רבי שמחה בונים מפשיסחה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי שמחה בונים בונהרד מפשיסחה
הרב ברוך הלוי אפשטיין
לידה ה'תקכ"ה או ה'תקכ"ז
וודז'יסלאב, פולין
פטירה י"ב באלול ה'תקפ"ז
חסידות פשיסחה
מקום קבורה פשיסחה
מקום מגורים העיירה פשיסחה שבפולין
הקודם רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש")
הבא בנו רבי אברהם משה מפשיסחה,
תלמידו רבי מנחם מנדל מקוצק
תחילת כהונה תקע"ד
סיום כהונה תקפ"ז
רבותיו רבי מרדכי בענט, רבי ירמיה ממטרסדורף, רבי משה לייב מסאסוב, רבי יעקב יצחק הורוביץ ("החוזה מלובלין"), רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש")
מספר בשושלת השני
בת זוג רבקה
אב רבי צבי הירש
ילדים רבי אברהם משה מפשיסחה, בילא, ליבא
קברו של רבי שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
אוהל ציונו בעיירה פשיסחה

רבי שמחה בּוּנֶים בונהרד מפשיסחה (תקכ"ה / תקכ"זי"ב באלול ה'תקפ"ז) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.

קורות חייו

נולד לאביו רבי צבי הירש שהיה מגיד בוודז'יסלאב שבפולין, מחבר ספרי הדרושים "ארץ צבי" ו"עשרה למאה". למד בישיבתו של רבי מרדכי בנעט בניקלשבורג ובישיבתו של רבי ירמיה ממטרסדורף. בצעירותו עסק במסחר כסוכן בלייפציג של תמריל ברגסון, למד רוקחות, שפות אירופיות ומדעים. נישא לרבקה בת ר' משה אורברגר (אורווערגער) מבנדין. לאחר חתונתו התקרב לחסידות על ידי רבי משה לייב מסאסוב, בהמשך נסע למגיד מקוז'ניץ, ואחר כך נעשה תלמידו של החוזה מלובלין. החוזה קירבו למרות מלבושיו הקצרים ועיסוקיו השונים, ואף קראו "חכם".

רבו המובהק בו דבק היה היהודי הקדוש, והוא אף מילא את מקומו לאחר פטירתו בשנת ה'תקע"ד. העמיק ושכלל את שיטת פשיסחה. בתקופתו התרבו התלמידים בבית מדרשה של פשיסחה, ומאידך גברה ההתנגדות לשיטה זו, עד לפיוס שנערך בעת החתונה הגדולה באוסטילא. שם העיד בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל בפני ראש וזקן האדמו"רים בפולין וגליציה, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, ה"אוהב ישראל", שאביו אמר שרבי בונים הוא נקודת לבו. לעת זקנותו כהו עיניו, וגם אז הוא זיהה אנשים. כשרבי שלמה מראדומסק בא אליו והושיט לו ידו, אמר זה יש לו חכמת שלמה בקרבו. נפטר בי"ב באלול ה'תקפ"ז ונקבר בעיירה פשיסחה. ליקוטי תורתו בספר "קול שמחה" ו"קול מבשר".

אחר פטירתו קיבלו עליהם חסידים רבים ובראשם רבי יצחק מאיר אלתר את הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק. תלמידים אחרים, בהם רבי יצחק מוורקא, רבי יעקב אריה מרדזימין, רבי שרגא פייבל מגריצא, ועוד מגדולי התלמידים, העדיפו את בנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה, (חתנו של הרב שמואל רפאל'ס חתנו של היהודי הקדוש), אולם הוא לא האריך ימים ונפטר בא' בטבת ה'תקפ"ט, פחות משנתיים אחרי אביו.

אשתו רבקה (תקל"ז - י"ד בסיוון תרי"ח[1]) הייתה נחשבת לדמות רבנית בעירה. הבחורים היו נוהגים לעלות אליה מדי שבת להיבחן על לימודיהם במשך השבוע[2].

לרבי שמחה בונים היו שתי בנות, ליבא ובילא. חתניו של רבי שמחה בונים היו רבי אלימלך אוסטרייך (סבו של הרב צבי אב"ד ליפסק), ורבי לוי יצחק דנציגר, בן תלמידו רבי שרגא פייבל מגריצא, שנפטר בצעירותו ללא ילדים.

תלמידיו

תורותיו

רבי שמחה בונים לא כתב את תורתו בעצמו, אך חלק קטן מתורותיו נכתבו על ידי תלמידו רבי זושא מפלאצק ונדפסו בספר קול שמחה. מאמרים רבים נוספים בשמו מופיעים בספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו ובשאר ספרי חסידות וליקוט.

אחד מהפתגמים המפורסמים יותר בעל פה המיוחסים לרבי שמחה בונים הוא:

לעולם יהיו לו לאדם שני כיסים, באחד יהא מונח המאמר "ואנוכי עפר ואפר", ובשני "בשבילי נברא העולם". ובכל פעם שיכבדוהו או שיבקשו ממנו ליטול שררה על הציבור יוציא את הפתק "ואנוכי עפר ואפר", ובכל פעם שתזדמן לידו מצווה או אפשרות לזכות את כלל ישראל, אל יצטנע אלא יוציא את הפתק השני "בשבילי נברא העולם"...

לקריאה נוספת

  • צבי מאיר רבינוביץ, רבי שמחה בונם מפשיסחה: חייו ותורתו, תל אביב: תבונה בסיוע מוסד הרב קוק, תש"ה.
  • יהודה מנחם בוים, הרבי רבי בונם מפשיסחא, ב' כרכים, בני ברק תשנ"ז[3].

קישורים חיצוניים

ספרים

הערות שוליים

  1. "הרבי רבי בונם מפשיסחא" ח"ב עמ' תקפא.
  2. "הרבי רבי בונם מפשיסחא" ח"ב עמ' תקפא בשם ר' משה אהרן בוים ששמע מאחיו רבי הירש לייב שהכירה.
  3. חלק א' באתר אוצר החכמה. חלק ב' באתר אוצר החכמה
תקופת חייו של רבי שמחה בונים מפשיסחה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0