הליוגרפיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־20:24, 22 במאי 2017 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (גרסה אחת יובאה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חריטת ההליוגרפיה המוקדמת ביותר ששרדה, נעשתה על ידי ניספור נייפס ב-1825. הלוח נחשף תחת חריטה רגילה, שהעותקה אל הלוח באמצעות טכניקה זו

הליוגרפיה (מצרפתית: héliographie, נקרא גם "רישום-שמש") הוא שם של תהליך בצילום שהומצא על ידי הצלם והממציא הצרפתי ניספור נייפס בשנת 1822, איתו הוא גם יצר את התצלום הראשון בהיסטוריה ששרד, נוף מחלון בלה-גרא סביבות 1826.

התהליך התבצע באמצעות תמיסת ביטומן (bitumen of Judea - סוג של זפת) אשר שימש כציפוי ללוח מתכת או זכוכית, והגביר באופן יחסי את הרגישות לאור. לאחר חשיפה של כ-8 שעות, הביטומן התקשה באזורים שנחשפו לאור. לאחר החשיפה נשטף הלוח באמצעות שמן לבנדר ונפט, שהמיסו את הביטומן באזורים שלא נחשפו לאור ולכן לא התקשו.

ראו גם

קישורים חיצוניים


ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.