B-47 סטרטוג'ט
שגיאות פרמטריות בתבנית:מטוס
פרמטרים [ משתמש ראשי, משתמשים משניים, ארץ ייצור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
![]() | |||||||||||||||
מאפיינים כלליים | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מפציץ אסטרטגי תת-קולי ארוך טווח | ||||||||||||||
יצרן | בואינג | ||||||||||||||
טיסת בכורה | 17 בדצמבר 1947 | ||||||||||||||
תקופת שירות |
יוני 1951 – 1969 - כמטוס צילום והפצצה 1977 - כמטוס לבדיקת אקלים ומזג אוויר | ||||||||||||||
צוות | 3 | ||||||||||||||
יחידות שיוצרו | 2,032 | ||||||||||||||
מחיר | 1.9 מיליון דולר, שווה ערך 20.1 מיליון דולר בימינו | ||||||||||||||
דגמים |
B-47E - למטרות צילום והפצצה | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
תרשים | |||||||||||||||
![]() |
בואינג B-47 סטרטוג'ט (באנגלית: Boeing B-47 Stratojet) היה מפציץ אמריקאי אסטרטגי כבד, ארוך טווח, המונע בידי שישה מנועים הטסים במהירות תת קולית. תכנונו החל לקראת סוף מלחמת העולם השנייה וייעודו העיקרי היה הטלת פצצות גרעיניות בשטח ברית המועצות, תוך טיסה בגובה רב, אשר תאפשר למפציץ לחמוק ממטוסי יירוט ומערכות הגנה אווירית.
המטוס היה חידוש גדול ופריצת דרך טכנולוגית עבור חיל האוויר האמריקאי לעומת מפציצי הבוכנה ששירתו בחילות האוויר המערביים במלחמת העולם השנייה, ותרם להתפתחות מטוסי הסילון.
הוא נכנס לשירות בשנת 1951, בחיל האוויר האמריקאי ובפיקוד האוויר האסטרטגי, והיה עמוד השדרה של פיקוד האוויר האסטרטגי עד שנות ה-60 המוקדמות, ויצא משירות כמפציץ בשנת 1965. הוא המשיך לשרת עד שנת 1969 כמטוס צילום, ועד לשנת 1977 שימש לבדיקת אקלים ומזג אוויר.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
B-47 סטרטוג'ט25464147