עדה זמיר
תבנית מדען ריקה עדה זמיר היא פרופסור לביוכימיה במכון ויצמן למדע.
חייה
זמיר נולדה בתל אביב ולמדה בגימנסיה הרצליה. היא למדה כימיה וסיימה תואר שני במדעים באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר דוקטור בטכניון. בשנים 1961-1964 עבדה במעבדה של רוברט הולי באוניברסיטת קורנל על פיצוח הצופן הגנטי. עם שובה לישראל החלה לעבוד במכון ויצמן למדע[1]. בשנת 1968 הועלתה לדרגת חוקר בכיר[2]. היא עסקה במחקר בביולוגיה מולקולרית. מאמר שלה עם רות מיסקין שתיאר שיטה להחזיר ריבוזומים לקונפורמציה הפעילה על ידי חימומם בנוכחות אלכוהול, שימש את עדה יונת בעבודתה שזכתה בפרס נובל[3]. בשנות ה-2000 הייתה זמיר שותפה למחקר של המבנה המרחבי של האנזים אינהידרז פחמתי המאפשר לדונליאלה להתקיים בסביבה מלוחה[4].
זמיר כיהנה פעמיים כראש המחלקה לביוכימיה במכון ובשנת 1983 הייתה דיקן הפקולטה לביופיזיקה-ביוכימיה. בשנת 1984 מונתה ליו"ר המועצה המדעית של מכון ויצמן, האישה הראשונה לשאת בתפקיד זה[5].
זמיר הייתה נשואה לדוד זמיר, עד פטירתו בשנת 2014[6].
הערות שוליים
- ↑ השלושה שפצחו את הצופן הגנטי, מעריב, 25 באוקטובר 1968; המשך
- ↑ העלאות במכון ויצמן, מעריב, 9 ביולי 1968
- ↑ דורית פרנס, הדרך של עדה יונת לפרס הנובל, באתר ynet, 7 באוקטובר 2009
- ↑ צוות מדענים במכון חשף באחרונה את אחד מהגורמים שמאפשרים לאצות מיקרוסקופיות לחיות בנוחיות אפילו בתנאי המליחות הקיצונית של ים המלח, 21 באוגוסט 2005, אתר מכון ויצמן
- ↑ עדה זמיר - יו"ר המועצה המדעית במכון ויצמן, מעריב, 28 באוקטובר 1984
- ↑ דוד זמיר ז”ל, אתר אבלים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] עדה זמיר25787411