קביעות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־21:53, 7 במרץ 2019 מאת משתמש ישן (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קביעוּתאנגלית: tenure) היא מעמד או מינוי שאינו מוגבל בזמן ואשר ניתן לבטלו רק בהינתן תנאים יוצאי דופן כגון מצב חירום כלכלי או הפסקת פעילות כוללת. בישראל נהוגה קביעות בגופים הקשורים או כפופים למדינה, כגון התעשייה האווירית, אוניברסיטאות, מוסדות אקדמיים ולפעמים גם בארגונים שכבר הופרטו כגון אל-על. מושג הקביעות אינו קיים בחוק הישראלי אלא מופיע רק בהסכמי עבודה מפעליים או בתקנות השירות של עובדי המדינה (תקשי"ר). קביעות במוסדות אקדמיים מקדמת את עקרונות החופש האקדמי, הגורסת כי מועיל לחברה בטווח הארוך אם חוקרים חופשיים להחזיק ולבחון מגוון רחב של דעות. גם מורים במוסדות חינוך כגון בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ותיכון יכולים לקבל קביעות בתנאים מסוימים.

מאז 1915, האגודה האמריקאית של פרופסורים באוניברסיטאות (AAUP)[1] פיתחה סטנדרטים להדריך מוסדות להשכלה גבוהה "לטובת הכלל". מקור התפיסה המודרנית של קביעות בהשכלה הגבוהה בארצות הברית ב"הצהרת עקרונות על החופש האקדמי ועל קביעות" של ה-AAUP.[2] שגובשו במשותף ואושר על ידי AAUP והאגודה האמריקאית למכללות ואוניברסיטאות (AAC&U), הצהרה זו אומצה על ידי יותר מ-250 מוסדות אקדמיים והוכנסה לתוך ספרי הדרכה והסכמי משא ומתן קיבוציים בכל רחבי ארצות הברית.[3] הצהרה זו גורסת כי, "טובת הכלל תלויה בחופש חיפוש האמת והצגתה".

לעומת זאת, יש שיצאו בביקורת קשה על כך שהקביעות המודרנית לא רק שאינה משיגה מטרה זו, אלא שלפעמים אף מפחיתה את החופש האקדמי ומכריחה את אלו השואפים לקביעות להביע עמדות קונפורמיסטיות לאופנה האקדמית של אותו המוסד באותה העת.

לדוגמה, הפיזיקאי לי סמולין טען כי "עבור פיזיקאי תאורטי צעיר תהיה זו התאבדות מבחינת הקריירה לא לעסוק בתחום של תורת המיתרים."[4] בחלק ממדינות ארצות הברית קיים דיון ער בנוגע לאפשרות לבטל את הקביעות באוניברסיטאות ציבוריות.[5]

עם זאת, רבים טוענים, בין היתר, כי הביטחון התעסוקתי שניתן על ידי קביעות נדרש כדי לגייס אנשים מוכשרים ומבוקשים כמרצה, כי בתחומים רבים התעשייה הפרטית יכולה לשלם יותר באופן משמעותי. הכלכלן סטיבן לוויט הציע שאם תוסר הקביעות, אוניברסיטאות יצטרכו לשלם משכורות גבוהות יותר כדי לפצות על אובדן הביטחון התעסוקתי. אולם הוא גם קובע כי הדבר ימשוך את אלה אשר מלמדים מאהבת הלימוד על חשבון אלו המעוניינים לפרוש.[6]

הערות שוליים

  1. ^ https://www.aaup.org/
  2. ^ https://www.aaup.org/report/1940-statement-principles-academic-freedom-and-tenure
  3. ^ https://www.aaup.org/issues/tenure
  4. ^ Lee Smolin, The Trouble with Physics
  5. ^ Flaherty, Colleen. "Killing Tenure". Inside Higher Ed. נבדק ב-9 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Levitt, Steven. "Let's Just Get Rid of Tenure (Including Mine)". Freakonomics. נבדק ב-9 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0