לוקהיד U-2

לוקהיד U-2
	מטוס ה־U-2 בעת אימון
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס ריגול
ארץ ייצור	ארצות הברית
יצרן	לוקהיד מרטין
טיסת בכורה	1 באוגוסט 1955
תקופת שירות	1957 – עדיין בשירות
צוות	1
יחידות שיוצרו	86
משתמש ראשי	ארצות הברית
משתמשים משניים	בריטניה (1958-1960); הרפובליקה הסינית (1960-1974)

ערך זה עוסק במטוס ריגול אמריקאי. אם התכוונתם ללהקת רוק אירית, ראו U2.

הלוקהיד U-2 (אנגלית: Lockheed U-2) הוא מטוס ריגול חד־מושבי וחד־מנועי אמריקני תוצרת לוקהיד מרטין.

יתרונו הגדול של המטוס הוא ביכולתו להגיע לגובה טיסה של 25 קילומטרים (כ־82,000 רגל) מעל פני הים, ועיקר השימוש בו נעשה במלחמה הקרה. כיום הוא משמש בעיקר לאיסוף מודיעין עבור צבא ארצות הברית בעתות מלחמה ובעתות שלום.

בעבר הפעילה נאס"א שני מטוסים מדגם זה למשימות תצפית מדעיות. יציבותו הרבה של המטוס הופכת אותו לפלטפורמה טובה לביצוע תצפיות אטמוספיריות בגובה רב. ב־1989 הוחלפו המטוסים בדגם מתקדם יותר, הנקרא ER-2‏^[1].

פעילות מבצעית

השימוש במטוס החל בשנות ה־50 כאשר סוכנות הריגול האמריקאית, ה־CIA, השיקה את פרויקט המטוס למטרת איסוף מודיעין מדויק ממדינות עוינות בעולם, ובמיוחד מהסובייטים. האמריקאים, שהיו מעוניינים במטוס היכול לבצע משימות בגובה רב כדי שלא ייורט, נתנו לחברת לוקהיד מרטין את התקציב המתאים לפיתוח המטוס. ב־1955 הושלמה העבודה והטיסה הראשונה בוצעה בהצלחה. מטוס הריגול צויד במצלמות שפותחו במיוחד בידי חברת הצילום קודאק, ועד מהרה היה מוכן לפעילות צבאית.

דבר קיומו של המטוס נודע לציבור לראשונה בשנת 1960, כאשר מטוס שהוטס בידי הטייס האמריקאי פרנסיס גארי פאוורס הופל לראשונה באמצעות טילי SA-2 מעל שמי ברית המועצות סמוך להרי אורל, בעת מבצע מודיעיני. התקרית נודעה כ"משבר מטוס הריגול U-2". מטוסי U-2 לא שבו לטוס מעל ברית המועצות, אך מילאו תפקיד חשוב במשבר הטילים בקובה, כשאספו תמונות של מתקני טילים סובייטיים המסוגלים לפגוע בארצות הברית.

לאחר שהסובייטים החלו לפתח טילי קרקע־אוויר המסוגלים להגיע לגובה הטיסה של ה־U-2, מטוס הריגול הוחלף ב־SR-71, המכונה "ציפור שחורה", למטרת איסוף מודיעין. עם זאת, גם במלחמות מאוחרות יותר, כגון מלחמת המפרץ, שימש ה־U-2 לאיסוף מודיעין וממשיך בזאת אף כיום.