אחיזת המקרקעין באימפריה האתיופית
רסת (בגעז: ርሰት) היא סוג של חזקת קרקעות שהתקיימה בחברה החבשית המסורתית ושמשמעות היא שאדם יכול לטעון לבעלות על חלקת אדמה שהייתה שייכת לאחד מאבותיו בין אם מדובר על גבר או אישה. אדם שהוא בעל זכות שכזו מכונה "רסתנה" (ርሰተኞ) או "בלרסת" (ባለርሰት).
על מערכת הרסת ישנו את הגולת, שהיא זכות גביית מס מבעלי הרסת שניתנה לאליטה מהקיסר.
מעמדן של חסרי רסת
בתפיסה המסורתית אוכלוסיות חסרות חסרת נתפסות כנחותות, חוסר הרסת בקרבם גורם להם לעסוק במקצועות אחרים כגון קדרות, נפחות, אריגה ומסחר שבחלקן ישנה סטיגמה של בודה וכן שאלו נחשבים לבזויים. בשטחים האמהרים-תגרים היהודים, המוסלמים והוויטו היו בסטטוס של מחוסרי רסת.
ביתא ישראל
החל מהמאה ה-15 החלו הקיסרים האתיופים לנשל את ביתא ישראל מאדמותיהם והקיסר יצחק הוציא צו השולל מהיהודים את הרסת אם לא יתנצרו.
מי שיטבל בטבילה הנוצרית יירש את אדמת אביו; ולא, יעקר מאדמת אבותיו ויהיה פלאסי.
— [1]
בתחילת המאה ה-17 עם הבסת המרכז העצמאי בסמין, אדמות היהודים הפכו לאדמות הקיסר, חלק מהאדמות ניתנו לכנסייה, ואחרות למתנצרים ולמהגרים. לחלק מהיהודים באזורים קווארה, ולקאית ותגראי לא נשללה הרסת. רבים מהיהודים שנשללה מהם הרסת חכרו אדמות והפכו לאריסים של בעלי האדמות הנוצריים. במהלך תקופת גונדר חלקים מהאליטה היהודית קיבלו רסת מהקיסרים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Dena Freeman & Alula Pankhurs (Eds.), Peripheral People: The Excluded Minorities of Ethopia, C. Hurst & Co. Publishers, 2003, מסת"ב 9781850656562
- Donald Crummey, Land and Society in the Christian Kingdom of Ethiopia: From the 13th to the 20th Century, James Currey Publishers, 2000
הערות שוליים
- ↑ James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, מסת"ב 9780812231168, p. 55
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] רסת21573522