דברים הגורמים לשכחה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דברים הגורמים לשכחה היא רשימה של פעולות שעל פי התלמוד והפוסקים עלולות לגרום לשכחה של דברי תורה.[1]
הפעולות
הרשימה במסכת הוריות
- האוכל ממה שאכל עכבר או חתול.[2] יש שהוסיפו גם ממה שאכל כלב,[3]. רבי ישראל איסרלן הקפיד שלא לאכול חתיכת בשר או ככר שנאכל בקצהו על ידי עכבר אך חתיכות דגים בשמן שאכל עכבר מאחת מהן נהג לאכול מאחרת[4] יש שנהגו לתלוש את מקום הנשיכה ולאכול את השאר[5] ויש שכתבו שמדברי הגמרא לא משמע כך.[6]
- אכילת לב של בהמה, מהר"ם מרוטנבורג נהג שלא לאכול גם לב עוף,[7] וכך הובא בספרי המקובלים[8] והפוסקים[9]
- רגילות בזיתים, מספר סייגים נאמרו לעניין זה; א. החשש הוא ברגילות ולא באכילה אקראית. יש שכתבו שרגילות היא פעם בחודש[10], ויש שכתבו שרגילות היא דווקא בכל יום[11] או בכל סעודה[12] ב. דעת היעב"ץ שמדובר דווקא בזיתים שאינם כבושים,[13] אך במאירי[14] מפורש שמדובר גם בזיתים מלוחים. ג. עוד כתב היעב"ץ שמדובר בקביעת סעודה על זיתים. ד. יש שכתב שאם אוכלם עם שמן זית אינו משכח,[15] מפני ששמן זית מועיל לזיכרון ומשלימים זה את זה, אך יש שחלקו עליו מפני שייתכן שאדם שהוא בעל זיכרון חלש יוזק מהזיתים יותר ממה שיושפע לטובה משמן הזית[16], ה. רבי אברהם פלאג'י סבר שמדובר בזיתים שחורים.[17] ו. לפי המקובלים אם בעת האכילה מכוונים שם "אל אלהים מצפץ"[18] הדבר מגן משכחה ואף מוסיף לזיכרון.[19]
- שתיית מי רחצה, היעב"ץ כתב[20] שמדובר דווקא במי רחיצת כל הגוף אך במי רחיצת הידיים אין חשש. הרב חיים קניבסקי כתב שאם בוטלו ברוב אין לחוש ולכן מותר לשתות ממקווה של ארבעים סאה, בריכות, ונהרות שרוחצים בהם. בשם החזון איש נאמר שאם שופכים מעט מהמים מותר לשתות מהשאר.[21]
- רחיצת הרגליים אחת על השנייה.
- הנחת המלבושים מתחת הראש בעת השינה, הרב חיים קניבסקי כתב שבנימנום אין לחשוש. כמו כן אין לחשוש בהנחת הבגדים לצד הראש או מעליו. יש שכתבו שמועיל הפסק בין הראש לבגדים.[22] הרב יוסף חיים זוננפלד כתב[23] שאף כאן מדובר באדם הרגיל בכך, ורבים תמהו על דבריו שכן לא מוזכר בגמרא כלל "הרגיל".[24]
- מעבר תחת גמל ואפסרו
- מעבר בין שני גמלים לפי רבי יוסף חיים זוננפלד מדובר דווקא כששניהם עומדים ולא כשהולכים. בספר שמירת הנפש הביא שבשעת הדחק ניתן לאחוז מקל ולעבור או לאחוז בפאת הראש.
- מעבר של גבר בין שתי נשים או אשה בין שני גברים לפי רבי יוסף חיים זוננפלד מדובר דווקא כשעובר בין העומדים ולא בין ההולכים. בספר שמירת הנפש הביא שבשעת הדחק ניתן לאחוז מקל ולעבור ואם אין לו יכול לאחוז בפאת הראש. הרב חיים קניבסקי כתב בשם החזון איש שבילדה קטנה אין חשש, אך אביו הרב יעקב ישראל קניבסקי הקפיד בזה,[25] בספר בן איש חי כתב[26] שאם רחוקים זה מזה ארבע אמות אין חשש. יש שכתבו שבאשתו אין חשש.[27]
- מעבר ליד ריח נבילה
- מעבר תחת גשר שלא עברו בו מים ארבעים יום
- אכילת לחם לא אפוי כל צורכו
- אכילת בשר מכלי המיועד להוצאת הפסולת של המאכל
- שתיית מים מנחל העובר בבית קברות, לדעת הרב שלמה זלמן אוירבך אם המים עוברים בצינור אין חשש.[28]
- הסתכלות בפני מת, בגמרא[29] מובא שהמנהג לראות את פני המת, ולכן כתב הרב קניבסקי שהמדובר בהתבוננות ולא בראיה בלבד.
- קריאת כיתוב שעל גבי מצבה, האריז"ל כתב[30] שהמדובר בכתב בולט אך בכתב שוקע אין חשש, אולם היעב"ץ בספרו הקשורים ליעקב[31]כתב בשם האר"י להפך, כך שאין הדבר ברור. בספר יוסף אומץ[32] הביא שנהגו להניח אבן על המצבה כסגולה שלא תגרום הקריאה לשכחה. עוד כתבו הפוסקים שאין הבדל בין קריאה בהרהור לקריאה בפה[33]
דברי חז"ל במקומות אחרים
- האומר שמועה זה נאה ושמועה זה אינה נאה.[34]
- עיסוק בצורכי ציבור.[35]
- גאווה וגסות רוח.[36]
- כעס.[37]
- דאגה.[38]
- ריבוי סעודה - רעבתנות.[39]
- עיסוק בליצנות ודברים בטלים.[40]
- אי קימה לרבו.[41]
- אי זהירות בנטילת ידיים.[42]
- הזעה בסאונה בעמידה.[43]
- דיבור עם אישה בשוק.[43]
- החלפת נעל ימין בשמאל,[44] בספר מאסף לכל המחנות[45] כתב שאם עושה כן באופן קבוע אין חשש.
- תפירת הבגדים תוך כדי לבישה,[44] המחזור ויטרי כתב[46] שישים קיסם בפיו וינצל.
- אכילת או שתיית חלב בהמה טמאה,[47] הרב חיים קניבסקי[48] שיער שכוונתו שבתור ילד יונק מגויה וכדברי הרמ"א.[49]
- מעבר באוויר מגדל בבל.[50]
- גזיזת ציפורניים לפי הסדר,[51] בשם החזון איש הובא שיש לחוש לכך רק ביד ולא ברגל.
דברי הראשונים והאחרונים
- נטילת שוחד.[52]
- השארת ספר פתוח בעת הלימוד, לפי הש"ך[53] מגיע שד ששמו שומר דפין הגורם לשכחה. הרבה פוסקים כתבו שכל האיסור הוא רק לזמן ממושך ולא בזמן קצר,[54] אך יש פוסקים שכתבו שאף לזמן קצר אסור.[55]
- לבישת שני בגדים יחד,[56] בספר שולחן הטהור כתב שגם בהסרת הבגדים יש להיזהר,[57] אולם בהגהות ארחות חיים כתב שאין קפידה בזה.[58] בנעליים דעת ערוך השולחן[59] שאינם נקראים מלבוש ואין לחוש לזה, וכך סבר הרב יוסף שלום אלישיב,[60]. יש שכתבו להחמיר אף בזה.
- ניגוב ידיים במלבוש,[61] המשנה ברורה[62] הביא את ספיקו של הפרי מגדים האם מדובר רק בחלוק או גם בשאר בגדים,[63] הרב קניבסקי הביא שהנפש חיה הסתפק האם מדובר במי נטילת ידיים או כל רטיבות,[64] יש שהכריעו שבמקרה זה מותר לנגב בבגד אחר שאינו חלוק מטעם ספק ספיקא,[65] פוסקים אחרים החמירו אף בזה.
- הסתכלות בפני אדם כועס או בפני נידה.[66]
- שתיית מים מרובה,[67] הקהילות יעקב לא הקפיד על זה.[68]
- אכילת אגוזים[69]
- אכילת פת שעורים[70]
- הסתכלות על נבילת בהמה או גוי[71]
- אכילת קצה של לחם, אין לה מקור ברור ורבים מהאחרונים לא הקפידו על זה[72] אולם רבי יצחק יעקב וייס כותב שעל אף זאת כיון ששגור בפי רבים, שאין לאכול את קצה הלחם יש להיזהר מלאוכלם, וזאת על פי המבואר בירושלמי, שיש לחשוש לדברים שהבריות חוששות להם[73].
דברים המועילים לזיכרון
חז"ל מנו גם רשימה של דברים המסייעים לזיכרון.
- למידה מרב אחד.[76]
- אמירת הלימוד בפה.[77]
- מיעוט תענוג.[78]
- חזרה ושקידה.[78]
- לימוד עם תלמידים.[79]
- ללמוד מעט חומר בכל פעם, ולא ללמוד בפעם אחת היקף גדול של חומר[80]
- לחדש חידושים.[82]
- הבנה.[83]
- לימוד בצנעה.[84]
- לימוד בבית כנסת.[83]
- לימוד מתוך ספר.[84]
- עשיית סימנים.[76]
- לימוד בניגון[85]
- אכילת "פת פחמים" או אפויה כל צורכה,[88] הרב ישראל יעקב פישר כתב שאכילת ה"קצה" של הלחם בכלל זה.[89]
- אכילת ביצה מגולגלת ללא מלח.[90]
- שתיית מים של שיירי עיסה.[90]
- החזקת עצמו כשכחן.[92]
- אמירת תפילת רבי נחוניה בן הקנה[94]
- אמירת אהבה רבה עד "וליחדך שמך".[96]
- אמירת שמות עשרת בני רב פפא.[97]
- זהירות מהרהור בדברי תורה במקומות האסורים.[99]
- הגעה מוקדמת ויציאה מאוחרת מבית הכנסת.[101]
- קבלת ייסורים באהבה.[102]
- אמירת פסוקי אליהו הנביא במוצאי שבת.[103]
היחס לדברים בספרות התורנית
פוסקים רבים פסקו והביאו את הדברים להלכה, אך יש שביארו את הדברים הסגוליים בגישה רציונלית. למשל הפילוסוף רבי ידעיה הבדרשי בפירושו למסכת הוריות[104] פירש את העניינים המוזכרים בה כדברים מביאים לתחושות חרדה, גועל, והרהורי נשים, אשר יגרמו לו להסח דעת מלימוד תורה. בדרך זו פירש גם הרופא רבי בן ציון רפאל פריצי בספרו פתח עיניים. לדבריהם אם חלק מהפעולות אינם מזיקות ואינם מפריעות לאדם אין סיבה שלא לעשותם.
בעל החוות יאיר כתב על הנאמר בשולחן ערוך[105] שכל שאינו זהיר בנטילת ידים אחרי נגיעה בטינוף או רוח רעה, תלמודו משתכח או 'יוצא מדעתו': ”אי איישר חילי אצווה וימחקוהו מכל ספרי שו"ע המצויים לכל, דגיזום זה לא מסתבר לא בטבע ולא כעונש, אף כי חלילה כולנו עמי ארצות וחסירי דעת, ואין חיוב לקבל מכל אדם קבלתו ולא יעלה בידינו רק לעג מעמי ארצות ואומות העולם, ולקיים דברי חכמים יש לומר פירושו תלמודו משתכח כל דהו”.[106]
איסור בעשיית דברים הגורמים לשכחה
יש שסברו שבעשיית פעולות אלו עוברים על איסור ”הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח” (ספר דברים, פרק ד', פסוק ט')[107][108]. יש שכתבו על פי ספר חסידים[109] שאין בזה איסור כיון שאינו מסיר מלבו במתכוון אלא בדרך גרמא.[110].
ראו גם
לקריאה נוספת
- ילקוט ביאורים למסכת הוריות דף יג: עמ' רפד-רפז, בתוך מתיבתא מסכת הוריות.
- הרב אברהם יקותיאל אוהב-ציון, זכר עשה - אוצר ענייני זיכרון ושכחה במצות תלמוד תורה, ירושלים תשס"ז.
- הרב מ.ב. לרנר,שמירת הגוף והנפש, עשרות סימנים מפוזרים בספר.
קישורים חיצוניים
ספרי ליקוט ועיון
- הרב חיים קניבסקי, ספר זיכרון, בתוך ספר שיח השדה חלק א, בני ברק, 1928, באתר היברובוקס
- הרב יחיאל מיכל גולד, מאסף לכל המחנות, סימן ב סעיף קטן יב, מוקצ'בו תרצ"ט, באתר היברובוקס
- אברהם יקותיאל אוהב ציון, זכר עשה - יזכור לעולם, באתר אוצר החכמה
- אביחי יצחק ביגל, זכרון טוב לפניך, באתר אוצר החכמה
- משה רחמים שעיו, למען תזכור, באתר אוצר החכמה
- דניאל גולדשטוף, פן תשכח, באתר אוצר החכמה
מאמרים ורשימות
- לקט מקורות בעניין דברים הגורמים לשכחה באתר הלכה ברורה
- דברים הגורמים לשכחה על פסקי הרב עובדיה יוסף, באתר הלכה יומית
- הרב אברהם ישראל ואין למו מכשול - הלכות תלמוד תורה פרק כא
- הרגיל בזיתים ושאר דברים הקשין לשכחה דיון בפורום אוצר החכמה
- הרב אליעזר יהודה בראדט, סגולות לזיכרון ופתיחת הלב, ירושתנו, כרך ה, תשע"א, עמ' שלז-שס.
הערות שוליים
- ^ ראו במסכת הוריות דף יג עמ' ב: "חמישה דברים משכחים את הלימוד". "חמישה דברים קשים ללימוד".
- ^ רשימה זו מובאת תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ג עמוד ב' וראה גם בחופת אליהו רבה (מספר שש אות ד), בספר חסידים (סימן תתרח) כתב לגבי עניין זה שמותר לאכול לחם שכורסם על ידי עכברים הגורם לשכחה, כיון שאינו מסיר דברי תורה מלבו בכוונה, וכן עם הארץ העוסק בדברים בטלים מוטב שיאכל דברים המשכחים כדי שישכח אותם.
- ^ כן נוסף בחופת אליהו רבה (מספר שש אות ד), בספר זבחי צדק סימן קטו כתב שאין לחשוש למה שלא הוזכר בגמרא, לעומתו הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ב יו"ד סימן ח כתב שיש לחשוש גם לזה
- ^ רבי יוסף יוזפא אוסטרייכר, לקט יושר יו"ד, עמ' 6, באתר היברובוקס
- ^ רבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן, יוסף אומץ, עמ' 273, באתר היברובוקס
- ^ רבי חיים הלברשטאם, דברי חיים חלק א, יורה דעה חלק א, סימן ס, באתר היברובוקס, הרב ראובן מרגליות בהגהותיו "מקור חסד" לספר חסידים סימן תתרח
- ^ רבי שמשון בן צדוק, תשב"ץ קטן, סימן תקנח, באתר היברובוקס
- ^ רבי יצחק לוריא, שולחן ערוך האריז"ל, הלכות סעודה סעיף ט, באתר היברובוקס
- ^ מגן אברהם סימן קע סעיף קטן יט, משנה ברורה, סימן ק"ע, סעיף קטן מ"ה]
- ^ הרב חיים קניבסקי, ספר זכרון בתוך שיח השדה - חלק א, עמוד י, באתר היברובוקס
- ^ הרב יצחק גויטע, שדה יצחק חלק ד, דף עח., מסכת הוריות דף ג., באתר היברובוקס
- ^ הרב אהרן שלמה מהריל בספרו, ברורי המדות, דף עח, באתר היברובוקס, הרב יוסף משאש, מים חיים, אורח חיים סימן קץ, באתר היברובוקס
- ^ בהגהותיו לש"ס שם, ובספרו מור וקציעה חלק א, באתר היברובוקס
- ^ בית הבחירה למאירי הוריות יג:
- ^ הרב יוסף חיים זוננפלד, שו"ת שלמת חיים, חלק א סימן מא-מב, במהדורה החדשה סימנים צ צא צב צג וכתב שעדיף שלא לכוון
- ^ רבי חיים קניבסקי, שיח השדה - חלק א ספר זכרון, עמוד י, באתר היברובוקס
- ^ רבי אברהם פלאג'י, אברהם אזכור, מערכת ז אות לו, באתר היברובוקס, מובא גם אצל הרב יעקב חיים סופר בספרו תורת יעקב מהדורא קמא, סימן ג
- ^ שם זה בגימטריה זית 417
- ^ האר"י לקוטי תורה פרשת עקב והובא במגן אברהם סימן קע ס"ק יט
- ^ בהגהותיו לש"ס שם
- ^ רבי חיים קניבסקי, שיח השדה - חלק א ספר זכרון, עמוד ח, באתר היברובוקס
- ^ מגן גיבורים מובא אצל הרב קניבסקי
- ^ הרב יוסף חיים זוננפלד, שו"ת שלמת חיים, חלק א סימן י, במהדורה החדשה סימן צד, באתר היברובוקס
- ^ רבי חיים קניבסקי, שיח השדה - חלק א ספר זכרון
- ^ ארחות רבנו, חלק א עמוד קצז
- ^ רבי יוסף חיים מבגדאד, בן איש חי שנה שנייה פרשת פינחס אות יז
- ^ הרב אפרים גרינבלט, שו"ת רבבות אפרים, ח"ח סימן רצא, באתר היברובוקס
- ^ מובא בספר שמירת הגוף והנפש, חלק א סימן ן
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ז עמוד א'
- ^ שער המצוות פרשת ואתחנן
- ^ דרשת יציב פתגם
- ^ רבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן, יוסף אומץ, עמ' 273, באתר היברובוקס
- ^ הרב חיים קניבסקי, שיח השדה - חלק א ספר זכרון, עמוד יג, באתר היברובוקס, הרב בצלאל שטרן, שו"ת בצל החכמה, חלק ה סימן כ, שם הסתפק גם במצבה עקורה ולא הכריע
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ד עמוד א', ובפירוש רש"י
- ^ שמות רבה, פרשה ו', פסקה ב', ובהגהות הרד"ל שם
- ^ ברייתא דמעשה תורה שער ז, (מובא בכלבו סימן קיח), תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ה עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף כ"ב עמוד ב', מסכת פסחים, דף ס"ה עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו עמוד ב', לפירושו הראשון של רש"י
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ט עמוד א'
- ^ שיר השירים רבה, פרשה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ג עמוד ב'
- ^ ברייתא המובאת בסוף מסכת כלה, הובאה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ד', סעיף י"ח
- ^ 43.0 43.1 חופת אליהו רבה (מספר שש אות ד)
- ^ 44.0 44.1 חופת אליהו רבה המודפס בספר ראשית חכמה סוף שער ג
- ^ סימן ב סעיף י
- ^ סוף מסכת כלה
- ^ חופת אליהו רבה שבספר ראשית חכמה פרק ו
- ^ הרב חיים קניבסקי, שיח השדה - חלק א ספר זכרון, עמוד יג, באתר היברובוקס
- ^ יורה דעה סימן פא סעיף ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ט עמוד א'
- ^ ברייתא מובאת במחזור ויטרי סוף מסכת כלה
- ^ רש"י משפטים פרק כג פסוק ח
- ^ יורה דעה סימן רעז
- ^ הערוך השולחן סימן רעז סעיף ב, וסמך על דבריו הרב נסים קרליץ הובא בספר גנזי הקודש עמוד לח, וכן הביא בשו"ת רבבות אפרים, ח"ד סימן ריג, בשם הרב יצחק זילברשטיין
- ^ הרב יצחק וויס, שו"ת שיח יצחק סימן כה, הרב עובדיה הדאיה, שו"ת ישכיל עבדי, חלק ה יו"ד סימן נו.
- ^ מגן אברהם סימן ב סעיף ג בשם שער הכוונות
- ^ סימן ב
- ^ לאבי התפארת ישראל, נדפס בסוף שולחן ערוך אורח חיים
- ^ סימן ב סעיף ו
- ^ פניני תפילה עמ' סה
- ^ תשב"ץ קטן סימן רפז הובא במגן אברהם סימן קנח סעיף יז
- ^ הלכות נטילת ידיים, סימן קנח סעיף קטן מה
- ^ בספר פתח הדביר סימן רס אות ב כתב שאין הבדל בין חלוק לשאר בגדים, וכך כתב גם הרב אפרים גרינבלט, בשו"ת רבבות אפרים, חלק סימן קכו בשם הרב צבי פסח פרנק
- ^ בספר פתח הדביר סימן רס אות ב כתב שאין הבדל בין נטילת ידיים לכל רטיבות
- ^ [[[רבי יוסף שלום אלישיב]] , קונטרס חובל ומזיק סס"ח, הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף חלק ג עמ' כו
- ^ ספר חסידים סימן תתשכו
- ^ היעב"ץ ספר לחם שמים על מסכת אבות פרק ו משנה ד
- ^ אורחות רבינו חלק ה עמ' רג
- ^ כף החיים פלאג'י סימן כד אות מג בשם ספר קרבן מנחה
- ^ חתם סופר הפטרת תזריע, מהר"ם שיק על תרי"ג מצוות י
- ^ ספר זכירה לרבי זכריה סימנר ענייני נטילה, ותקנתו להביט בצפורניו ג' פעמים וג' פעמים על השמיים
- ^ אורחות רבינו הקהילות יעקב חלק שלישי, עמוד ק"ד.
- ^ שו”ת מנחת יצחק חלק ט, סוף סימן ח'. וראו בספר טעמי המנהגים אות קע”ו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ב עמוד ב'
- ^ 76.0 76.1 תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג עמוד ב'
- ^ 78.0 78.1 תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ד עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ד עמוד א'
- ^ "אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט, ואם קובץ על יד ירבה".תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ט עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ד עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע"ה עמוד ב'
- ^ 83.0 83.1 תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה א'
- ^ 84.0 84.1 תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד', הלכה א'
- ^ תוספות, מסכת מגילה, דף ל"ב , ד"ה והשונה בלא זמרה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ו' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף קי"ז עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ג עמוד ב'
- ^ שו"ת אבן ישראל חלק ט סימן קכו
- ^ 90.0 90.1 90.2 90.3 90.4 תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ג עמוד ב'
- ^ הרב אברהם יצחק שפרלינג, טעמי המנהגים, עמ' תקיז, באתר היברובוקס בשם זיקוקין דנורא
- ^ טעמי המנהגים עמ' תקמ"ג בשם השר מקוצי
- ^ מהר"ם פאפירש אור צדיקים סימן כב אות יז
- ^ ספר זכירה לרבי זכריה סימנר ענייני סגולה וזיכרון
- ^ רבי אברהם פלאג'י, פדה את אברהם מערכת ש אות ה
- ^ אליה רבה סימן קכד בשם מענה לשון
- ^ רב האי גאון מובא בספר האשכול הלכות ספר תורה עמ' מט, גרשום שלום הראה שסגולה זו כבר קיימת בתוך הבדלה דרבי עקיבא, בכתב העת תרביץ נ עמ' 281, (ניתן להורדה פה)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"א עמוד ב'
- ^ ספר חסידים, סימן תקמ"ז, וראה עוד בהקדמת רבי חיים מוולוז'ין לספרא דצניעותא
- ^ כך נכתב בראשו
- ^ ילקוט שמעוני עקב רמז תתעא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה' עמוד א'
- ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן רצ"ט בשם יש נוהגים
- ^ רבי ידעיה הבדרשי, בתוך, אוצר הפירושים על מסכת הוריות, באתר היברובוקס עמ' 31.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ד', סעיף י"ח
- ^ בספרו מקור חיים אורח חיים סימן ד סעיף ג. הובאו דבריו בקיצור בגילקרוב, גדעון מאיר, מנחת גדעון - א, א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ וכמבואר במשנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י' שזהו איסור שכחת הלימוד
- ^ החזון איש, מובא בשו"ת שבט הקהתי סימן ב, שו"ת התעוררות תשובה חלק ד סימן קל, יפה ללב יורה דעה סימן קיו, שו"ת דברי מלכיאל חלק ב סימן א, רבי יוסף פלאג'י בספרו של אביו רבי חיים פלאג'י שו"ת רוח חיים חלק ב רשימות אבן העזר שבסוף הספר, ליקוטי מהרי"ח סדר קביעת עיתים לתורה, רבי אליעזר פאפו בספרו אורות אילים הוריות יג:.
- ^ סימן תתרח
- ^ טהרת המים מערכת ש אות יד, הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ח"ב יו"ד סימן ח אות ב, הרב מנשה קליין, שו"ת משנה הלכות ח"ה סוף סימן קא
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
