יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים
תפילת 'יהי רצון'
|
|---|
|
יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, לכונן את בית חיינו, ולהשיב את שכינתו בתוכנו, במהרה בימינו, ונאמר אמן. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, לרחם עלינו ועל פליטתנו, ולמנע משחית ומגפה מעלינו ומעל כל עמו בית ישראל, ונאמר אמן. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, לקיים בנו חכמי ישראל, הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם, ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, בכל מקומות מושבותיהם, ונאמר אמן. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, שנשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות, ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ, ונאמר אמן. אחינו כל בית ישראל, הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם, ויוציאם מצרה לרוחה, ומאפלה לאורה, ומשעבוד לגאלה, השתא בעגלא ובזמן קריב, ונאמר אמן. |
תפילת יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים, היא קטע תפילה שנאמר ברוב קהילות אשכנז בימי שני וחמישי לאחר הקריאה בתורה קודם הכנסת ספר התורה לארון הקודש.
מקור התפילה
תפילה זו לא נזכרה בתלמוד, וכן היא אינה מופיעה בנוסח התפילה של הרמב"ם ואינה נזכרת בטור ושולחן ערוך.
תפילה זו נזכרת בספרי כמה מהראשונים, לעיתים בשינויי לשון קלים מהנוסח המודפס בסידורים. בחלק מהמקורות מופיע לאמר את התפילה כפי המנהג היום בימי שני וחמישי, אולם בחלק מהמקורות נאמר לאומרה בראש חודש או בשבת מברכים:
בסדר רב עמרם גאון, מופיעה התפילה פעמים, פעם ראשונה בסדר שני וחמישי שם נכתב כי יש לאומרה בשעת גלילת ספר התורה: ”וגולל ספר תורה, ובגללו אומר: יהי רצון מלפני השמים לרחם את בית חיינו ולהשיב שכינתו לתוכו במהרה בימינו”, ופעם נוספת הוא נזכר בסדר תפילת ראש חודש, גם בציון לאומרה בשעת גלילת ספר התורה[1], אך בשינויי לשון קלים, ובהשמטת הבית האחרון 'אחינו כל בית ישראל'. גם בספרי ראשונים נוספים, כגון במחזור ויטרי ובספר המחכים, מופיע לאומרה בתפילת מנחה של שבת בעת גלילת ספר התורה.
בספר כלבו התפילה מופיעה רק בסדר ברכת החודש, כשהוא מוסיף גם סימן לזכור את סדר הבתים:
וכשחל ראש חדש להיות באותה שבוע מכריז החזן ואומר יהי רצון וכו' וכו' וסימן סדורם כרקשנ"ה, לכונן, לרחם, לקיים ושנשמע ונתבשר להשמיד אויבינו, יקום פורקן, כך גזרו.
— כל בו סימן לב
גם באבודרהם הזכיר את התפילה רק בסדר ראש חודש:
שבת קודם ראש חודש אחר קריאת ההפטרה קודם אשרי מכריז שליח צבור ומודיע לקהל באיזה יום יחול ראש חדש או אם יהיה יום אחד או שני ימים ואומר תחלה יהי רצון מלפני השמים לכונן את בית חיינו
האבודרהם מוסיף טעם מדוע מבקשים בתפילה זו על החכמים: ”והטעם שמבקשין רחמים על החכמים בהכרזת ראש חדש מה שלא מצינו כן בשום מקום בעולם מפני שהם היו מקדשין החדש בזמנו על פי הראיה כי להם נמסר קדושו שנאמר אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם אתם כתיב והם מסרו להם העיבור ולולי הם לא היינו יודעים מתי יבא החדש ולכן אנו מזכירין אותם לטובה שיקיים אותם הבורא ויחזיר עטרה ליושנה ויקדשו החודש כבראשונה”.
אחינו כל בית ישראל
הקטע האחרון בתפילה הוא הקטע
אחינו כל בית ישראל, הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם, ויוציאם מצרה לרוחה, ומאפלה לאורה, ומשעבוד לגאלה, השתא בעגלא ובזמן קריב, ונאמר אמן.
קטע זה נזכר גם הוא במקורות שהוזכרו, אך בנוסח אחר. בניגוד לשאר התפילה הנאמרת על ידי שליח הציבור, קטע זה נאמר כיום על ידי כל הציבור. שינוי זה לא מוזכר בראשונים, ורק בסידורים מאוחרים יותר הוא נזכר[2].
המנהג
מנהג רוב קהילות אשכנז כפי שכתב בסידור רב עמרם בשני וחמישי והיא אינה נאמרת כלל בברכת החודש.
אמנם מנהג בני עדות המזרח ותימן, לומר תפילה זו בברכת החודש, כפי שנזכר בכלבו ואבודרהם.
בתרבות
קטעים שונים מתפילה זו הולחנו. בעיקר התפרסם קטע הסיום 'אחינו' שנכתבו לו לחנים רבים. לחן אחד התפרסם ומושר רבות בזמני אבל שונים.
גם החזן יוסלה רוזנבלט הלחין לחן לתפילה זו.
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף אנטמן, עיונים בסידור התפילה - יהי רצון שאחר קריאת התורה, באתר מכללת אורות
הערות שוליים
- ^ ראו כאן. אמנם בהערה כתב שהקטע נכתב בטעות כחלק מתפילת ראש חודש, ומקומו בתפילת ברכת החודש, בשבת שקודם ראש חודש.
- ^ ראו למשל סדור 'כתר נהורא השלם' ע' 960 אות נח: "מאחר שנתרבו הצרות על ישראל ר"ל אומרים הציבור אחינו כל בית ישראל כו' ביחד". כך כתוב גם בקונטרס 'תורת אמך' (שבספר השו"ת פאת שדך, חלק שני) עמוד ט, הערה 26.
