדות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- "חיי מוחמד" (תרגום ועיבוד של ה"סירה אלנבויה מאת המחבר הערבי הקלאסי אבן-האשם), יוסף יואל ריבלין, 2007
קישורים חיצוניים
- משה גיל, בני החזיר ובני הקוף, באתר הארץ, 9 במאי 2011
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] שבט בני קוריט'ה20787036