אבני אלגביש
.jpg)
אבני אלגביש הם עצמים שמוזכרים בספר יחזקאל כמי שעתידים ליפול מן השמים כעונש לרשעים, וכן כחלק ממלחמת גוג ומגוג. בספרות חז"ל מכונות כך גם האבנים שהושלכו מהשמים בעת מלחמת גבעון, ובמספר מדרשים מצוין כי הן אותן אבני ברד שהומטרו מוקדם יותר על המצרים במכת ברד. לא ברור אם אבנים אלו הן אבנים רגילות או גבישי קרח גדולים, מעין ברד. יש שזיהו אותן כמטאוריטים[דרוש מקור].
הופעתן
אבני האלגביש מופיעות בתנ"ך במפורש פעמיים, שתיהן בספר יחזקאל. בפעם הראשונה מתנבא יחזקאל על הפורענות העתידה לבוא מאת ה' על נביאי השקר באמצעות אבני אלגביש שיֵרדו מן השמים יחד עם רוח סערה וגשמים עזים: ”לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' וּבִקַּעְתִּי רוּחַ סְעָרוֹת בַּחֲמָתִי וְגֶשֶׁם שֹׁטֵף בְּאַפִּי יִהְיֶה וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ בְּחֵמָה לְכָלָה”[1], ופעם נוספת על מלחמת גוג ומגוג, בה נאמר כי ה' ייקום בגויים באמצעות אבני אלגביש, גם הן מלוות בגשם שוטף: ”וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ ”[2]
במלחמת גבעון המופיעה בספר יהושע, מסופר על עם ישראל שהתגייס לעזרת הגבעונים נגד מלכי האמורי שצרו על גבעון. יהושע וחילו הפתיעו את מלכי האמורי, ואלו נמלטו אל מעלה בית חורון, ומשם לעזקה ומקדה. כוחותיו של יהושע הכו בהם, ”וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן - וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה, וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב.”[3] האבנים הגדולות - אבני הברד האלו, מוזכרות בגמרא בשם אבני אלגביש[4].
חז"ל מציינים כי אבני אלגביש אלו ניתכו על המצרים במהלך מכת ברד, וכאשר תמה המכה, נעצרו האבנים במקומן בשמים, והמשיכו את נפילתן מאוחר יותר בימי יהושע, במלחמת גבעון, וכי אותן אבנים עצמן עתידים להמשיך ליפול מן השמים במלחמת גוג ומגוג[5].
אטימולוגיה
למילה אלגביש קיימות הקבלות במספר שפות שמיות, כגון באוגריתית (ʾalgbṯ) ובאכדית (ʾalgamīšu). המילה קשורה ככל הנראה אל השורש השמי ג-ב-ש (ערבית: جَبَس) שפירושו קפוא, גבישי[6]. יש מהראשונים שפירשו שהברד מכונה גביש עקב דמיונו לאבן טובה בשם זה הנזכרת בפסוק בספר איוב[7] ”רָאמוֹת וְגָבִישׁ לֹא יִזָּכֵר, וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים”[8].
במדרשי חז"ל נדרשת המילה כמורכבת משלוש מילים "על-גב-איש":
מאי אבני אלגביש? תנא, אבנים שעמדו על גב איש, וירדו על גב איש. עמדו על גב איש - זה משה דכתיב[9] וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד, וכתיב[10] (במכת ברד שירדה על ידי משה) וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה. ירדו על גב איש - זה יהושע, דכתיב[11] קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וכתיב[12] (בנס שאירע על ידי יהושע) וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת.
זיהוי אבני האלגביש
זיהוי האלגביש כגבישי ברד
רוב המפרשים מזהים את אבני האלגביש כברד.
מפשטות הפסוקים, וכן מדברי חז"ל, נראה כי אבני האלגביש הן כגבישי קרח גדולים, מעין ברד. כך עולה מהופעתן במקרא לצד ”רוּחַ סְעָרוֹת... וְגֶשֶׁם שֹׁטֵף”[1], וכן לפי תיאור חז"ל בשם "אבני אלגביש" את האבנים שהושלכו מן השמים במלחמת גבעון[4], כשבפסוק הוזכרו כאבני ברד[12], או לפי דבריהם כי אבני אלגביש של מלחמת גבעון הן הברד שהופיע במכת ברד במצרים[4], שאותו תיארו חז"ל כ"נס בתוך נס" בכך שהורכב מקרח ואש יחד[13], או על פי דרשת חז"ל בפסוק ”מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ”[14], ממנו נלמד שבעת קריעת ים סוף פרע ה' מהמצרים גם באמצעות אבני אלגביש[15].
זיהוי אבני האלגביש כאבני ברד מופיע גם במפרשי המקרא הראשונים[16].
גבישי ברד בגודל רגיל נחשבים לתופעת טבע שגרתית, ומזיקה בעיקר לייבולים חקלאיים, אך במקרים קיצוניים הברד יכול להיות קטלני לבני אדם. משלחת מדענים מטעם נשיונל ג'יאוגרפיק גילתה בשנת 2004 כי מותם בתקופה הפרה-היסטורית של כ-200 נוודים, שגופותיהם נמצאו בהרי ההימלאיה עם גולגולות שבורות, היה כתוצאה מסופת ברד עם כדורי ענק קטלניים. בהיסטוריה המודרנית, בהולנד תוארו ב-1788 אבני ברד "בגודל של בקבוק ליטר" כל אחד, בסופה שהסבה נזקים עצומים[17], בשנת תשס"ו סופת כדורי ברד בגודל 12 סנטימטר ומעלה, גרמה בגרמניה לנזקים של מעל 2 מיליון דולר, ובאלכסנדריה שבמצרים נפלו בשנת ה'תשנ"ח כדורי ברד "בגודל אשכולית", כפי שתואר על ידי המרכז הלאומי לחקר מטארולוגי.
זיהוי האלגביש כאבנים
לעומת זאת יש המתארים את אבני אלגביש כאבנים ממש.
התימוכין לכך הם מהלכה המופיעה בגמרא, אודות הרואה את אבני האלגביש שהוטלו מן השמים במהלך מלחמת מלכי הדרום שעליו לברך את ברכת הראייה "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה"[18], ולא ייתכן שאבני ברד התקיימו במקום עד זמן חז"ל בלא שנמסו בינתיים[19].
בגבעת אבני חמשת המלכים הסמוכה לעיר הקדומה בית חורון נמצא מקבץ ייחודי של אבני צור, הממוקמים בנטייה כמעט אנכית באופן הנראה בלתי-טבעי, וכאילו הוטלו לאדמה מן הגובה. ישנם המזהים את האבנים עם האבנים המוזכרות בגמרא[20].
יש מי שהציע שאבני אלגביש הן אבני מטאוריט שה' ממטיר כדי להכות את הרשעים. אליעזר בן יהודה מתרגם את המילה אלגביש כ"אבן שמים", מטאוריט, ומציין לדברי האבן עזרא שאבני אלגביש מסוגלות לחולל שריפה[6]. מטאורואידים מרחפים בדרך כלל בחלל, ורק לעיתים רחוקות חודרים לאטמוספירה בגודל משמעותי בלי להישרף לחלוטין בעת חדירתם; מה שעולה בקנה אחד עם מדרשי חז"ל אודות ירידת מטר האבנים "בהמשכים": במצרים, בימי יהושע, ולעתיד לבוא בימי גוג ומגוג[21]. מטאוריטים טבעיים יכולים להיות מקרח, מתכת או אבן.
מרבית המטאוריטים הם בגודל ממוצע של עד כדור טניס. מעטים ונדירים הם המקרים שבהם פגע מטאוריט באדם או ביישוב. לאורך ההיסטוריה תועדו שלושה מקרים בהם בני אדם נפגעו ממטאוריט ושרדו באירוע: ב-1954, מטאוריט בגודל אשכולית פגע באן הודג'ס בזמן שישנה, לאחר שעבר דרך גג ביתה שבאלבמה, ארצות הברית; ב-2009, מטאוריט קטן פגע בנער בגרמניה בדרכו לבית הספר, ופצע אותו קלות[22]. ב-2013, מטאוריט התפוצץ בשמי רוסיה סמוך לעיר צ'ליאבינסק, וגרם ל-1,200 פצועים ולנזק רב[23].
קישורים חיצוניים
- רפאל מיוחס, "ברד", באתר בלוג התנ"ך, 23 בינואר 2017
- מיכה קליין, "תנו רבנן: הרואה ]...[ אבני אלגביש במורד בית חורון", בתוך ספרו אבן השתייה (תשפ"ב) עמ' 26-22
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ספר יחזקאל, פרק י"ג, פסוק י"א
- ^ ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוק כ"ב
- ^ ספר יהושע, פרק י', פסוק י"א.
- ^ 4.0 4.1 4.2 מסכת ברכות, דף נ"ד עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ד עמוד ב'; שמות רבה, פרשה י"ב, פסקה ז'; מדרש שכל טוב, ט, לג.
- ^ 6.0 6.1 הערך אלגביש, מילון בן יהודה בפרויקט בן-יהודה.
- ^ ספר איוב, פרק כ"ח, פסוק י"ח.
- ^ רש"י שם: "ואומר אני לפי שהם מזהירות ככל אבני גביש (ברד) הוא מדמה אותם אל גביש, שהיא אבן טובה, כענין שנאמר "רָאמוֹת וְגָבִישׁ"", וכעין זה בספר השרשים לרד"ק.
- ^ ספר במדבר, פרק י"ב, פסוק ג'.
- ^ ספר שמות, פרק ט', פסוק ל"ג.
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ז, פסוק י"ח.
- ^ 12.0 12.1 ספר יהושע, פרק י', פסוק י"א.
- ^ שמות רבה, פרשה י"ב, פסקה ד'.
- ^ ספר תהילים, פרק י"ח, פסוק י'.
- ^ אבות דרבי נתן, פרק ל"ג; ראו גם במדרש המובא אצל ישראל קאנאוויץ, אוצר התלמוד והמדרש, עמ' 81, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום). במקום אחר (מדרש הגדול, בשלח, כז) מתייחסים חז"ל לאבני אלגביש וברד כשני מינים נפרדים שהושלכו על המצרים בקריעת ים סוף: "ומלאכי השרת מזרקים בהן אבני ברד ואבני אלגביש", ובדומה לכך מופיע במדרש נוסף: "ואבני אלגביש מקיפין את אבני ברד" (בתי מדרשות, סדר רבה דבראשית, כז). ניתן גם לראות את אבני האלגביש לעומת הברד כסוגים שונים של ברד, וראו רד"ק על יחזקאל, לח, כב: "ואבני אלגביש הוא מין ממיני הברד"
- ^ רש"י על ספר יחזקאל, פרק י"ג, פסוק י"א: "אבני ברד גדולות"; רד"ק על ספר יחזקאל, פרק ל"ח, פסוק כ"ב: "מין ממיני הברד". במקום אחר העוסק באבן ברד שבה נפרע ה' מהרשעים, מובא במצודת ציון על ישעיהו, ל', ל', שהביטוי "אבן ברד" בא לתאר "ברד קשה וכבד"
- ^ DYLAN THURAS, Hail No: An account of the worlds biggest, deadliest hailstorms, באתר Atlas Obscura. הסופה מוזכרת גם במקורות תורניים, ראו מלבי"ם, איוב, לח, כג.
- ^ מסכת ברכות, דף נ"ד עמוד א'. ההלכה נפסקה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ח, סעיף א'.
- ^ רבי יוסף משאש, אוצר המכתבים, עמ' צה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ דב גינזבורג מהמכון הגיאולוגי לישראל, מובא בנספח בסוף ספר יהושע במהדורת "דעת מקרא" שבהוצאת מוסד הרב קוק.
- ^ נסים וידאל, צבא השמים, ירושלים תשנ"ה, חלק א', עמ' 347, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); רפאל מיוחס, "ברד", באתר בלוג התנ"ך, 23 בינואר 2017.
- ^ נער גרמני בן 14 נפגע ממטאוריט - ושרד, באתר הארץ, 13 ביוני 2009.
- ^
מדעני נאס"א פותרים את חידת המטאור שהתפוצץ ברוסיה, באתר הארץ, 28 בפברואר 2013.
