מלווה בריבית
פרק זה טעון עריכה. אנא מלווה בריבית הוא מקצועו של אדם המלווה את כספו לאחרים בתמורה לריבית המשולמת לו.
במערכת הכלכלית המודרנית בישראל ובמדינות העולם, המקור הראשי לקבלת הלוואה בריבית, כמו גם אשראי מסוג אחר, הוא הבנק. אי לכך, מהווים פרטים שהבנק סירב להעמיד להם אשראי, את בסיס הלקוחות העיקרי של המלווה בריבית בימינו. לקוח טיפוסי של מלווה בריבית הוא מי שכבר נמצא בחובות אחרים, או שאין בידיו מקורות איתנים מהם יפרע את ההלוואה, ולכן בחרה המערכת הבנקאית לדחותו. המלווה בריבית מסכים לתת ללקוח כגון זה את ההלוואה תמורת ריבית גבוהה במיוחד, שמגלמת בתוכה את הסיכון שההלוואה לא תיפרע.
בישראל קרויה פעילותם של המלווים בריבית בשם "השוק האפור".
ישנן חברות בהן המקצוע נחשב למגונה, בפרט במדינות דתיות אשר דת המדינה בהן כוללת איסור על עיסוק בהלוואות בריבית.
יהודים כמלווים בריבית
במהלך ימי הביניים ועד למאה ה-19 עסקו יהודים רבים בהלוואה בריבית. מאחר שהכנסייה אסרה על נוצרים לעסוק בתחום זה, מצאו בו יהודים רבים את פרנסתם. הריבית שהייתה נהוגה על הלוואותיהם הייתה גבוהה מאוד, על מנת לפצות על הסיכון הגדול הכרוך בה, וכן כדי לשלם את המסים הכבדים שהושתו על היהודים בלבד, ולפיכך עוררה בלווים טינה רבה כלפי נושיהם היהודים.
יהודי אירופה לא נכנסו לעסקי ההלוואה ברבית להמונים מרצונם, אלא נדחקו אליהם שלא בטובתם. עד המאה ה-11, עסקו בעיקר במסחר ונהנו בתחום זה מבלעדיות על פי רוב. אולם החל בתקופה זו, עמדו מול תחרות עזה מצד הסוחרים הנוצריים, אף בתחום הסחר הבינלאומי, שגם בו לא עמדו להם עוד יתרונותיהם של היהודים בתחום ידיעת השפות וקשריהם הטובים עם יהודים תושבי המזרח. מתחריהם הסוחרים האיטלקיים הנוצרים העמידו ציים, תחנות סחר מסביב לים התיכון והון עצום, וכך דחקו את היהודים מתחומי המסחר. [דרוש מקור]
המאה ה-12 הייתה תקופה של פריחה כלכלית ותרבותית, אולם דווקא בה מצאו עצמם היהודים מוגבלים באפשרויות התעסוקה שלהם. מהמסחר נדחקו כאמור, והדרך לתעסוקה כבעלי מלאכה או מקצוע, הייתה חסומה מבפניהם מפני שלא התקבלו כחברים בגילדות המקצועיות.[דרוש מקור] גם באוניברסיטאות נאסר עליהם ללמוד. כל שנותר ליהודים היה לפנות להלוואה בריבית, שם הגן עליהם האיסור הכנסייתי, שלא חל עליהם, מתחרות. בתחילה הלוו כספים למלכים ולאצולה הגבוהה, אולם גם מעיסוק זה נדחקו על ידי הסוחרים האיטלקיים והגרמנים.[דרושה הבהרה] בלית ברירה החלו להלוות כספים ברבית גבוהה לאנשים בעלי הכנסה דלה. עיסוקם זה עורר כלפיהם שנאה עזה, אף בעידודה של הכנסייה, שהוקיעה את ההלוואה בריבית כמעשה נבלה.
הדמות שיילוק, במחזה "הסוחר מוונציה" של ויליאם שייקספיר, מהווה דוגמה בולטת לסטריאוטיפ שדבק ביהודים מלווי הריבית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: הלואה ברבית |
| ערך מילוני בוויקימילון: מלוה ברבית |
