פירמאן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פירמנים מוצגים בכנסייה יוונית באיסטנבול. מכוח הוראותיהם, הוענקה הכנסייה לקהילה
פירמאן (מפרסית فرمان; טורקית Ferman) הוא צו מלכותי שנהג במספר מדינות מוסלמיות בתקופות שונות בהיסטוריה, ובהן האימפריה העות'מאנית, האימפריה המוגולית ובאיראן בתקופתו של השאה מוחמד רזא שאה פהלווי. פירמנים הוצאו לעיתים גם על ידי שליטים שאינם המונרך, או על ידי עושי דברו. משמעות נוספת שקיבלה המילה פירמאן היא "זיכיון" או חזקה. למשל, הזיכיון שניתן לקהילות דתיות שונות לניהול המקומות הקדושים ניתן כצו והובן כזכיון.
באימפריה העות'מאנית עסקו הפירמאנים בנושאים חילונים, שכן סמכותו הדתית של הסולטאן הייתה טבועה בו מהיותו הח'ליפה. הפירמנים קובצו לקודקס, או קנון (Kanun), שהיה מעין קובץ צווים וחיקוקים.
מקורו של המושג במילה הפרסית שמשמעותה "צו" או "פקודה".
דוגמאות לפירמנים
- על פי המסורת המקומית, בכנסייה במנזר סנטה קתרינה שבחצי האי סיני, שמור פירמאן אשר נטען כי נחתם בידי מוחמד עצמו. הפירמאן העניק הגנה למנזר מפני פוגעים מוסלמים.
- פירמאן שהוצא בשמו של הסולטאן אהמט השלישי בשנת 1727 אישר את הקמת בית הדפוס הראשון באיסטנבול.
- "פירמאן הטנזימאט" שפרסם הסולטאן אבדילמג'יט הראשון ב-3 בנובמבר 1839, פתח את תקופת ההתחדשות והרפורמה באימפריה העות'מאנית באמצע המאה ה-19.
- ב-28 באוגוסט 1840 פרסם שליט מצרים מוחמד עלי פירמאן המכריז על חפותם של יהודי דמשק, לאחר עלילת דמשק.
- ב-5 בינואר 1856 פרסם הסולטאן הטורקי פירמאן שהתיר את חפירת תעלת סואץ.
- פירמאן מ-1880 התיר לארכאולוגים גרמנים לחקור את שרידי פרגמון.
