רבי אלימלך מליז'נסק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "רבי אלימלך וייסבלום" מפנה לכאן. לערך העוסק באדמו"ר שהיה נינו של רבי אלימלך מליז'נסק, ראו רבי אלימלך ויסבלום (רודניק).
הצדיק מליז'נסק
רבי אלימלך וייסבלום
פולין 152.jpg
מצבת קברו, אותו פוקדים המונים ביום ההילולא.
לידה 1717
ה'תע"ז
טיקטין, וויוודת פודלסיה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 11 במרץ 1787 (בגיל 70 בערך)
כ"א באדר ה'תקמ"ז
ליז'נסק, ממלכת גליציה ולודומריה ההבסבורגית
מקום קבורה ליז'נסק
מקום פעילות פולין
רבותיו המגיד ממזריטש
חיבוריו נועם אלימלך; ליקוטי שושנה, תפילת ר' אלימלך; צעטל קטן
בת זוג שפרינצא לבית רוקח
אב הרב אליעזר ליפמן
אם מירל מיריש
צאצאים רבי אלעזר, רבי אליעזר ליפמן, רבי יעקב.
אדמו"ר ליז'נסק ה־ראשון
תקל"ב–תקמ"ז

רבי אלימלך וייסבלום מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"זכ"א באדר ה'תקמ"ז) מגדולי החסידות וענקיה בדור השלישי לחסידות. מגדולי תלמידיו של המגיד ממעזריטש, מפיץ תורת החסידות ודרכה בפולין רבתי ומאבני דרכה של התפתחות החסידות בכלל. ידוע גם בכינויו 'הרבי ר' אלימלך'. ספרו הנודע שעל שמו נקרא הוא "נועם אלימלך", הנקרא בפי החסידים "ספרם של צדיקים".

תולדות חייו

רבי אלימלך נולד בטיקטין לאביו רבי אליעזר ליפמן[1], ולאמו מירל (מיריש). אחיו הנודע הוא רבי משולם זוסיא מאניפולי, הנקרא בפי כל הרבי ר' זושא.

כבר מילדותו זכה למדרגות רמות, עד לכפי שסיפר שהיה זוכה לראות מידי ערב את המלאך הגולל חושך מפני אור. בצעירותו קיבל תורה בנגלה מפי המהר"ם מטיקטין, שם התוודע והכיר את ידידו, נכד רבו, שלימים היה מגדולי החסידות - רבי שמעלקא מניקלשבורג. עוד בצעירותו יצא לגלות יחד עם אחיו הגדול רבי זושא, בכדי לטהר את החומר ולהסיר מהם כל תאווה וקשר לרצונות הגוף. במסעם השיבו רבים מעוון ועוררו לבות רבים לתשובה, וסיפורים רבים בפי החסידים אודות שנות גלותו אלו. בהשפעת אחיו ר' זושא התוודע למגיד הגדול ממעזריטש.

נפטר בכ"א באדר ה'תקמ"ז בעירו ליז'נסק. אחריו שימש באדמו"רות בנו רבי אלעזר.

"נועם אלימלך"

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נועם אלימלך

חיבורו "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ובו עיקרי דרכו ושיטתו אשר קובצו יחד על ידי בנו רבי אלעזר, ואשר נערכו לפי סדר פרשיות השבוע. דברי התורה נאמרו על ידי רבי אלימלך בשבת ונכתבו על ידי בנו. לאחר שהראם לאביו קיבל את ברכתו, אך על-פי ציוויו לא הביא את הספר לדפוס עד לאחר פטירתו של אביו "מהטעם הכמוס"[2]. ספר זה הוא נכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת. הספר מעוטר בהסכמות מגדולי ומאורי החסידות בתקופה ההיא.

במרוצת השנים נדפס הספר "נועם אלימלך" פעמים רבות, ולאחרונה יצא לאור מחדש במהדורת "פאר מקדושים" - תשע"ג, מהדורה מפוסקת ומנוקדת עם מראי מקומות.

בקרב החסידים מיוחס גם כח סגולי לספר, ונוהגים להניחו תחת מראשותיו של חולה, יולדת או ילוד. יש המקפידים דווקא על מהדורת פקסימיליה של דפוס ראשון.

דרכו בעבודת השם

את המדריגות שאליהם זכו תלמידי המגיד ממעזריטש הסביר בכך שכל אדם הלומד תורה בעיון[3], ובקי בגמרא עם רש"י מתוך ענווה יכול להגיע למדרגות נשגבות[4] אם רק יעשה תשובה כראוי על חטאיו ועל גאוותו[5]. והסביר כי הדרך לעשות תשובה גם היא על ידי לימוד תורה לשמה ותשובה מדי יום בתחילת היום[6].

הוא הרבה לעסוק בלימוד הגמרא מתוך אהבת ה' גדולה, והשיג מתוכה את מדריגותיו[7]. בהנהגותיו[8] הוא מזהיר כי השער הראשון לעבודת השם הוא ללמוד גמרא והלכה. לאחר מכן הוא ממליץ ללמוד את תורת הקבלה רק לאחר שזיכך את מחשבותיו הרעות[9], אם מרגיש בלימוד זה תענוג רוחני[10].

על פטירתו של רבי אלימלך בתורת החסידות

רבי אלימלך נפטר בכ"א אדר תקמ"ז בעיר רבנותו בליז'נסק, וקברו הפך למקום עלייה לרגל. בכתובת על המצבה לא מופיעה שנת פטירתו, אלא נכתב "נפטר בכ"א אדר שנת תנצב"ה[11]"; בגימטריה, ל-תקמ"ז ול-תנצב"ה ערך מספרי זהה.

כשהגיעה שעתו של רבי אלימלך להיפטר מן העולם סמך את ידיו על ראשי תלמידיו ולארבעה מהם הקרובים ביותר העביר מכוחו הרוחני:

עוד הבטיח רבי אלימלך כי מי שיעלה לקברו לאחר מותו לא ייפטר מהעולם בלא תשובה.


תקופת חייו של רבי אלימלך מליז'נסק על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


מקום קברו

האוהל שנבנה על קברו של רבי אלימלך בליז'נסק

לפני מלחמת העולם היה אוהל על הקבר, שאליו הגיעו המוני חסידים להשתטח ולהתפלל.

בימי מלחמת העולם השנייה ביקשו הגרמנים שיפתחו את הקבר לראות מה טמון בה. האגדה מספרת בשם חסידים שנכחו אז, כי הגופה הייתה באותו מצב כפי שהונחה לקבורה בלי שתחסר כלום.[12]

יש עדויות שמספרות שאחר שעזבו הגרמנים את הקבר פינו את הגופה ממקומה וקברו אותה במקום אחר כדי שלא יזלזלו בגופו של הצדיק כמו שהיו הגרמנים רגילים להרוס קברים.

במוצאי כ"א באדר תשע"ח נשרף הציון כתוצאה מנרות שהודלקו במקום, בעקבות כך הוציאה העירייה המקומית צו סגירה למבנה מחשש להתמוטטותו, לאחר חג הפסח נפתח הציון שוב למעט החדר בו הדליקו נרות.[13]

מתלמידיו

חיבוריו

  • נועם אלימלך (דפוס ראשון לבוב תקמ"ח) - המחולק לשני חלקים: פירוש על התורה, ו"ליקוטי שושנה" - פירוש על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד בחסידות.
  • חיבור קטן הנקרא ביידיש "צעטל (פתקה) קטן", ובו מספר הוראות להנהגה יומיומית בכמה פסקאות.
  • הנהגות האדם - כ"א סעיפים של הנהגות בכותרת "אלה הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם".

תפילת רבי אלימלך

רבי אלימלך חיבר תפילה שנועדה לאמירה כהכנה לתפילת שחרית, הידועה כתפילה קודם התפילה.

לחניו

רבי אלימלך הלחין מספר ניגונים. חלקם השתמר עד היום. חיים בנט הוציא בסוף שנות ה-80 קלטת בשם "והשיב לב אבות" ובה תשעה ניגונים, שהשתמרו בקרב משפחת שיף, צאצאיו של רבי אלימלך. בשנת 2012 הוציא חיים יצחק גולדמן, דיסק ראשון בסדרת רננו צדיקים בשם "איש חסיד" ובו עשרה ניגונים המתייחסים לרבי אלימלך.

לרבי אלימלך היה אף ריקוד מיוחד ("ריקוד השערים"[14]) בו היה רוקד, אם כי יש המפקפקים בייחוס הריקוד אליו.

יש ניגון שמחה מפורסם המיוחס לרבי אלימלך, אך רבי שלמה הלברשטאם ועוד יוצאי גליציה העידו שזו טעות, והמחבר של הניגון גם נקרא אלימלך וכך השתרבבה הטעות כשהניגון כונה "אלימלך'ס טאנץ" (ריקודו של אלימלך).[15]

משפחתו ושושלתו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שושלת ליז'נסק

אחיו היו רבי משולם זושא מאניפולי, ורבי נתן הקבור אתו באוהל.

רבי אלימלך נישא בשינובה לשפרינצא בתו של רבי אהרן רוקח (אחיו של רבי אלעזר רוקח) ממנה נולדו לו ילדיו. לאחר פטירתה נישא לגיטל בתו של רבי יעקב מרגליות.

גיסו היה רבי יהושע משינובה (אביו של רבי יעקב מטיטשין בעל ספר ברכת יעקב על חושן משפט)[16].

ילדיו היו:

  • רבי אלעזר (נקרא על שם דודו רבי אלעזר רוקח). כתב את "אגרת הקודש" המודפסת בסוף ספר נועם אלימלך.
  • רבי אליעזר ליפא, כיהן כאדמו"ר בחמלניק נפטר בכ"ה אדר וקבור באוהל אביו.
  • רבי יעקב ממוגלינצא. נפטר בכ' בניסן.
  • מיריש אשת הרב אליהו אלוביץ משדה לבן בנו של רבי יעקב מלנצוט, ונקברה ברימנוב ליד קיר האוהל של רבי מנחם מענדל מרימנוב.
  • אסתר עטיל אשת רבי ישראל אלבום מפריסטיק.
  • חתן נוסף היה הרב שמואל צורף. אין ידועים פרטים על אשתו וייתכן שהיה בעלה של מיריש לאחר שהתאלמנה.

חלק מצאצאיו כיהנו באדמו"רות, בהם מפורסמים רבי אלימלך ויסבלום מרודניק ורבי אלעזר מריישא.

גלריה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לדיון אודות שמו המדויק של אבי רבינו ראה בתולדות רבינו בראש ספר נועם אלימלך מהדרות פאר מקדושים הערה ג
  2. ^ "התנצלות בן המחבר" בתחילת הספר נועם אלימלך.
  3. ^ לשון רבי אלעזר באגרתו - "רק שיהיה למדן בגמרא ופרש"י אף אם אינו מפולפל ואם מפולפל יותר טוב
  4. ^ אגרת רבי אלעזר מליז'נסק בשם אביו
  5. ^ כמובא באגרת שם
  6. ^ באגרת שם: וילמוד תורה לשמה והתורה תזכיר לו כל עונותיו ותסמר שערות בשרו, והתורה תלמדנו לעשות תשובה: ועבירה שהיה כמצחק בעיניו יעמוד גדולה בעיניו ותסמר מפחד בשרו, ואז יתורצו לו כל הספיקות, ושב ורפא לו ויראה מעלות הצדיקים העובדים את ד׳ באמת
  7. ^ תיאורו של רבי אלעזר על אביו באגרת: וכשלומדים הגמרא הקדושה ממש אש אוכלת אותם מגודל אהבה וקדושה, ונפתח להם מעיינות החכמה הן בנגלה והן בנסתר
  8. ^ שנדפםו בתחילת הספר נועם אלימלך
  9. ^ הנהגות האדם שם
  10. ^ נועם אלימלך פרשת כי תצא ד"ה וכי
  11. ^ ='תהא נשמתו צרורה בצרור החיים'
  12. ^ סיפור המלא.
  13. ^ ציונו של רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א עלה בלהבות, באתר JDN
  14. ^ ראו כאן את צורת הריקוד. ברקע מנוגן שיר המיוחס לרבי אלימלך מליז'נסק.
  15. ^ "קהילות" המבשר כ"א בתמוז תשע"ב. חוברת המצורפת לאלבום "איש חסיד".
  16. ^ ראו עליו בהקדמת הספר מעשה רוקח (באתר היברובוקס).
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0