משתמש:א צדיק/יהודה לייב מזקליקוב
רבי יהודא ליב מזאקליקוב
רבי יהודה ליב (ר' ליבוש) נולד נולד לאביו ר' משה. בי"ד אייר תקפ"ו, 21 במאי 1826. תלמידו של ר' אלימלך מליז'נסק, ושל ר' יעקב יצחק מלובלין.
ביוגרפיה
מצאצאי הגאון רבי דוד לידא אב"ד מגנצא ואמסטרדאם בעל עיר דוד וחלקי אבנים. ולמהר"ל מפראג[1].
נישא למ' דבורה.
במשך השנים שימש ברבנות בערים זוויחוסט שם גם ניהל חנות לפרנסתו, ושם נתקרב לרבו רבי אלימלך מליז'נסק כמובא להלן, אחרי כן בערך משנת תקע"ח כיהן ברבנות בעיר זקליקוב עד להסתלקותו בשנת תקפ"ו (1826).
התקרבתו לחסידות
בצעירותו נמנה על מתנגדי החסידות, והיה הולך לבוש בבגדי סוחרים, כי היה מחזיק חנות בעיר זוויחוסט. לאחמ"כ התקרב לחסידות ע"י הר"ר אלימלך מליזענסק, והתמנה לרבה של זוויחוסט.
הסתלקותו
היה בתרעומת על רבי מאיר מאפטא ורבי יוסף קעזיס אבד"ק יאנוב, וביותר על רבי שמחה בונים מפשיסחה, כשנחלה רבינו, שלח שליחים אל הצדיקים הנ"ל, לבקש רחמים בעבורו. והשליח שנסע לפרשסיחא, בהגיעו לעיר זוואלין, והיה שם מחסידי זאקליקוב שהכירו אותו, שאלו אותו להיכן הוא נוסע, וכשענה להם כעסו עליו שנוסע לרבי מפרשיסחא באומרם כי חרפה להם אשר יחזיק רבם את הר"ר בונם לאיש גדול וקדוש, ביודעם התנגדות רבם על הרה"ק מפרשיסחא, ושכנעוהו לבל יסע, וכן כך עשה. כשחזרו שלושת השלוחים לזאקילקוב ונודע לרבינו שהשליח השלישי לא הלך לפשיסחה, הקפיד עליו ואמר: "הפסדתם אותי"! כי אילו הכנעתי את עצמי לפניו הי' ביכולתי לחיות עוד, ואכן באותו השנה לאחר איזה זמן קצר נסתלק מעלמא הדין, וכשנודע הדבר לרבי שמחה בונים מפשיסחה צעק מאוד על שלא הודיעוהו מזה[2].
נפטר בי"ד אייר, פסח שני בשנת תקפ"ו לפ"ק ( 21 במאי 1826).
לאחר פטירתו קברוהו בתחילת הבית קברות, ובנו אוהל גדול סביב לקברו, ומסביב האוהל השאירו שטח גדול כדי שיהיה מקום לכל האנשים הבאים להתפלל. שני פעמים בשנה עלו למקום קבורתו בקביעות, י"ד אייר - פסח שני ביומא דהילולא שלו, ובערב יום כיפור.
מקום קבורתו נודע כמקום המסוגל לפעול ישועות מעל דרך הטבע, ובני החברא קדישא של העיר דאגו לשימור הקבר[3]. גם משאינם בני ברית רחשו כבוד לרבינו ועלו להתפלל על קברו.
לאחר החורבן הנורא שנחרבו רוב בתי הקברות שבגלציה. גורל מקום קבורת רבינו לא היה שונה, ולא נשאר שריד ופליט מכל הבית החיים, חוץ מאיזה מצבות בודדות ששרדו את ימי הזעם, וגם ממקום קבורת רביה"ק לא נותר מאומה.
בשנת תשפ"ג לאחר פעולות גדולות ובהשתדלות הרב יהודה בוים ממונסי בעזרת ארגון אבותינו מצאו את מקום הקבר אשר שם קבור.
משפחתו
- בנו רבי משה שמואל שמעלקא נפטר בחיי אביו.
- בתו נעשי אשת רבי אליעזר איזנשטאט נכד רבי מאיר איזנשטאט בעל פנים מאירות[4].
- בתו רחל אשת רבי משולם זושא הורוויץ נכד הרה"ק רבי יעקב יצחק מלובלין.
- וי"א[5] שהיה לו עוד בת אשת הרב ... וויינבערג
- נכדו היה רבי אורי לנדמן אב"ד פדלוי
ספרו
- ליקוטי מהרי"ל. בספרו נדפסו כארבעים מאמרים של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא
תלמידיו
- רבי יצחק אייזיק מלענטשנא.
- רבי פיבוש אבד"ק היבנוב[6].
- רבי יהושע מטאמאשוב[7].
- רבי דובעריש שו"ב בריישא בעמח"ס דבש השדה[8].
מאמרים חיצוניים
רבי יהודא ליב מזאקליקוב, באתר איוועלט
- ↑ רבי חיים יצחק גדלי' אייזענשטאדט, שם גדולי ישראל, ווארשא: רבי חיים יצחק גדלי' אייזענשטאדט, עמ' שער
- ↑ אור שמחה, עמ' עמ' כ"א.
- ↑ יהושע לקס, הייתי שם
- ↑ ספר שם גדולי ישראל
- ↑ לפי גרסת הרה"צ רבי אהרן שפירא אבד"ק פרדס כץ.
- ↑ מובא בספר אהלי שם.
- ↑ פנת יקרת, טאמשוב, עמ' עמ' 85.
- ↑ כך מביא נכדו המלה"ד בהקדמה לספרו דבש השדה וז"ל: כמוהר"ר דובערש שו"ב ברישא ז"ל שזכה לקבל פני השכינה בהכירו והסתופף בצל קודש ערך שישים צדיקים שכל בית ישראל וכל העולם ניזן בזכותם, ורבינו זצוק"ל כתוב השישי ברשימה.