רבי אליהו חיים מייזל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אליהו חיים מייזל

רבי אליהו חיים מייזל (ט' בסיוון ה'תקפ"א - י"ד באייר ה'תרע"ב) היה רבה של העיר לודז' במשך ארבעים שנה, ממנהיגי יהדות פולין.

ביוגרפיה

מסע ההלוויה ההמוני של הרב אליהו חיים מייזל ברחובות לודז'. קיץ ה'תרע"ב

נולד בשנת תקפ"א בעיירה הורדוק הסמוכה לוולוז'ין למשה וחיה מייזל. אמו הייתה נצר למשפחה מיוחסת. הוא נקרא על שמם של הגאון מווילנא ותלמידו רבי חיים מוולוז'ין. מגיל צעיר ניכר כשרונו הרב. בגיל 9 התחיל ללמוד בישיבת וולוז'ין. בגיל 13 הוסמך לרבנות וכמה שנים אחר כך כבר נקרא לשמש ברבנות בעירו הורודוק. בהמשך כיהן ברבנות ערים נוספות. בשנת תרל"ז נבחר לרב העיר לודז', העיר התעשייתית המתפתחת, תפקיד אותו מילא במשך 35 שנה עד לפטירתו. הוא התפרסם ברחמנותו ובטוב לבו והיה ידוע כבעל צדקה גדול. דמותו הפכה לאישיות נערצת בקרב המוני העם.

הרב מייזל נטל חלק פעיל בחיים הציבוריים של יהודי פולין והיה שותף לכל השאלות והבעיות שהתעוררו בתקופתו. הוא נלחם בתקיפות נגד המשכילים. יחד עם הרב שמואל מוהליבר והרב יוסף דב סולובצ'יק חתם על ה"קול קורא" הראשון למען ייסוד חברות "ישוב ארץ ישראל", אך אחר כך משך ידו מפעילות זו בעקבות הצטרפותם של אנשים שלא היו שומרי מצוות לתנועת חיבת ציון. בהמשך הפך אחד המתנגדים התקיפים לתנועה הציונית החילונית. הוא נמנה עם הרבנים המופיעים בקונטרס "אור לישרים" שיצא בקובנה ב-ה'תר"ס ובו נמצאים גם מכתביהם של הרב דוד פרידמן מקרלין ורבי חיים מבריסק כנגד הציונות.[1]

מצבת רבי אליהו חיים מייזל (במרכז) בבית הקברות בלודז'

נפטר ביום י"ד באייר תרע"ב כשהוא בן 91 שנים, ונקבר בבית העלמין בלודז'.

נכדו, הרב אליעזר יצחק מייזל, היה מרבני לודז'. בתקופת השואה עבר לוורשה והיה פעיל שם בוועד הרבנים. הוא השתתף בכל הדיונים של הרבנים שנגעו לגורלם של יהודי הגטו, ונמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא להסגיר עצמם לגרמנים. בדירתו התקיים ליל הסדר האחרון בגטו, שבו השתתפו אחרוני הרבנים שנותרו בגטו, בהם רבי מנחם זמבה.[2]

לקריאה נוספת

  • רבי אברהם יהודה ברז'ז'ינסקי, רבי אליהו חיים מייזל ז"ל הרב בלודז', תל אביב תשט"ז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0