יום שני

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יום שני הוא היום השני מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ועל-פי תקן ISO-8601, זהו היום הראשון בשבוע. בכל מדינות אירופה ואמריקה זהו היום הראשון בשבוע העבודה.

יום שני בעם ישראל

שמו של היום מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (ספר בראשית, פרק א', פסוקים ו'-ח') כי הוא יום שבו נבראו השמיים:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי.

יום זה הוא נחשב ליום שאיען בו סימן ברכה כיוון שלא נאמר עליו "כי טוב" בספר בראשית, בסיפור בריאת העולם.

בתפילת שחרית של יום שני נהוג לקרוא בתורה בפרשת השבוע, ולומר תוספות לתפילת התחנון, כמו גם ביום חמישי[1].

יום שני ברחבי העולם

מקובל לקשר את יום שני עם הירח, ולכן הוא נקרא בשפות רבות "יום הירח". באמונות עממיות שונות, בעיקר באירופה, הירח הוא סמל הסכנה והמסתורין, ולפיכך יום שני הוא יום "חסר-מזל".

ראו גם

קישורים חיצוניים


  1. בשבוע העבודה של הכנסת, נהוג להצביע על הצעות אי אמון בממשלה ביום שני.