י"א בתשרי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
י"א בתשרי הוא היום האחד-עשר בחודש הראשון בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד-עשר בחודש השביעי למניין החודשים מניסן.
בקרב עדות החסידים, מכונה יום זה בשם "שם ה'" (ביידיש: גאטס נאמ'ן), על שם שחוזרים לומר בברכה שלישית בתפילת שמונה עשרה, "הקֵל הקדוש" אחרי שאמרו "המלך הקדוש" בכל עשרת ימי תשובה.
חגים ומועדים
- יום אחרי יום הכיפורים, ומשכימים ביום זה לבית הכנסת שלא יראה שנכנעים לפני ה' רק כשצריכים לו[1].
- ומוסיפים לאחר שיר של יום, 'למנצח לבני קרח מזמור, רצית ה' ארצך, שבת שבית יעקב'. (תהלים פה)
- יום שמחת כהן (ביהדות ג'רבה ויהדות מרוקו) או יום שמחת כהנים (ביהדות לוב) הוא יום חג יהודי-עממי המקובל במסורת יהדות צפון אפריקה ביום זה זכר לסעודה שהיה עושה הכהן גדול בצאתו בשלום מקודש הקודשים.
אירועים היסטוריים
- ב'ת"נ - ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם[2]. ובו ביום היתה ההתנדבות הגדולה של העם לבנית המשכן[3].
- ה'תש"ב – מלחמת העולם השנייה - תחילת הקרב על מוסקבה
- ה'תש"ז – 11 יישובים חדשים עולים על הקרקע בנגב, תוך לילה אחד, במבצע שמכונה "11 הנקודות בנגב"
- ה'תש"ט – הוקם חיל הקשר בצה"ל (כיום חיל התקשוב)
- ה'תשל"ג – מעטפת נפץ נשלחת לשגרירות ישראל בלונדון והורגת דיפלומט
- ה'תשנ"ז – היום בו מנהרת החשמונאים חוברה למנהרות הכותל, מעשה שהיווה סמן לפתיחת מהומות מנהרת הכותל בימים שלאחר מכן
- ה'תשס"ד – אחמד קריע ("אבו עלאא") נכנס לתפקיד ראש הממשלה ברשות הפלסטינית
נולדו
- ה'תק"ך - רבי צבי אריה לנדא, תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. האדמו"ר הראשון בשושלת חסידות אליק מחבר הספר אור חכמים.
- ה'תרצ"ג - רבי אליעזר בן דוד - ראש מוסדות "אור האמת" ומרבני העיר אלעד.
נפטרו
- ד'רכ"ח – מר בר רב אשי, ראש ישיבת סורא, מאחרוני האמוראים בבבל[4].
- ד'תתצ"ג – רבי יצחק הלוי משפירא[5].
- ה'תקכ"ט – רבי אברהם אביש מפרנקפורט, מרא דאתרא ואב בית דין בליסא ובפרנקפורט. שמו מפורסם כאחד מראשי האוסרים בפרשת הגט מקליווא.
- ה'תקע"א – רבי דוד מסטפין (כונה המגיד מסטפין) מגיד מישרים, תלמידם של הבעל שם טוב ושל המגיד ממזריטש.
- ה'תקע"ב – רבי צבי אריה לנדא.
- ה'תרמ"ד – רבי אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין, רב ואדמו"ר, הרביעי בשושלת זידיטשוב.
- ה'תרס"ד – רבי יוסף זכריה שטרן משאוועל, מחבר ספר זכר יהוסף[6].
- ה'תש"ב – מנחם אוסישקין, ממנהיגי הציונות וראש הקק"ל (נולד ה'תרכ"ג).
- ה'תש"ג – רבי מנחם מנדל פרידמן, האדמו"ר השלישי בחסידות בוהוש.
- ה'תשמ"ז – רבי חיים רפאל שושנה, רב, דיין משורר עברי וחוקר פיוט מרוקאי, מהחוקרים הבולטים של פיוטי יהדות מרוקו. כיהן כדיין בבית הדין בקזבלנקה וכרב העיר דמנאת.
- ה'תשס"ג – רבי פרץ מימון, רב הישוב גילת, ומחבר ספר תולדות פרץ.
- ה'תשס"ד – רבי אשר פריינד, אדמו"ר וצדיק ירושלמי, נודע בשיטתו בעבודת הנפש ובסיועו לנזקקים. מייסד מוסדות "יד עזרה".
- ה'תשע"ב – רבי משה גפן, מראשי ישיבת כנסת יצחק חדרה[7].
- ה'תשס"ו – דניאל רוזוליו, ממנהיגי התנועה הקיבוצית וחבר הכנסת מטעם המערך השני (נולד ה'תרפ"ז).
הערות שוליים
- ^ משנה ברורה סי' תרכ"ד ס"ק י"ד. והשל"ה ביאר שהטעם כדי שלא יקטרג השטן (אליה רבה).ובכף החיים שם ס"ק ל"ד הוסיף שיזהר מכאן ואילך בכל עניניו
- ^ עיין פירוש רש"י על התורה שמות י"ח י"ג.
- ^ עיין רבינו בחיי. לוח שנה עיתים לבינה.
- ^ והוא רב טביומי - תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ב עמוד א', ועיין רבינו גרשום שהוא רב אשי.
- ^ עיין בפסקי ריקאנטי קס"ו. לוח שנה עיתים לבינה.
- ^ לוח שנה עיתים לבינה.
- ^ דברים לזכרו ומתורתו בפורום אוצר החכמה.
הרב קנייבסקי אמר על פטירתו, שהנפטר במוצאי יום הכיפורים סימן יפה לו.