מסילת הרכבת המחתרתית
מסילת הרכבת המחתרתית (באנגלית: The Underground Railroad מילולית: מסילת הרכבת התת-קרקעית) הייתה רשת מחתרתית (בלתי חוקית) של דרכי מסתור ובתי מחסה אשר שימשו בארצות הברית במהלך המאה ה-19, להברחתם של עבדים שחורים מבעליהם אל החופש.
המחתרת הבריחה את העבדים ממדינות הדרום בהן העבדות הייתה מותרת, אל המדינות הצפוניות או קנדה בהן העבדות הייתה אסורה, ובכך סייעה לשחרורם של אלפי עבדים. על פי הערכה שנעשתה, 100,000 עבדים ברחו באמצעות מסילת הרכבת המחתרתית. שיא פעילותה של המחתרת היה בין השנים 1810 ל-1850 והיא נחשבת לאחד הגורמים אשר הובילו למלחמת האזרחים בארצות הברית ולביטול מוסד העבדות. בראש הארגון עמדו חברים אמריקניים בתנועה לביטול העבדות. בין מנהיגי המחתרת היו הארייט טאבמן, שפחה שחורה אשר נמלטה בעצמה אל החופש, והנרי דייוויד תורו, מהפילוסופים החשובים של המאה ה-19, אשר הניח את היסודות התאורטים לאי-ציות אזרחי מטעמי מצפון.
השם של הארגון נושא כפל לשון, משום שמשמעות המילה underground באנגלית הוא גם מחתרת וגם "תת-קרקעי". עם זאת, הארגון לא השתמש דווקא ברכבות על מנת להבריח את העבדים ולא היו לו מסילות משלו.
ראו גם
לקריאה נוספת
היסטוריה עממית של ארצות הברית: מ-1492 ועד ימינו, הווארד זין, (תרגם מאנגלית: מתן קמינר; ערכו: ורד בן-ימי ואייל דותן), תל אביב: בבל, תשס"ז-2007.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
