טיוטה:רבי אברהם ברנדויין (השני)
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי |
ערך זה עוסק במקובל, האדמו"ר מסטרטין תש"ה-תשע"ג. אם התכוונתם לרבי אברהם האדמו"ר השני מסטרטין, ראו  | |
| לידה |
ט"ז באייר תש"ה תל אביב |
|---|---|
| פטירה | י' באדר תשע"ג (בגיל 67) |
| תחומי עיסוק | קבלה, וחסידות |
| רבותיו | רבי ברוך שלום הלוי אשלג |
| אב | רבי יהודה צבי |
רבי אברהם ברנדויין (ט"ז באייר תש"ה, אפריל 1945 – י' באדר תשע"ג, פברואר 2013) היה האדמו"ר מסטרטין בארץ ישראל, מקובל. מממשיכי דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, "בעל הסולם".
קורות חייו
נולד בתל אביב לרבי יהודה צבי ולאה[1]. היה דור שישי בארץ, נצר לשושלת אדמור"י אליק-סטרטין וצאצא לכמה תלמידי הבעל שם טוב[2], ביניהם: רבי דוב בער ממעזריטש, רבי מנחם נחום מטשרנוביל, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק ולרבי לוי יצחק מברדיטשוב[3].
בשמחת הברית שלו נימול על ידי רבי ברוך רבינוביץ ממונקאטש, ודודו רבי יהודה לייב הלוי אשלג בעל הסולם כובד בסנדקאות[4].
בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בתל אביב, ואחר כך ביסודי התורה. משם עבר ללמוד בישיבת היכל התלמוד ואחר הבר מצוה בישיבה קטנה סלבודקא. בישיבה גדולה למד בישיבת אמשינוב בשכונת בית וגן, שם היה מקורב מאוד לראש הישיבה רבי חיים מיליקובסקי.
בבחרותו נבחן אצל רבי שלמה שרייבר ראש ישיבת חיי עולם על הלכות איסור והיתר. בגיל שמונה עשרה הוסמך להוראה על ידי מספר רבנים ביניהם: הרב שלמה קצין, הרב כתריאל פישל טכורש, הרב אברהם צבי ווייס[5]. היה משתתף בשיעורים של רבי דוד מינצברג.
נשא את צפורה בת המקובל רבי אהרן זלצר מחבר ספר "זוודא קלילא". לאחר פטירת אביו המשיך לנהל את בית מדרשו בתל אביב.
למד את תורת הקבלה אצל בן דודו רבי ברוך שלום אשלג אשר חיבבו מאד, במשך תקופה ארוכה למד עם הרב משה צוריאל את הספר "פתחי שערים" בכל יום מהשעה שתים לפנות בוקר. הדפיס לראשונה את הספר “מתן תורה” מ”בעל הסולם”, וכן ערך וליקט את הספרים "אור הבהיר" ו"אבן ספיר" מתוך כתבי "בעל הסולם”.
כן הדפיס מחדש את כל כתבי האר”י לאחר שתיקן בהם מאות טעויות, וכן השלים לההדיר את ספר “פרי עץ חיים”[6].
הדפיס לראושנה את הספר את הספר "עץ חיים" עם "פירוש פנים מאירות ומסבירות".
בהמשך עבר להתגורר ברובע היהודי בירושלים, ועמד בנשיאות ישיבת "קול יהודה" שהקים אביו. במשך השנים התאספו סביבו יהודים מכל גווני הקשת, ביניהם רבנים ואדמורי"ם חשובים, והיו מתאספים מדי יום לפנות בוקר ובשעות הערב לשיעורים שהיה מוסר בקביעות בקבלה ובחסידות.
בשנותיו האחרונות לקה בלבו ואחר כך חלה במחלת הסרטן ממנה סבל עד פטירתו.
חודשים ספורים לפני פטירתו העביר את צוואתו בעל פה לשלושת בניו, וציווה על בנו הבכור רבי משה חיים ברנדוויין שימלא את מקומו באדמורו"ת[7].
בי' אדר ה'תשע"ג, לאחר טיפול ממושך בבית החולים נפטר, שעות ספורות לאחר מכן התקיימה הלוויתו בהשתתפות קהל רב, ונטמן בהר הזיתים.
משפחתו
גיסיו:
- רבי אריה לייבוש הלברשטם, האדמו"ר מצאנז ז'מיגראד.
- הרב מרדכי שיינברגר, מנהיג קהילה ביישוב אור הגנוז בגליל.
- הרב חיים נפתלי ויסבלום, רב שכונת נוה שאנן בחיפה.
- הרב אברהם אלעזר סגל, מנהל ת"ת חב"ד בירושלים.
בניו:
- הרב משה חיים ברנדוויין, ממלא מקומו ומכהן כאדמו"ר מסטרטין, חתן רבי יהודה צבי ברנדוויין בן רבי יעקב מרדכי וחתן רבי מנחם מנדל גפנר.
- הרב יהודה צבי ברנדוויין, רב בית המדרש סטרטין בבית שמש, חתן רבי שמחה אברהם הלוי אשלג.
- הרב אהרן אלימלך ברנדוויין, חתן הרב אליעזר וורטהיימר רב בית מדרש סעקלהיד בשכונת רמות בירושלים.
חתניו:
- הרב ישראל שלום יוסף גליקמן, דיין לענייני גיור, נכד האדמורי"ם ממז'בוז' וקוידנוב סוסנוביץ.
- הרב נפתלי הירץ פלינטנשטיין, ראש מכון שפתי צדיקים, בן האדמו"ר מקופיטשניץ.
- הרב ישראל וינברג, נין האדמו"ר מסלונים תל אביב.
מספריו
- ספר "מהות הדת ומטרתה" עם פירוש "אור חדש".
- "ברית אברהם" על עניני ברית מילה.
- "אור אברהם" מאמרים על חנוכה.
- "כלולות אברהם" על עניני נישואין.
- "חזון למועד" ב' כרכים על מועדי השנה, יצא לאור ע"י מכון שפתי צדיקים, שבט ה'תשפ"ד.
קישורים חיצונים
- הקלטות של האדמו"ר רבי אברהם ברנדוויין מסטרטין, באתר ניגוני הסולם.
- אלי בן דוד, האדמו"ר שבחר לחיות בפשטות • הרה"צ אברהם ברנדווין זצ"ל, באתר JDN, 20 בפברואר 2013
- האדמו"ר מסטרעטין זצ"ל, בפורום אוצר החכמה.
- רבים השיב מעוון • האדמו"ר המקובל מסטרעטין זצ"ל, באתר בחדרי חרדים.