איזוטופ
אִיזוֹטוֹפּ של יסוד כימי הוא אטום בעל אותו מספר אטומי אך בעל מסה שונה, כלומר מספר הנייטרונים שונה מהרגיל. לאיזוטופים יש אותן התכונות הכימיות שיש ליסוד.
כיום מוכרים למדע מעל 1000 איזוטופים שונים המשויכים ל-118 היסודות בטבלה המחזורית.
מקורה של המלה איזוטופ, ביוונית: Ισος (איסוֹס) = שווה, Τοπος (טוֹפּוֹס) = מקום, ופירושה "אותו מקום", מקור השם נעוץ בעובדה שאיזוטופים נמצאים באותו מקום בטבלה המחזורית של היסודות.
רקע
כל היסודות בנויים מאטומים. האטום בנוי, באופן כללי, מגרעין, המורכב מפרוטונים ונייטרונים הבונים את הגרעין, ומאלקטרונים הסובבים סביב הגרעין. התכונה האטומית המבדילה בין חומר אחד למשנהו, היא מספר הפרוטונים שבגרעין. מספר זה - הקרוי מספר אטומי של היסוד, והמייצג גם את מספר האלקטרונים של יסוד זה - קובע את תכונותיו הכימיות של החומר, וממנו נובעים צבעו, מרקמו, ותכונותיו המכניות.
מספר הנייטרונים שבגרעין, לעומת זאת, יכול להשתנות מבלי לשנות את תכונותיו הכימיות של החומר. פעמים רבות מספרם של הנייטרונים שווה למספר הפרוטונים (בפרט ביסודות הקלים), אך הדבר אינו מחויב. מספר הפרוטונים והנייטרונים גם יחד קובע את המשקל האטומי - הנקרא גם מסה אטומית - של האטום. מסת האלקטרונים קטן פי כ-1836 ממסת הפרוטון או הנייטרון ולכן זניח.
הצורה הנפוצה של החומר בטבע היא "הצורה הטבעית" שלו, אך לעיתים קרובות ניתן למצוא אטומים של החומר עם מספר שונה של נייטרונים מן הצורה הטבעית. צורה פחות נפוצה זו של החומר נקראת איזוטופ.
בצורתו הטבעית של גרעין המימן, למשל, יש פרוטון אחד, ללא נייטרון. בנוסף, קיימים אטומים של מימן להם יש נייטרון בגרעין, בנוסף לפרוטון - זהו איזוטופ של מימן הקרוי דאוטריום. בריאקציות גרעיניות נוצר איזוטופ נוסף של מימן הקרוי טריטיום, ולו שני נייטרונים בגרעין.
בניגוד לדוגמה זו, שבה לכל איזוטופ יש שם, מרבית האיזוטופים אינם קרויים בשם, אלא קרויים בשם הבנוי משם היסוד ומספר הפרוטונים והנייטרונים שבגרעינו. אורניום-238, למשל הוא איזוטופ של אורניום שבגרעינו ישנם 238 פרוטונים ונייטרונים. בכתיב הכימי מסומן האיזוטופ בסמל היסוד, שלפניו רשום, בספרות עיליות, מספר הפרוטונים והנייטרונים. 238U, למשל, הוא אורניום-238.
קיומם של איזוטופים שונים לאותו יסוד גורם לכך שהמשקל האטומי, כפי שהוא מופיע בטבלה המחזורית של היסודות, אינו מייצג משקל אטומי של איזוטופ מסוים, אלא את המשקל האטומי המשוקלל, בהתאם לתפוצתם של האיזוטופים בטבע.
אף שלמספר הנייטרונים בגרעין אין השפעה על התכונות הכימיות של היסוד, יש לו השפעה רבה על היציבות של הגרעין - חלק מהאיזוטופים הם איזוטופים רדיואקטיביים. לניקל, למשל, יש 5 איזוטופים יציבים (הגרעין שלהם אינו מתפרק מעצמו), איזוטופ אחד (59Ni) שזמן מחצית החיים שלו הוא יותר מ-10,000 שנה, איזוטופ אחד (63Ni) שזמן מחצית חייו נמדד בשנים רבות ו-3 איזוטופים (56Ni, 57Ni ו-66Ni) שזמן מחצית חייהם הוא פחות מעשרה ימים.
שימושי האיזוטופים
בין אטומים זהים של אותו יסוד אי אפשר להבדיל בתהליכים כימיים, אך ניתן להבדיל בין איזוטופים שונים בתהליכים פיזיקליים (בעיקר על פי משקלם). יצירת תרכובת מאיזוטופ מסוים מאפשרת מעקב אחר ההתנהגות של האטומים המרכיבים תרכובת זו בתערובת שבה נמצאים אטומים אלה גם בתרכובות אחרות. דוגמה: בחקר התנהגותו של הפנול (C6H5OH) במים, משתמשים במים כבדים (D2O), כלומר מים שהמימן בהם הוא האיזוטופ דאוטריום. בצורה זו ניתן להבחין בין המימן שבפנול ובין המימן שבמים, ולגלות שהפנול המומס במים מחליף אטומי מימן עם המים.
הבדל נוסף אפשרי הוא בתהודה מגנטית גרעינית, אם לאיזוטופ מסוים (כמו 31P, 1H וכו') יש 1/2+ ניתן לראותו במכשיר NMR, או לפחות את האחוז היחסי שלו מתוך היסוד.
לייצורה של פצצת אטום דרושים איזוטופים מסוימים. הפעולה הקרויה "העשרת אורניום" היא בידודו של האיזוטופ הנדיר, 235U, הנחוץ לייצור הפצצה, מתוך האורניום המצוי בטבע שבו האיזוטופ הנפוץ הוא 238U. זהו אתגר טכנולוגי לא פשוט, עקב ההבדלים הפעוטים שבין האיזוטופים.
האיזוטופים 235U ו-239Pu נוחים לביקוע גרעיני, ולפיכך הם משמשים כדלק לכורים גרעיניים וכחומר בקיע בפצצות גרעיניות.
לאיזוטופים הרדיואקטיביים של יסודות רבים (הנקראים רדיו-איזוטופים) יש שימושים במדע ובביולוגיה (לרבות המחקר הרפואי) כסַמָּנִים. אין כל הבדל כימי ממשי בין איזוטופ רדיואקטיבי ואחר של אותו היסוד, אבל יש ביניהם הבדל פיזיקלי, המתבטא בכך שהאיזוטופ הרדיואקטיבי פולט קרינה עם התבקעותו, ואת זו אפשר לקלוט ולמדוד בגלאים מתאימים. בדרך זו אפשר להתחקות אחר התהליכים העוברים על חומר כלשהו בגוף האדם, למשל. לדוגמה, היסוד יוד ממלא תפקיד חשוב בגוף, ובייחוד בפעולתה של בלוטת התריס. בעזרת האיזוטופים הרדיואקטיביים שלו, למשל 135I, אפשר להתחקות אחר מהלך היוד בגוף ולעמוד על סיבותיהן של הפרעות לפעולתה של בלוטה זו.
שימוש אחר לאיזוטופים רדיואקטיביים הוא הפקת חשמל לפי העיקרון התרמו-חשמלי: האנרגיה הנפלטת בהתפרקות מומרת במישרין לזרם חשמלי. התקנים מסוג זה משמשים במקומות שיש בהם צורך בזרם, אך קשה או בלתי-אפשרי לתחזק את מקור הזרם באופן שוטף; לדוגמה, בגשושות חלל או בקוצבי לב.
זמן מחצית החיים של יסודות 83 עד 118
כל היסודות בעלי מספר אטומי מעל 82 (עופרת) הינם בלתי-יציבים וזמן מחצית החיים באופן כללי יורד עם עליית המספר האטומי, החל מהיסוד היציב למדי אורניום (מספר 92) ועד היסוד הכבד ביותר 118. זמן מחצית החיים גדל בתחום היסודות 103 עד 105, יורד ביסוד 106 ועולה שוב קלות ביסודות 110 עד 114, מה שמרמז על התכנות אי של יציבות.
בטבלה מוצג זמן מחצית החיים של האיזוטופ היציב ביותר של היסוד בטווח.
מספר אטומי | שם היסוד | האיזוטופ היציב ביתר | מחצית חיים |
---|---|---|---|
83 | ביסמוט | 209Bi | 2 × 1019 שנים |
84 | פולוניום | 209Po | 130 שנים |
85 | אסטטין | 210At | 8 שעות |
86 | רדון | 222Rn | 3.824 ימים |
87 | פרנציום | 223Fr | 22.0 דקות |
88 | רדיום | 226Ra | 1600 שנים |
89 | אקטיניום | 227Ac | 21.77 שנים |
90 | תוריום | 232Th | 1.41 × 1010 שנים |
91 | פרוטקטיניום | 231Pa | 32800 שנים |
92 | אורניום | 238U | 4.47 × 109 שנים |
93 | נפטוניום | 237Np | 2.14 × 106 שנים |
94 | פלוטוניום | 244Pu | 8.0 × 107 שנים |
95 | אמריציום | 243Am | 7400 שנים |
96 | קוריום | 247Cm | 1.6 × 107 שנים |
97 | ברקליום | 247Bk | 1000 שנים |
98 | קליפורניום | 251Cf | 900 שנים |
99 | איינשטייניום | 252Es | 470 ימים |
100 | פרמיום | 257Fm | 100.5 ימים |
101 | מנדלביום | 258Md | 51.5 ימים |
102 | נובליום | 259No | 58 דקות |
103 | לורנציום | 266Lr | ~11 שעות |
104 | רתרפורדיום | 267Rf | ~1.3 שעות |
105 | דובניום | 268Db | 1.3 ימים |
106 | סיבורגיום | 269Sg | ~3.1 דקות |
107 | בוהריום | 270Bh | 3.8 דקות |
108 | האסיום | 277mHs | ~130 שניות |
109 | מייטנריום | 278Mt | 7.6 שניות |
110 | דרמשטטיום | 281mDs | ~3.7 דקות |
111 | רנטגניום | 282Rg | 2.1 דקות |
112 | קופרניקיום | 285mCn | ~8.9 דקות |
113 | ניהוניום | 286Nh | 19.6 שניות |
114 | פלרוביום | 289mFl | ~1.1 דקות |
115 | מוסקוביום | 289Mc | 220 מילי-שניות |
116 | ליברמוריום | 293Lv | 61 מילי-שניות |
117 | טנסין | 294Ts | 78 מילי-שניות |
118 | אוגאנסון | 294Og | 890 מיקרו-שניות |
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: איזוטופ |