הצגת המקור של הדף "רבי אליעזר שמחה רבינוביץ"

{{אישיות רבנית
| תמונה = File:Rabbi_Eliezer_Simcha_Rabinowitz.jpg
| כיתוב = 
| תאריך לידה = [[1832]]
| מקום לידה = [[קובנה]], [[ליטא]]
| תאריך פטירה = [[1911]]
| מקום פטירה = [[לומז'ה]], [[פולין]]
| תאריך לידה עברי = [[תקצ"ב]]
| תאריך פטירה עברי = [[תמוז]] [[תרע"א]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = [[רב]] העיר [[סובאלק]]
| למניין = 
| התחלת כהונה = [[1870]]
| סיום כהונה = [[1875]]
| הקודם בתפקיד = [[רבי שמואל מוהליבר]]
| הבא בתפקיד =[[רבי הלל ליבשיץ]]
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = [[רב]] העיר [[לומז'ה]]
| למניין = 
| התחלת כהונה =
| סיום כהונה =
| הקודם בתפקיד =
| הבא בתפקיד = [[רבי מלכיאל צבי טננבוים]]
}}}}
רבי '''אליעזר שמחה רבינוביץ''' ([[תקצ"ב]], [[1832]] - תמוז [[תרע"א]], קיץ [[1911]]) היה [[רב]] [[יהדות ליטא|ליטאי]], רבן של [[סובאלק]] ו[[לומז'ה]].

==ביוגרפיה==
נולד בשנת [[תקצ"ב]] ([[1832]]) ב[[קובנה]] לרב מנחם מנדל שכיהן כרבה של העיר. בילדותו נחשב [[ילד פלא]] וגילה ידענות מופלגת בספרות התורנית, לצד בקיאות בשפות ואלגברה וגאונות בשחמט, הוא הוצג בשל כך בהיותו בן 14 בפני [[משה מונטיפיורי]] בעת ביקורו בקובנה בשנת [[1846]] בדרכו חזרה מ[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]] ל[[לונדון]]. בהיותו בן 12 התארס עם שרה גיטל בת הרב [[לוי יפה]] מ[[רוגובה (ליטא)|רוגובה]] וחוה בת רבי [[יצחק מוולוז'ין]], הכלה הייתה בת 11, והחתונה התקיימה לאחר 4 שנים. בשנים שלאחר נישואיו התגורר אצל חמיו ברוגובה.

כבעל השכלה רחבה ושליטה ב[[רוסית]] ו[[פולנית]], לצד ידע רחב ומעמיק בתחום התורני, הייתה דרכו בעולם הרבנות סלולה: הוא התמנה בגיל צעיר מאוד כרבה של רוגובה עיר מגוריו של חותנו, ושנים ספורות לאחר מכן התמנה כרבה של [[שדובה]]. במקביל הוצעה לו משרת [[ר"מ]] ב[[ישיבת וולוז'ין]], שהוקמה בידי סב-חמותו רבי [[חיים מוולוז'ין]] ובנו רבי יצחק עמד בראשה באותה עת; מסיבה לא ידועה המינוי לא התממש.

בשנת [[תר"ל]] ([[1870]]) התמנה לכהן כרבה של [[סובאלק]] במקומו של הרב [[שמואל מוהליבר]], וכיהן במשרה זו במשך שש שנים.

בשנת [[תרל"ז]] ([[1877]]) עבר לכהן כרבה של [[לומז'ה]]. בעיר זו היה ממייסדי חברת [[מזהירי שבת]] שאנשיה היו עוברים בין החנויות ביום שישי ומזכירים לסוחרים שעליהם לסגור את חנויותיהם לפני כניסת השבת{{הערה|{{הצפירה||לאמזא|1882/12/12|00104}}}}. היה מהיוזמים להקמת [[בית הכנסת הגדול בלומז'ה]]<ref name="SG">{{Cite web|date=|title=Lomza from its beginnings|url=http://hashkedim.com/lomza.html|archive-url=https://web.archive.org/web/20130604182236/http://www.hashkedim.com/lomza.html|archive-date=2013-06-04|access-date=|website=[[Pinkas haKehilot]]|language=pl-PL}}</ref>. בלומז'ה שרר מתח בינו לבין אחדים מראשי הקהל, המתח החריף במשך השנים ובשלב מסוים הצליחו יריביו לשכנע את מושל העיר לגרש אותו מן העיר. הוא עבר לכהן ברבנות העיירה [[קלווריה (ליטא)|קלווריה]] ופתח בהליכים משפטיים ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]] נגד שר הפלך וראש העיר של לומז'ה, זכה במשפט נגדם וקיבל את ביטול צו הגירוש שלו ופיטוריו מרבנות העיר, אך לא רצה לשוב לכהן בה. בקרב יהודי לומז'ה התהלכו אגדות על סופם המר של יריביו.

בשנת [[תרמ"ח]] ([[1888]]) היה אחד המועמדים למשרת "הרב הכולל" של העיר [[ניו יורק]], לצד רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]], אך לבסוף נבחר למשרה זו הרב [[יעקב יוסף (חריף)|יעקב יוסף]]. בחורף [[תרנ"ד]] הוצע לו לשוב לכס רבנות העיר [[סובאלק]], הוא בא לסובאלק למסיבת סיום הש"ס שנערכה בעיר באותה תקופה והתכבד לנאום בה, אך למעשה לא יצא מינויו השני לרבנות העיר לפועל.

שנה וחצי לפני פטירתו עזב את משרותיו הרבניות ושב ללומז'ה כאזרח מן המניין. הוא נפטר בחודש תמוז [[תרע"א]] בלומז'ה ונקבר בה בהלווייה רבת משתתפים

==משפחתו==
לרב אליעזר שמחה רבינוביץ ולאשתו שרה גיטל, נולדו תשעה ילדים:

;בניו
*הרב [[יעקב רבינוביץ (רב)|יעקב רבינוביץ]]{{הערה|עליו ראו: {{דרו|ו|65|רבינאוויץ, הרב יעקב|עמוד=63}}.}} - רבן של [[רדווילישקיס| ראדוילישקי]] (בחבל [[זאמוט]]) ו[[אדינבורו]], [[סקוטלנד]]. בסוף ימיו ב[[לונדון]] כרב בית המדרש מונטאגיו רוד בשכונת דאלסטון (לאחר מותו החליף אותו הרב [[אליהו דסלר]]). מחבר "שם יעקב", "בכורי יעקב", "קול יעקב" ו"שבחי יעקב". מקום קבורתו בבית העלמין אדמונטון בצפון לונדון.
**בתו מנישאיו הראשונים ליהודית לבית וולפסון, שנפטרה בלידה, היא חנה בן טובים שהגיעה לארץ ישראל כילדה. בעלה [[ברוך בן-טובים]] היה מחלוצי הבנקאות בארץ ישראל. בנה ד"ר [[אליהו בן-טובים]] היה רופא מנתח. נכדה [[שמואל בן-טובים]] כיהן כראש המועצה המקומית [[כפר שמריהו]]
**תשעה ילדים מנישואיו השניים לשרה לאה לבית לבקוביץ:
***בנו הרב פרופ' [[לואיס יצחק רבינוביץ|לוי יצחק (לואיס) רבינוביץ]] - אב"ד [[יוהנסבורג]], [[דרום אפריקה]]. היסטוריון ופילולוג של המאה העשרים, יקיר העיר ירושלים. אשתו הייתה טניה בתו של הרב [[משה אביגדור עמיאל]].
***בנו הרב אליעזר שמחה רבינוביץ - רב ב[[מנצ'סטר]], ומאוחר יותר ב[[פרטוריה]], דרום אפריקה. בנו הרב בנימין רבינוביץ מלונדון ואחר כך בירושלים.
***בנו מנחם מנדל, נהרג בעת [[הבליץ]] על העיר לונדון בימי [[מלחמת העולם השנייה]].
***בתו הינדה - נישאה לרב יהודה ניומן והם התגוררו בלונדון. בנם הרב יצחק ניומן מלונדון נפטר בירושלים, נכדם הוא הרב [[אליעזר שמחה וייס]], רבו של [[כפר הרא"ה]] ורב [[מועצה אזורית עמק חפר|המועצה האזורית עמק חפר]]. נכד אחר הוא הגאוגרף פרופ' [[דייוויד ניומן (גאוגרף)|דייוויד ניומן]], לשעבר דיקן הפקולטה למדעי רוח וחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
***בתו ד"ר חנה - נישאה לדוד הילמן, אמן זכוכית שחלונות מעשה ידיו מפארים בתי כנסת בלונדון ובירושלים. הוא היה בנו של הרב [[שמואל יצחק הילמן]], ואחיה של [[שרה הרצוג]], אשת הרב הראשי לישראל רבי [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]].
***בתו דר' פאני רבינוביץ, ממיסדי בית ספר לאחיות בבית חולים הדסה בירושלים, ויקירת העיר ירושלים
*הרב חיים פישל רבינוביץ - רבה של [[קרויצברג (עיירה)|קרויצברג]], [[לטביה]]. נפטר ב[[תרפ"ט]]. בנו ושתי בנותיו נפטרו ב[[ברית המועצות]] אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]. בתו תמר נישאה לד"ר ברוך לוין בנו של [[שמריהו לוין]], [[עלייה לארץ ישראל|עלתה לישראל]] ונפטרה בה
;
;בנותיו
בתו הגדולה נישאה לבנימין דיסקין, עשיר מפורסם, בנו של הרב זרח דיסקין ונכדו של הרב [[בנימין דיסקין]]
*בתו השנייה חיענה נישאה לרב ישראל יפה בנו של הרב זלמן משה יפה ונכדו של רבי [[לוי יפה]] מ[[רוגובה (ליטא)|רוגובה]]
*בתו השלישית נישאה לרב בן ציון פיינגולד מ[[קיידאן]], [[ליטא]]
*בתו הרביעית גיטל נישאה לאברהם נביאזסקי מקובנה
*בתו החמישית פייגי נישאה ליהודה חיים קסטליאנקר
*בתו השישית מיכל נישאה לרב [[צבי הירש ליכנטנשטיין]], רבה של [[בטוקס]], [[קורלנד]]. מחבר "הגיון לבי" (ריגה תרע"א)
*בתו השביעית קיילה נישאה לאברהם דובר אפשטיין-איסרליש מ[[שקלוב]]

==לקריאה נוספת==
*[[יום טוב לוינסקי]], '''דור דור ורבניו: ר' אליעזר שמחה רבינוביץ''', בתוך: {{ספרי יזכור|יום טוב לוינסקי (עורך)|'''לומז'ה'''|2393}} (תמונות 129–131)
*'רבינוביץ, ר' אליעזר־שמחה ב"ר מנחם־מנדל', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 89 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1287).

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה||חידושי רבי אליעזר שמחה - א|147507|על התורה; על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]]; על ה"[[שאגת אריה]]"; הלכות [[ארץ ישראל]]; ירושלים, [[מכון ירושלים]], תשנ"ג}}
*{{אוצר החכמה||שו"ת חידושי רבי אליעזר שמחה - ב|147505|שו"ת והערות על שו"ת רבי [[עקיבא איגר]]; ירושלים, [[מכון ירושלים]], תשנ"ח}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{מיון רגיל:רבינוביץ, אליעזר שמחה}}
[[קטגוריה:רבנים ליטאים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש]]
[[קטגוריה:רבנים פולנים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש]]
[[קטגוריה:מחברי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]
[[קטגוריה:קלווריה: רבנים]]
[[קטגוריה:סובאלק: רבנים]]
[[קטגוריה:לומז'ה: רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בפולין|לומז'ה]]
{{וח|אליעזר שמחה רבינוביץ}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=אליעזר שמחה רבינוביץ|גרסה=30772417|פריט=Q20502840|תאריך=אוגוסט 2021}}