הימים שבין יום כיפור לסוכות
הימים שבין יום כיפור לחג הסוכות הם ארבעה ימים (י"א בתשרי - ט"ו בתשרי) הנחשבים ביהדות לימים מיוחדים, בהם עוסקים במצוות. בימים אלה אין אומרים תחנון.
מעלת הימים
על פי המובא במדרש[1], במוצאי יום הכיפורים מכריזה בת קול: ”לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך”[2].
ימים אלה נחשבים לימים גבוהים ונעלים, בהם עסוקים במצוות בניית הסוכה ורכישת ארבעת המינים.
השל"ה[3] כתב שבימים שבין יום כיפור לסוכות יש להרבות בשמחה.
היום הראשון של חג הסוכות נקרא בגמרא "ראשון לחשבון עוונות", ועל פי אחד הפירושים העיקריים הכוונה שבימים שבינתיים אין זמן לחטוא.
יום י"א תשרי, למחרת יום כיפור, מכונה בהרבה קהילות, בעיקר בתנועת החסידות (תוך ייחוס השם להבעל שם טוב) ובקהילות מקרב יהדות אוקראינה, "גאטס נאמען"[4]. לא ברור מקור המנהג וטעמו, אך קיימים על כך מספר הסברים וטעמים, מהם אטיולוגיים וחסידיים. אחד הטעמים המפורסמים הוא על שמפסיקים לומר בחתימת ברכת קדושת השם שבתפילת שמונה עשרה "המלך הקדוש" וחוזרים לומר "הא-ל הקדוש"[5]. בכמה קהילות מעדות המזרח מכונה היום בשם יום שמחת כהן, על שם סעודת כהן הגדול שהיה עורך אחר שיצא בשלום מקודש הקודשים[4].
על רבי משה סופר, ה"חת"ם סופר", מסופר כי בימים אלו היה שרוי בדביקות ועסק בחיבור שיריו, שירי דביקות בבורא[6]. רבי חיים הלברשטאם ה"דברי חיים" נהג לחבוש בימים אלו שטריימל, כבחג[7].
הלכות מיוחדות בימים אלו
אין אומרים תחנון בימים אלו, מכיוון שחנוכת בית המקדש שנבנה על ידי שלמה המלך נחוגה בתאריכים אלו[8].
לפי דעות מסוימות, יש לבנות את הסוכה במוצאי יום הכיפורים[9], כדי להתחיל במצווה עם סיום הימים הנוראים. וכך מביא הרמ"א להלכה, כי יש לבנות את הסוכה במוצאי יום כיפור בכדי להמשיך ממצווה אל מצווה. רבי אליה שפירא (ה"אליה רבה") למד כן מדברי המדרש, ולדעתו יש לבנות את הסוכה במוצאי יום הכיפורים דווקא ולא לפניו, משום שבניית הסוכה היא השלמה לכפרת יום הכיפורים, ושקולה לגלות[10][א]. דין זה בא לידי ביטוי בשו"ת אבני נזר[11] בו הוא מחדש כי בשנה שיש שבת בין יו"כ לסוכות יש חובה לבנות את הסוכה לפני השבת דווקא. לדבריו, מכיוון שהחיוב על בניית הסוכה הוא בארבעה ימים אלו, כשיש הפסק שבת יש שני זמני חיוב לבניית הסוכה, ומשום 'אין מעבירין על המצוות' יש לבנות דווקא לפני השבת. עם זאת אחרים[12] חלקו עליו וכתבו שאין מצווה בבניית הסוכה כי אם בישיבה בתוכה.
בקבלה ובחסידות
על פי רבי יוסף יצחק שניאורסון, ארבעת ימים אלו מכוונים כנגד ארבע אותיות של שם המפורש[13].
קישורים חיצוניים
- הרב חיים יהודה והרב שלמה זלמן כ"ץ, נחלי בינה על ימים שבין יוה"כ לסוכות, ברוקלין תשס"ה, באתר אוצר החכמה
- רבי נפתלי יעקב הכהן, סבר נפתלי - מועדי השנה, "ימים שבין יוהכ"פ וסוכות", בני ברק תשע"ז, עמ' שצ"ב–שצ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- כולל דעת קדושים ספינקא, דרוש ג': "בענין הימים שבין יוה"כ לסוכות", יחודים ועליות כמותך - סוכות, בני ברק, עמ' ט'–ט"ו, באתר אוצר החכמה
ביאורים והרחבות
- ^ אמנם לדעת רבים מהאחרונים ניתן לבנות את הסוכה קודם יום הכיפורים, ויתכן שיש בזה אף מעלה, ראו: שערי תשובה, על השולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ"ה; החיד"א, ברכי יוסף, שם סעיף קטן ב'.
הערות שוליים
- ^ קהלת רבה, פרשה ט'
- ^ מגילת קהלת, פרק ט', פסוק ז'.
- ^ מסכת סוכה, נר מצוה.
- ^ 4.0 4.1 ראו גם: מרדכי גנוט, לוח דבר בעתו - התש"ס, י"א בתשרי, בני ברק תשס"ב, עמ' רפ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ לטעמים השונים, ראו: הרב דוד קאהן, יום הקדוש - יום הכיפורים, כרך ג', קונטרס המאמרים בהלכה ובאגדה, גאטס נאמען - י"א תשרי, ניו יורק תשס"ט, עמ' רל"ח–רמ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); יהושע מונדשיין, אוצר מנהגי חב"ד - אלול תשרי, יום הכיפורים, אות של"ה, ירושלים תשנ"ה, עמ' רנ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); משה שמעון בינעטה, הבו גודל, מועדים - מוצאי יוהכ"פ, ניו יורק תשס"ה, עמ' רמ"א-רמ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); ועוד.
- ^ רבי חזקיה פייבל פלויט, ליקוטי חבר בן חיים, חלק ג' בהקדמה, ברטיסלבה תרל"ח - תרנ"ג, עמ' ב', באתר אוצר החכמה
- ^ דרכי חיים, אות ק"ד, דף י"ד, עמוד ב'.
- ^ ביאור הגר"א, על אורח חיים, סימן תרכ"ד, סעיף ה'.
- ^ מנהגי מהרי"ל, הלכות סוכות, אות א'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ"ה, סעיף א'.
- ^ או"ח סימן קנ"ו.
- ^ ראו דעת תלמידו החלקת יואב מקינצק בתשובה הנ"ל, וכך כותב גם המנחת אלעזר ממונקאטש
- ^ יהושע מונדשיין, אוצר מנהגי חב"ד - אלול תשרי, יום הכיפורים, אות של"ו, ירושלים תשנ"ה, עמ' רנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
