יחסי ישראל–תימן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־18:26, 6 באוגוסט 2019 מאת אלעזר (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראלתימן
ישראלישראל תימןתימן
ישראל תימן
שטחקילומטר רבוע)
22,072 527,968
אוכלוסייה
10,137,533 41,979,580
תמ"ג (במיליוני דולרים)
540,380 21,606
תמ"ג לנפש (בדולרים)
53,305 515
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

לישראל ולתימן אין קשרים דיפלומטיים רשמיים והיחסים ביניהן מתאפיינים במתיחות ועוינות רבה. תימן אינה מכירה בישראל ואנשים בעלי דרכון ישראלי, או דרכון אחר עם חותמת ישראלית מנועים באופן עקרוני מלהיכנס למדינה. על פי החוק הישראלי תימן נחשבת למדינת אויב של ישראל. תימן תמכה בעקיפין במדינות ערב בכל מלחמותיהן נגד ישראל.

היסטוריה

שורשי היחסים המתוחים בין שתי המדינות נעוצים בתקופה בה טרם הוקמה מדינת ישראל. ב-1947, עם הגעתן של החדשות לתימן אודות תוכנית החלוקה של האו"ם, החל גל של פוגרומים בעיר הנמל עדן כנגד היהודים תושבי המדינה. בפברואר 1948, זמן קצר לפני הכרזת העצמאות של ישראל, נרצח האימאם יחיא ויורשו, אחמד בן יחיא, קרא לכל הערבים להתאחד נגד המדינה הציונית שעתידה לקום. הוא אף הודיע למצרים כי יעביר לה סיוע ככל שתילחם בישראל. לאחר שקיבל את הידיעות כי ישראל ניצחה במלחמת העצמאות, התיר ליהודי תימן לעלות לישראל במבצע מרבד הקסמים.

עם תחילת המגעים של הסכמי אוסלו הוזמנה הזמרת עפרה חזה, שהוריה עלו מתימן, על ידי שגריר תימן באו"ם לבקר במדינה עם דרכון ישראלי. חזה תכננה לצרף לטיול את הוריה והתאריך שנקבע היה ביום הולדתה של חזה בנובמבר 1995, אך רצח יצחק רבין בתחילת אותו חודש עצר את המגעים בין הזמרת לדיפלומטים התימנים.

בשנת 2001 טען נשיא תימן, עלי עבדאללה סאלח שנציגויות מסחריות ישראליות במדינות ערביות הן משרדים של המוסד[1].

מלחמת האזרחים בתימן

במהלך מלחמת האזרחים של צפון תימן, בין התנועה המהפכנית של "הכוחות הרפובליקניים", שנתמכו על ידי מצרים בהנהגת נאצר לבין הכוחות המלוכניים בראשות אל באדר, שנתמכו על ידי סעודיה, וממלכת ירדן, ישראל שלחה נשק וסייעה לכוחותיו של אל באדר, לבקשת הממלכה המאוחדת, במה שכונה מבצע רוטב. ישראל הסכימה לסייע למלוכנים מכיוון שרצתה להחליש את מצרים, אויבתה העיקרית, ששלחה חיילים רבים לסייע לכוחות הרפובליקניים[2].

פרשת ברוך מזרחי

במאי 1972 עצרו שירותי הביטחון התימני את לוחם המוסד ברוך מזרחי שביקר במדינה במסגרת פעילות מודיעינית מול יעדים טרור פלסטינים, בעקבות איום הפיגועים בציר הספנות לישראל דרך מצר באב אל-מנדב. כשנה לפני כן, ביצע ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין פיגוע נגד מכלית נפט קוראל סי שהייתה בדרכה מאיראן לישראל. מזרחי נחקר בכלא התימני ולאחר כחודשיים הוסגר למצרים, על רקע לחצים מדיניים שהופעלו על התימנים וגילוי אזרחותו המצרית של מזרחי.

הערות שוליים

תבנית:יחסי החוץ של ישראל תבנית:יחסי החוץ של תימן

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
יחסי ישראל–תימן25707589