נמל התעופה ברלין שנפלד
שגיאות פרמטריות בתבנית:שדה תעופה
פרמטרים [ שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |||||||||||
.jpg) | |||||||||||
| טרמינל A בנמל התעופה | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
| מפעיל | Flughafen Berlin Brandenburg GmbH | ||||||||||
| עיר סמוכה | ברלין | ||||||||||
| משרת את | ברלין | ||||||||||
| בסיס לחברות | |||||||||||
| קואורדינטות | 52°22′43″N 013°31′14″E / 52.37861°N 13.52056°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 48 מטר (157 רגל) | ||||||||||
| אתר נמל התעופה שנפלד | |||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
| סטטיסטיקה (2017) | |||||||||||
| מספר הנוסעים |
12,900,000 | ||||||||||
| תנועות מטוסים | 101,301 | ||||||||||
| מטען | 9,293(טון) | ||||||||||
| קיבולת | |||||||||||
| טרמינלים | 4 | ||||||||||
נמל התעופה ברלין שנפלד (בגרמנית: Flughafen Berlin-Schönefeld) הוא נמל התעופה הבינלאומי השני בגודלו בברלין אחרי נמל התעופה ברלין טגל. הוא ממוקם 18 ק"מ דרום-מזרחית לברלין, ליד העיירה שנפלד[1].
נמל התעופה שנפלד היה נמל התעופה האזרחי העיקרי של מזרח גרמניה ונמל התעופה היחיד של מזרח ברלין לשעבר. חלק מהתשתיות הקיימות של שנפלד לנמל התעופה הבינלאומי ברלין ברנדנבורג השכן, שייפתח בסוף 2020[2][3]. הוכרז כי הטרמינלים של שנפלד מתוכננים לשימוש לפחות עד לשנת 2023 על מנת לטפל בחברות תעופה במחיר נמוך כחלק מנמל התעופה החדש.[4]
היסטוריה
שנים ראשונות: לפני המלחמה, בתקופת מלחמת העולם השניה, ולאחריה
ב-15 באוקטובר 1934 החלה הבנייה של 3 מסלולי טיסה באורך של 800 מטרים, על מנת לשרת את מפעל המטוסים Henschel & Son השכן בעיירה שנפלד. עם תום מלחמת העולם השנייה נבנו במפעל למעלה מ-14 אלף מטוסים. ב-22 באפריל 1945 נכבשו המתקנים בידי חיילי הצבא האדום והמתקן פורק ונהרס. בשלהי 1947 תוקן חיבור הרכבת ונותרו במקום מכונות חקלאיות. בשנת 1946, חיל האוויר הסובייטי וחברת התעופה הלאומית של ברית המועצות באותה העת, אירופלוט עברו משדה התעופה יוהניסטהל אל נמל התעופה שנפלד. בשנת 1947, אישר המינהל הצבאי הסובייטי בגרמניה, בנייה של נמל תעופה אזרחי באתר. התנאי להסכם חלוקת גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה היה איסור מוחלט על השתתפותם של חברות תעופה גרמניות בהובלה האווירית לברלין, כשהוגבלה הגישה לחברות תעופה אמריקאיות, בריטיות, צרפתיות וסובייטיות. מאחר שנמל התעופה שנפלד היה ממוקם מחוץ לגבולות העיר של ברלין, הגבלה זו לא חלה על הנמל. לפיכך, אינטרפלוג, חברת הדגל של מזרח גרמניה השתמשה בנמל התעופה, בעוד לחברת הדגל של מערב גרמניה, לופטהנזה נדחתה הגישה להשתמש בנמל התעופה ברלין טגל או בנמל התעופה ברלין טמפלהוף.
התפתחות לאחר איחוד גרמניה
נמל התעופה ברלין שנפלד ראה עלייה משמעותית במספר הנוסעים בשנים האחרונות, אשר נגרם על ידי פתיחת בסיסי חברות של איזיג'ט וגרמניה. בשנת 2008, שדה התעופה שימש 6.6 מיליון נוסעים.
לאחר איחוד גרמניה ב-1990, הופעלו שלושה שדות תעופה נפרדים, שהובילו את המחוקק בברלין לתכנון תוכניות לנמל תעופה אחד שיהיה יעיל יותר ויפחית את כמות הרעש של מטוסים מנמלי התעופה בתוך העיר. לפיכך, הוחלט להקים את נמל התעופה ברנדנבורג בברלין באתר הנוכחי של נמל התעופה שנפלד, אשר תוכנן במקור להיפתח בסוף 2012. מסיבות שונות, ובהם בעיות עם מערכת גילוי האש / הבטיחות, הפתיחה נדחה לסוף 2020.
שדה התעופה החדש יחלוק רק מסלול טיסה אחד עם הנמל הקיים -המסלול הנוכחי יהפוך להיות המסלול הצפוני של שדה התעופה החדש. רוב נמל התעופה הישן, כולל הטרמינל הראשי וחניות המטוסים, יעברו התחדשות עירונית לאחר סגירתו. חלק מאזור חניות המטוסים הישן ישמש כמסוף הנוסעים החדש של ממשלת גרמניה, שישמש לביקורים ממלכתיים[5].
בתחילת עונת החורף בשנת 2012 חברת התעופה ג'רמנווינגס (שבשנת 2016 התמזגה עם חברת יורווינגס), עזבה את נמל התעופה לטובת נמל התעופה ברלין טגל מכיוון שחברות התעופה של קבוצת לופטהנזה פועלות משם[6]. עם זאת, כדי לספק תחרות עבור קווי הטיסה החדשים של ריינאייר, הודיעה ג'רמנווינגס לחזור נמל התעופה שנפלד), נוסף על פעילותם בנמל התעופה טגל) החל מאוקטובר 2015[7].
כמו כן, הודיעה חברת התעופה ריינאייר על הקמת הבסיס הגרמני השישי שלהם, בשנפלד ב-2015.
_AN1059122.jpg)
טרמינלים
נמל התעופה מורכב מארבע טרמינלים A, B, C ו- D. טרמינלים אלה ממוקמים זה ליד זה והם מחוברים דרך שביל משותף. בטרמינל C אין דלפקי צ'ק אין, הוא משמש אך ורק עבור בדיקות אבטחה בדרך לשערי העלייה למטוסים. בשל חוסר מקום, אין מתקנים רבים כמו אלה בשדות תעופה בינלאומיים רבים אחרים. יש כמה חנויות הכולל: דיוטי פרי, חנות עיתונים, מסעדות וטרקלין עבור נוסעי לופטהנזה.
טרמינל A
הטרמינל הראשי והישן של שדה התעופה. משמש לרישום לטיסה עבור טרמינלים A ו- B. את טרמינל A משרתים 19 דלפקי צ'ק אין (A01–A18).
כיום, הוא משרת בעיקר את חברת התעופה ריינאייר ואירופלוט ומשמש בעיקר לנחיתות של חברת איזיג'ט.
טרמינל B
טרמינל B, הממוקם באגף צדדי, היה שמור במקור לנוסעי המעבר אל מערב ברלין, וממנה הניצלו את תעריפי הטיסות הזולים יותר ואת טיולי החבילות שאורגנו על ידי סוכנות נסיעות במזרח גרמניה. השטח האווירי מורכב משלושה גשרי עלייה למטוס.
טרמינל C
טרמינל C נבנה במקור כדי לטפל בטיסות אל ישראל וממנה. הוא הוגדר מחדש, בשנת 2008 לטפל בטיולים מאורגנים ובאירועים מיוחדים. בשנת 2015 הוא הוגדר מחדש שוב, על מנת לספק גישה לשערי כל הטרמינלים. כדי להקטין את הצפיפות בטרמינלים האחרים, מספק הטרמינל מחסומי אבטחה נוספים לנוסעים שביצעו רישום לטיסה, ובדקו את מטענם או שרק הביאו מטען יד בלבד.
טרמינל D
טרמינל D נפתח בדצמבר 2005 בשל מספר הנוסעים הצומח במהירות. משמש כיום את רוב הטיסות לישראל וכולל אזור מיוחד ומבודד לטסים לנמל התעופה בן-גוריון. קיימים 18 דלפקי רישום לטיסה (D40–D57), אשר משמשים בעיקר את חברות התעופה: ריינאייר, קונדור, גרמניה (חברת תעופה) ואת נורוויג'ן אייר שאטל. הטרמינל אינו כולל גשרי עלייה למטוס. בשנת 2016, נפתח ליד טרמינל D, אולם נכנסים חדש המשמש את הטרמינל.
תחבורה אל הנמל וממנו
ברכבת
נמל התעופה ברלין שנפלד ממוקם ליד תחנת הרכבת ברלין-שנפלד פלוגאפן (Berlin-Schönefeld Flughafen), במרחק הליכה קצר דרך שביל גישה בקומת הקרקע מהטרמינלים A-D. על מנת להגיע לתחנת הרכבת המרכזית של ברלין (ברלין האופטבנהוף) מבלי להחליף רכבות, צריך לקחת רכבת אזורית (RE Regional-Express או RB Regional-Bahn). בתחנה קיימות גם קווי S9 ו- S45 של הרכבת העילית של ברלין (S-Bahn) בתדירות של 20 דקות.
ברכב
ניתן להגיע אל נמל התעופה באמצעות הכביש המהיר A113, אשר הינו מחובר לכבישים המהירים A100 אשר מוביל אל מרכז העיר ברלין ו- A10, המקיפים את ברלין ומתחברים לכל הכיוונים.
אוטובוסים
נמל התעופה מקושרת על ידי קווי אוטובוסים מקומיים BVG 162 (לכיוון שכונת אדלרסהוף) ו-171 (לכיוון נויקלן). בנוסף שירות האוטובוסים X7 מספק חיבור לרשת ה-U-Bahn של ברלין בתחנת Rudo. בשעות הלילה, האוטובוס החלופי הוא קו N7.
סטטיסטיקה
| נוסעים | |
|---|---|
| 2000 | 2,209,444 |
| 2001 |  1,915,110
|
| 2002 | 1,688,028
|
| 2003 | 1,750,921
|
| 2004 | 3,382,106
|
| 2005 | 5,075,172
|
| 2006 | 6,059,343
|
| 2007 | 6,331,191
|
| 2008 | 6,638,162
|
| 2009 | 6,797,158
|
| 2010 | 7,297,911
|
| 2011 | 7,113,989
|
| 2012 | 7,097,274
|
| 2013 | 6,727,306
|
| 2014 | 7,292,517
|
| 2015 | 8,526,268
|
| 2016 | 11,652,922
|
| 2017 | 12,900,000[8]
|
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה ברלין שנפלד
הערות שוליים
- ↑ "Traffic Report December 2016". Berlin Brandenburg Airport. נבדק ב-2018-06-06.
- ↑ The future lies in Schoenefeld, 2011-05-02
- ↑ Editorial, Reuters. "Berlin's new airport to finally open in October 2020". U.S. (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-06-06.
- ↑ "Am Flughafen Schönefeld wird bald neue Ankunftshalle eröffnet". airliners.de (בגרמנית). נבדק ב-2018-06-06.
- ↑ Paul, Ulrich. "Flughafen Berlin Brandenburg: Regierungsterminal in der Warteschleife". Berliner Zeitung (בגרמנית). נבדק ב-2018-06-06.
- ↑ SPIEGEL ONLINE, Hamburg, Germany, Germanwings zieht von Flughafen Schönefeld nach Berlin-Tegel - SPIEGEL ONLINE, m.spiegel.de (בגרמנית)
- ↑ "Germanwings stellt sich Konkurrenz durch Ryanair". airliners.de (בגרמנית). נבדק ב-2018-06-06.
- ↑ airliners.de - "Berlin airports developed differently in 2017" (German) 14 January 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] נמל התעופה ברלין שנפלד23428304