רבינו חננאל בן חושיאל

מתוך המכלול
(הופנה מהדף רבינו חננאל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבינו חננאל
תאריך לידה ד'תשכ"ו
תאריך פטירה ד'תתט"ז
השתייכות ישיבת קירואן
רבותיו אביו רבינו חושיאל, רבי ניסים בר יעקב מקירואן
תלמידיו רבי נתן מרומי (בעל ספר הערוך)
חיבוריו פירוש לתלמוד, ביאור על התורה, תשובות הלכתיות.

רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בפתיחת תקופת הראשונים, המאה ה-10. פירושו לתלמוד הוא הראשון מסוגו.

ביוגרפיה

מוצא משפחתו מאיטליה, ועל כן לעתים הוא מכונה "רבינו חננאל איש רומי",[1] אך אביו, רבינו חושיאל, היגר לקירואן שבאפריקה הצפונית (תוניסיה דימינו) (ראו גם סיפור ארבעת השבויים). רבו המובהק היה אביו ויש מי שכתב שלמד אף אצל רב האי גאון [2]. ידוע כי גם למד לימודים כלליים, היסטוריה ושפות - בעיקר ערבית ויוונית[דרוש מקור]. היה עשיר ונכבד בקהילתו. היה נשוי ונולדו לו 9 בנות.

רבנו חננאל קיים התכתבות עם ראשי ישיבות בבל, והם העניקו לו את התואר ״ראש בי רבנן״.[3]

חיבוריו

פירושו לתלמוד

רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב התלמוד הבבלי[4], אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין, וכן על מסכתות שעוסקות בעניינים שנוהגים בזמן הזה. הפירוש נדפס מכת"י וטיקן 126 ו-128 ומופיע בצד העמוד במהדורת וילנה של התלמוד הבבלי. (ובמהדורה מתוקנת יותר נדפס על ידי הוצאת עוז והדר). בשנת תש"ן יצא לאור פירוש רבינו חננאל על מסכת ברכות על פי כתבי יד נוספים בצרוף מבוא, מקורות, ציונים וביאורים על ידי מכון לב שמח. בהמשך הוציא המכון לאור גם את פירושו על מסכתות: שבת עירובין, פסחים, ראש השנה, יומא, ביצה, בבא קמא, בבא מציעא.

סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית לעברית, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה בתלמוד הירושלמי, ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.

לרוב, כאשר הגמרא מנסה להעמיד סוגיה כלשהי, רבנו חננאל אינו כותב את העמדות שנדחו אלא רק את המסקנה הסופית.

כמנהג גאוני בבל הוא פירש את האגדות באופן מושכל, ואת התמוהות שבהן כמשלים.

מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל הערוך. גם הרי"ף העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד. בעלי התוספות הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את פירוש רש"י מפירושו. כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי הרמב"ן. בחיבוריו של רש"י הוא אינו מוזכר, זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת.

ברוב המקומות, רבנו חננאל הסתמך על פירושיהם של רב שרירא גאון ושל רב האי גאון לכמה מסכתות, ולפעמים הוא העתיק את פירושיהם מילה במילה.[5]

פירושו לתורה

ידוע שרבנו חננאל כתב פירוש לתורה, אך הוא אבד ולא ידוע הרבה אודותיו. נשארו ממנו קטעים מפרשנים שונים שציטטוהו (הרמב"ן, רבינו בחיי, דרשות אבן שועיב ועוד) וכן בגניזת קהיר, ולקט פירושיו נדפס במהדורת תורת חיים שבהוצאת מוסד הרב קוק. בפירושו הוא מביא גם את פירוש הרס"ג ורב שמואל בן חפני ודברי אגדה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הרשב"ם בפירושו למסכת בבא בתרא
  2. שם הגדולים בערכו
  3. צבי גרונר, המגרב וישיבות הגאונים בבבל, פעמים, תשמ״ט, עמ' 50
  4. מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבנו חננאל בן רבנו חושיאל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 541-545, באתר HebrewBooks.
  5. צבי גרונר, המגרב וישיבות הגאונים בבבל, פעמים, תשמ״ט, עמ' 50
תקופת חייו של הרב רבינו חננאל בן חושיאל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).