אסיה הקטנה
אסיה הקטנה (יוונית: Μικρά Ασία; לטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (יוונית Ανατολία מ-ανατολή - "זריחת השמש" או "מזרח", טורקית Anadolu). כיום מציינים שני המושגים - "אסיה הקטנה" ו"אנטוליה" - את חלקה האסייתי של טורקיה. במערבה גובלת אסיה הקטנה במיצר בוספורוס, בים השיש (ימת מרמרה), בדרדנלים ובים האגאי. בדרומה גובלת אסיה הקטנה בים התיכון, ובצפונה - בים השחור. ממזרח ודרום-מזרח תחומה אנטוליה על ידי קווים דמיוניים המפרידים בינה לבין יתר חלקי אסיה.
גאוגרפיה
מרכזה של אסיה הקטנה ברמת אנטוליה, רמה מורמת שכוסתה לאחר היווצרותה בסחף. הרמה מוקפת בהרי צפון אנטוליה מצפון, המפרידים בינה לבין הים השחור, ובהרי הטאורוס מדרום, החוצצים בינה לבין הים התיכון. שתי שרשראות ההרים, תוצר של קימוט, נפגשות בצידה המזרחי של הרמה. לאורך חופי הים השחור והים התיכון משתרעות רצועות חוף צרות. השטחים המישוריים הנרחבים מעטים ומוגבלים לאזור ימת טוז (Tuz Gölü - "ימת המלח") ואגן קוניה (Konya Ovası) במרכזה של הרמה, ולאזורי הדלתה של מספר נהרות גדולים.
רמת אנטוליה
גובהה של הרמה נע בין 600 מטר במערב ל-1,200 מטר במזרח. גובה זה, יחד עם ההרים המקיפים אותה, מעניק לרמת אנטוליה אקלים יבשתי המתאפיין בעונות מובהקות ובמשרע טמפרטורות קיצוני בין יום ללילה ובין חורף לקיץ. הטמפרטורה בחורף עשויה לצנוח עד מינוס 40 מ"צ ושלג עשוי לכסות את האדמה משך 120 יום בשנה. הקיץ חם ויבש ומתאפיין בטמפרטורות של מעל 30 מ"צ. כמות המשקעים השנתית הממוצעת נעה סביב 400 מ"מ, אם כי בהרים עולה נתון זה. באגן קוניה ובאגן מלטיה יורדים פחות משקעים, והכמות השנתית נעה סביב 300 מ"מ בממוצע.
חופי הים השחור והרי צפון אנטוליה
אזור הים השחור בצפון מתאפיין בחוף צר, מסולע ותלול, ובנהרות בעלי זרימה מהירה המתאפיינים במפלים. צמוד מדרום לו נמצאת שרשרת ההרים של צפון אנטוליה שחלקה המזרחי ידוע כהרי הפונטוס (Doğu Karadeniz Dağları - "הרי הים השחור המזרחיים"). השרשרת כולה מקבילה לחופי הים והיא עשויה ממספר רכסי קמט נפרדים. פסגות ההרים מגיעות עד 1,800 מטר במערב ול-4,000 מטר ברכס הקצ'קר (Kaçkar) שבמזרח. בין רכסים אלה זורמים מספר נהרות גדולים מהרמה שמדרום להרים אל הים השחור. הארוך מבין נהרות אלה הוא הקיזילאירמאק שאורכו מגיע ל-1,150 ק"מ. בשל מחסום טבעי זה והמעברים המעטים שחוצים אותו, היה אזור הים השחור נפרד מיתר חלקי אסיה הקטנה לאורך חלקים ניכרים בהיסטוריה.
חופי הים התיכון והרי הטאורוס
המישור המשתרע לאורך חוף הים התיכון נפרד מרמת אנטוליה על ידי הרי הטאורוס. המישור צר ומתרחב להיקף משמעותי רק באזור העיר אנטליה ובמיוחד במישור צ'וקורובה (Çukurova) סביב העיר אדנה. מישורים אלה והמורדות הדרומיים של הרי הטאורוס, המגיעים עד גובה של 2,750 מטר, נהנים מאדמה פורייה ומאקלים ים תיכוני המעודד חקלאות.
מזרח אנטוליה
הרי הטאורוס והפונטוס נפגשים במזרחה של אסיה הקטנה. חבל ארץ זה מתאפיין בהרים הגבוהים באסיה הקטנה ובטורקיה כולה (הרי האנטי-טאורוס), ושיאו בהר אררט שגובהו 5,137 מטר. האקלים באנטי-טאורוס קשה ורב משקעים ביחס לרמה שממערב לו. הרים אלה הם מקורותיהם של שלושה נהרות גדולים: נהר אראס הזורם מזרחה אל הים הכספי, והפרת והחידקל הזורמים דרומה עד למפרץ הפרסי.
במרכזה של מזרח אנטוליה שוכנת ימת ואן המשתרעת על שטח של 3,755 קמ"ר בגובה של 1,719 מטר. בדרום מזרחה של אסיה הקטנה אזור גבעי המשתפל מגובה של 800 מטר עד לגובה של 500 מטר סמוך לגבול הסורי.
ראו גם
- גאוגרפיה של טורקיה
- קו השבר של צפון אנטוליה
- היסטוריה של טורקיה
- אבן בטוטה - תיאורו של הנוסע המוסלמי שתייר באזור במאה ה-14
קישורים חיצוניים
