חידושי מהר"ם שיף
 | |
| דפוס ראשון של "חידושי מהר"ם שיף" עם ה"ביאור" | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי מאיר שיף |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | ה'תצ"ז |
חידושי הלכות מהר"ם שיף הם חידושי הלכות על הש"ס מאת רבי מאיר שיף ('מהר"ם שיף'). החיבור מודפס ברוב מהדורות התלמוד.
חיבור הספר
המהר"ם שיף כתב חידושי תורה בכל מקצועות התורה, כולל חיבור בקבלה. רבים מחידושיו התחדשו לו בעת לימודו עם תלמידיו בישיבה[1]. את חידושיו לא הדפיס בעצמו, וטרם מותו הפקיד את כתביו בידי בתו הינלה[2], וביקש ממנה בצוואתו לגנוז את כל כתביו בתיבה סגורה שתעבור במשפחה, עד שאחד מצאצאיו שיהיה מתאים וראוי לכך, יערוך את הכתבים ויוציאם לאור.
התיבה שהתה במשך תקופה אצל בתו, עד שהיא העבירה אותו לידי אדם אחר, בעקבות מקרה שבו אחד מבני הבית התעלף לאחר שקרא את הכתבים ללא רשות כדי להעתיק משם חידושים[3].
במרוצת השנים אבד חלק גדול מכתבי היד של המהר"ם שיף, חלק גדול מהם בשרפה שפרצה בפרנקפורט דמיין ברחוב היהודים בכ"ד בטבת ה'תע"א, כך שחלק קטן מהם שרד והגיע לידי נכדו רבי (אברהם משה) יחיאל מיכל בן רבי וולף שטרן כ"ץ, תושב פרנקפורט, שהדפיס אותם לראשונה בשנת ה'תצ"ו[4] בעידודם של כמה מגדולי דורו[5][6].
החידושים שנדפסו הם על המסכתות ביצה, כתובות, בבא מציעא, חולין וגיטין. כמו כן נמצאו ונדפסו חידושים על חלק ממסכתות מגילה, בבא קמא, בבא בתרא, סנהדרין וזבחים[7]. בסוף הספר, נוספו גם מעט ליקוטים על הש"ס, וכן מקצת מדרשות המחבר וחידושיו על התורה ונ"ך. חלק זה נקרא בשם "דרושים נחמדים". הליקוטים על שאר המסכתות סודר על פי רוב במהדורות הבאות של הספר בין יתר חידושיו על הש"ס. בתשס"ט נדפס "דרושים נחמדים" כספר בפני עצמו עם הערות "מחמדי הדרש".
הספר קיבל הסכמות רבות מגדולי ישראל, בהם הפני יהושע, השב יעקב ורבי חיים יונה תאומים.
סגנון הספר
מטרתו של המהר"ם שיף בפירוש התלמוד היא הסברת הסוגיות בצורה מובנת ופשטנית, ובהימנעות משיטת הפלפול[8]. למרות שבישיבתו נהג להתפלפל לפעמים כדי לחדד את התלמידים[9]. הוא מגן בלהט על גרסת הדפוס של התלמוד ומסביר אותו. בכך הוא חולק על פרשנים, ביניהם אף גאונים ידועים כמו המהרש"ל ואחרים, שהיו מגיהים את הגרסאות השונות של הגמרא. לפי דרכו של המהר"ם שיף והסבריו, אין כל צורך בהגהות הללו[10].
מאידך הוא מתנצל בכתביו כי טרדות הזמן והיותו עסוק מאוד בענייני הקהילה[11], אילצוהו לכתוב בקיצור נמרץ, וכן לא עלה בידו לדייק כפי שהיה רוצה. מסיבה זו, לעתים קשים דבריו מאוד להבנה.
כמו כן לפעמים שהוא מקשה ברש"י ובתוס‘ ואינו אומר מה שהוא מקשה, רק מציין סגנון שאלות שהיו נהוגות בזמנו כמו רגנסבורגר[12] ונירנברגר[13] [14].
מה שהכביד עוד יותר בהבנת פירושיו המסובכים הוא שחלק ניכר מכתבי היד אבד או נשרף[15].
הערכה לחיבור
חידושי המהר"ם שיף נחשב לאחד מספרי היסוד בהבנת עומק סוגיות התלמוד.
התייחסות גדולי ישראל לספרו
- רבי חיים מוולוז'ין היה פותח את שיעוריו בישיבה עם חידושים מספר חידושי המהר"ם שיף[16].
- רבי עקיבא אייגר[17] כותב ”לולי שידעתי מך ערכי מבלי להרים ראש נגד המהר"מ שיף היה נלענ"ד...”.
- רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא אמר, שכשלמד את חידושי המהר"ם שיף טעם בהם טעם גן עדן ו(ספר זה) עלה על כולם[18].
- החפץ חיים היה מספר על אביו, שהיה למדן ובקי בדברי המהר"ם שיף וכך הכירוהו כל בני עירו, וירושתו היחידה מאביו היתה ספר חידושי המהר"ם שיף שלמד בו[19].
הערכה כחיבור עמוק
החיבור נחשב לעמוק במיוחד[20], ואף שימש כדוגמא אצל גדולי ישראל לספר עמוק:
- רבי אריה לייב ליפשיץ היה רגיל לומר ששלושה חיברו את ספריהם בכוונה שלא יבינו אותם והם האבן עזרא, המהר"ל מפראג והמהר"ם שיף[21].
- רבי צבי הירש שפירא ציטט את רבי מרדכי העריס, שנקט את חידושי המהר"ם שיף כדוגמא לספר עמוק, באומרו שאם יישאל בבית דין של מעלה מדוע לא למד את חידושי המהר"ם שיף, יוכל לענות שאין בכוחו להבין את דבריו, אבל כשישאלוהו למה לא נשמר מלדבר דברים בטלים לא תהיה לו תשובה[22].
- רבי עזריאל הילדסהיימר כותב בתשובותיו[23] לאדם שניסה להבין לעומק את דברי מהר"ם שיף "מה שדקדק על מהר"ם שיף... ואולי באמת המהר"ם שיף העמקן כ"כ ברמיזותיו ... אבל סוף כוונתו בחילוק זה לפרש בו רמזי המהר"ם שיף...".
פירוש "הביאור"
בעקבות הקושי המצוי בהבנת דברי המהר"ם שיף, חיבר רבי מרדכי מארדוש מפאריצק בעזרת חברו רבי נח מלודמיר פירוש בשם "ביאור" על חידושי מהר"ם שיף.
הביאור כולל הסברים והגהות לחידושים, ומוסיף מילות הסבר בתוך דברי המחבר, בסוגריים, בהם "דיבורי המתחיל" לקטעים. בתחתית העמוד, במדור נפרד – ביאורים וחידושים בדברי המהר"ם שיף. החיבור הודפס לראשונה במהדורה זו בשנת ה'תק"ע.
בין ההסכמות לחיבור זה ישנן הסכמותיהם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, ועוד[24].
הביאור הודפס בש"ס וילנא בדפוס האלמנה והאחים ראם, יחד עם חידושי המהר"ם שיף, וכיום הוא מודפס כמעט בכל מהדורות הש"ס.
קישורים חיצוניים
- רבי מאיר שיף, דרושים נחמדים ממהר"ם שי"ף, על התורה, מגילות, נ"ך, באתר אוצר החכמה
- רבי מאיר שיף, דרושים נחמדים ממהר"ם שי"ף, ענייני פורים, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ ראה לדוגמא בחידושיו למסכת חולין דף נ"א עמוד א'..
- ^ נכדו של המהר"ם שיף, ר' יחיאל מיכל, שהדפיס את "חידושי הלכות מהר"ם שיף" כותב בדברי הקדמתו (חלק א') כי היה לסבו בן יחיד בשם רבי זנוויל, אשר הכתבים לא הופקדו אצלו משום שסבו ידע שהוא יפטר ערירי בלא בנים.
- ^ נכדו כותב שם בהקדמה "ומאת ה׳ הייתה זאת לבל יקרב איש זר אשר לא מזרעו הוא ויראה כבלע את הקודש וימות. ולאחר שחזרה רוח הילד המסכן ההוא, השתטח לפני אמ״וז הנ״ל, ולא בוש והודה את אשר חטא על נפשו, ובקש ממנו מחילה".
- ^ בשנת ה'תצ"ו נדפס חידושיו על מסכת גיטין. בשנת ה'תצ"ז נדפסו חידושיו על מסכתות גיטין, ביצה, בבא מציעא, כתובות, חולין כחלק א'. בשנת ה'תק"א נדפסו יתר החידושים כחלק ב'. בשנת ה'תק"ז הוציא מהדורה נוספת של הספרים
- ^ ביניהם בעל השב יעקב שהיה אב"ד בעירו פרנקפורט דמיין ורבי משה קאן אב"ד במברג, רב וראש ישיבה ב'קלויז' הפרנקפורטאי, ורבה של רוזנות הסן-דרמשטדט אחרי רבי שמואל שאטין.
- ^ הקדמת המו"ל לחלק חידושי מהר"ם שיף על מסכת גיטין.
- ^ יצא כחלק ב'.
- ^ לדוגמא ראו בחידושיו על מסכת בבא מציעא דף י"ב עמוד א' שכותב 'ואנא לא חילק ידענא', כלומר אינני עוסק בחילוקים).
- ^ ראו בחידושיו על מסכת כתובות דף י"ג עמוד ב', דף י"ד עמוד ב' ועוד.
- ^ ראו לדוגמא: בחידושיו על מסכת בבא מציעא דף נ' עמוד א': "כמה דיו נשתפך וכמה קולמוסין נשתברו לחבר דבריהם אלו בגירסות מגירסות שונים... ואני אחוה לי כפשטן של דבריהם"; על המהרש"ל הוא כותב בחידושיו למסכת בבא מציעא דף י"ז: "מהרש"ל הגיה... לא ידעתי מה היה לו ודבריהם ישרים בלי הגהה"; וכך גם בחידושיו על מסכת בבא קמא דף נ'. ועוד.
(אך ראה גם בחידושיו לכתובות דף ק"ב עמוד א': "בחכמת שלמה הגיה לפי' הקונטרס ופליאה דעת ממני זאת כתבתי קודם הליכתי אל הישיבה אמנם על הישיבה ראיתי כוונתו והטיב אשר הגיה והוא מוכרח"). - ^ לדוגמא: בחידושיו על מסכת כתובות דף פ"ד הוא כותב: קיצרתי הכתיבה בהן... הייתי טרוד בדיני ממונות שבין איש לחברו... ובדף צ"ו וק"ח .
- ^ בחידושיו על מסכת שבת דף קט"ו.
- ^ בחידושיו על מסכת בבא מציעא דף ס"ב.
- ^ בשל"ה מסכת שבועות אות כה, הוא מפרט את שיטת החילוקים של רבי יעקב פולק ובין היתר הוא מסביר את סגנון שאלות אלו..
- ^ בהקדמת נכדו המו"ל.
- ^ בספר סערת אליהו,שם הובא מכתב מהגר"י עפשטיין מח"ס מנחת יהודה, על דרך לימודו של הגר"ח מוולאז׳ין כפי ששמע מרבו בעל ה"נחלת דוד" שהיה מתלמידיו..
- ^ בחידושיו למסכת כתובות דף לד עמוד ב'..
- ^ מאיר עיני חכמים בית מאיר אות ה׳ וכעי"ז במרביצי תורה ח"ג עמ׳ ע"ג.
- ^ מרביצי תורה ומוסר עמ׳ קמ"א ומאיר עיני ישראל ח"א עמ׳ 282 ועוד.
- ^ בשם הגדולים החדש שמות המחברים אות מ׳ (צ"ב) כתב שספר המהר"ם שיף רוב דבריו עמוקים וסתומים מאד..
- ^ רבי אהרן מרקוס פי׳ קסת הסופר לשו"ת מן השמים ו"החסידות" עמ׳ רע"ג ועוד.
- ^ רבי צבי הירש שפירא תפארת בנים חלק ב׳ עמ׳ ס״ד.
- ^ שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר חלק א', יורה דעה, סימן קמ"א..
- ^ עיין בערכו
| מפרשי הש"ס | ||
|---|---|---|
| ראשונים | פירוש רש"י • תוספות • רבינו חננאל • רבי ניסים גאון • רי"ף • רא"ש • חידושי הרמב"ן • חידושי הרשב"א • חידושי הריטב"א • חידושי הר"ן • ר"י מיגאש • יד רמ"ה • תוספות הרא"ש • תוספות הרי"ד • בית הבחירה למאירי • חידושי הרא"ה • רשב"ם • ספר הישר לרבינו תם • ר"ש משאנץ • עליות דרבינו יונה • מרדכי • אבי העזרי לראבי"ה • שיטה מקובצת | |
| אחרונים | באר שבע • בית יעקב • גבורת ארי • חידושי הרי"מ • חכמת שלמה / ים של שלמה • חתם סופר • טורי אבן • יום תרועה / כפות תמרים / תוספות יום הכיפורים • חידושי הלכות ואגדות מהרש"א • מהר"ם מלובלין • חידושי מהר"ם שיף • מקדש דוד • המקנה • משמרות כהונה • נחלת דוד • ערוך לנר • פני יהושע • צל"ח • קובץ שיעורים • קרן אורה • רבי עקיבא איגר • רש"ש • שפת אמת (ספר) • תורת גיטין • שרידי אש • תורת חיים | |