רבי אפרים זלמן הלוי סלוצקי
הרב אפרים זלמן הלוי סלוצקי (ה'תר"ב, 1842 - סביב ה'תרע"ח, 1918) היה פוסק הלכה ומורה צדק בוילנא, בלשן, מחבר ספרים, ממפרשי ספר 'הלכות גדולות' וספר 'הערוך', ופעיל ציוני.
קורותיו
נולד במיר לאביו הרב נחום דוד. סבו של אביו היה הרב בצלאל שהיה אב בית הדין של סלוצק. בילדותו משפחתו היגרה לווילנא. למד בישיבות, ושילב לימודי מדעים. בשנת תרט"ז, נשא את ביתו של רבי יוסף סקוביץ. תחילה לא רצה לקבל תפקיד רבנות, ופנה למסחר. בשנת תרמ"ח, התמנה למורה צדק בווילנא. בשנת תר"ן, לאחר פטירתו חותנו, התמנה תחתיו למסדר הגיטין בעיר.[1] לעיתים פרסם את מאמריו התורניים בירחון שערי תורה שנדפס בקרקוב.[2]
מפסיקותיו
התיר להדליק חשמל ביום טוב.[3] סבר שלא יוצאים ידי חובה בשמיעת מגילה מרמקול.[4] סבר שחלזון התכלת שמצא האדמו"ר מראדזין, אינו החלזון הכשר למצוות ציצית.[5]
בתחילת המאה העשרים, תיקנו כמה מרבני צרפת קידושין על תנאי, שכשהממשלה תחליט להפריד את הזוג, הקידושין יתבטלו למפרע, ובכך ביטלו את הצורך במתן גט. בשנת תרס"ח יצא כתב מחאה כנגד תקנתם שהוחתם על ידי מאות רבנים מרחבי העולם, רבי אפרים נמנה עם חותמי המחאה.[6]
תמיכתו בציונות ובהסתדרות הלאומית
בד' אב תרע"ז (23 ביולי 1917), התקיימה בווילנה אספה גדולה שהשתתפו בה חמישה עשר מורי צדק, בה הוחלט להקים 'הסתדרות לאומית' ששמה לה למטרה: לעזור ליהודי ארץ ישראל לקבל זכויות עצמיות, להפיץ את רעיון שיבת ציון, לדרוש זכויות לאומיות בכל ארצות הגולה. וכן להפיץ את השפה העברית וקורות עם ישראל ברוח המסורת, לחנך את הדור הצעיר על יסודות הדת והלאומיות, להקים מערכת חינוך מסודרת המשלבת לימודים כלליים הכוללת תלמודי תורה, בתי מדרש למורים ורבנים. הרב אפרים זלמן סלוצקי לקח חלק בתעמולה שנערכה בבתי הכנסת בווילנא ודרש בשבת נחמו, בעד ההסתדרות הלאומית.[7]
בכ"א אב תרע"ז (9 באוגוסט 1917) עמד בראש החותמים על הצהרה להתאחד ולעבוד יחד עם הציוניים.[7]
חיבוריו
- אגודת אזוב - על המשניות, ורשה תרכ"ח.
- שו"ת עץ אפרים - נדפס רק על חלק אורח חיים.
- שו"ת אור חדש
- שו"ת אבני שוהם
- אמת ושלום
- מערכה לקראת מערכה - פירושים והערות לספר 'הערוך' - וילנא תרל"א. רוב החיבור נותר בכתב יד.
- יד אפרים - פירוש לספר הלכות גדולות, ורשה תרל"ה.
- תוספות להלכה - על פסקי התוספות לתלמוד.
הערות שוליים
