כ"ב בשבט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כ"ב בשבט הוא היום העשרים ושניים בחודש החמישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש האחד עשר למניין החודשים מניסן.
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד כ"ב שבט הוא ברב השנים פרשת משפטים. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת יתרו.
אירועים היסטוריים
- ביטול גזירת הצלמים בימי שמעון הצדיק (מגילת תענית)
- תק"ב – נקבע "פורים שני של ליבורנו", על הצלת הקהילה מרעידת אדמה
- ה'תש"ג – נוסד הקיבוץ בארות יצחק
- ה'תש"ח – 3 הרוגים בפיצוץ במערכת העיתון Jerusalem Post
- ה'תש"י – נוסד היישוב ניר עציון לזכר כפר עציון
- ה'תשי"ד – משה שרת מציג את ממשלתו (החמישית במנין הממשלות) בפני הכנסת
- ה'תשי"ח – נחקק חוק יסוד: הכנסת על ידי הכנסת השלישית. החוק עוסק באורך כהונתה של הכנסת, שיטת הבחירות, הזכות לבחור ולהיבחר, כהונת חברי הכנסת, חסינות חברי הכנסת ובנייני הכנסת, עבודת הכנסת, עבודת ועדות הכנסת ועוד
- ה'תשס"ו – דייוויד אירווינג נידון ל-3 שנות מאסר על הכחשת השואה
נולדו
- ה'תקפ"ג – רבי צדוק (רבינוביץ') הכהן מלובלין, אחד מהיוצרים המקוריים והפוריים ביותר מבין גדולי החסידות. שייך לחסידות איזביצה ראדזין, אם כי הושפע גם מספרי ברסלב וחב"ד. (נפטר ט' באלול ה'תר"ס)
- ה'תרס"ח – הרב שלום משאש, רב ופוסק מיהדות מרוקו. מחברם של ספרי הלכה ומחשבה. כיהן כרבה הראשי של העיר קזבלנקה במרוקו ואחר כך כרבה הראשי של כל מרוקו, וכן כרב הראשי של ירושלים במשך 25 שנה (נפטר י' בניסן ה'תשס"ג)
נפטרו
- ה'תק"ב – רבי יעקב פופרש כ"ץ, אב"ד וראש ישיבה בפרנקפורט דמיין, מחבר שו"ת שב יעקב
- ה'תקנ"ד - רבי ישכר בער אשבל המגיד מליובאוויטש, מגיד מישרים ומורה צדק בעיירה ליובאוויץ. מתלמידי הבעל שם טוב.
- ה'תרי"ט – רבי מנחם מנדל מקוצק השרף מקוצק, מייסדה של חסידות קוצק.
- ה'תרמ"ח – רבי יהודה לייב איגר, (מכונה: "רבי לייבל'ה איגר מלובלין"), מייסד חסידות לובלין.
- ה'תר"ס – רבי יהודה ליב לנדא, רב ופוסק הלכה באימפריה האוסטרית. רבה של סדיגורה ומחבר ספר ההלכה "יד יהודה".
- ה'תרצ"ג – רבי יחיאל מיכל לייטר, רבה של דוניוב (אנ') שבגליציה (ליד זלוטשוב), ולאחר מכן רב קהילת "מחזיקי הדת זלוטשוב" בניו יורק. מחבר שו"ת "דרכי שלום".
- ה'תש"א – רבי אליהו דב ליזרוביץ, היה אחד המשגיחים הראשונים במסגרת תנועת המוסר הליטאית. תלמידו של רבי שמחה זיסל זיו מקלם.
- ה'תש"ט – רבי יונה כהן (מכונה: "ר' יונה פולטבר"), מנהל רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ברוסיה הסובייטית, מראשי "ועד הבריחה" בלבוב ומארגן "הבריחה הגדולה" של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה בשנים ה'תש"ו וה'תש"ז. נרצח על קידוש ה' בעינויים בשל פעילותו המחתרתית לשמירת יהדות בברית המועצות.
- ה'תשכ"ה – רבי יצחק אפשטיין, אב בית דין בתל אביב, ממקימי הרבנות הצבאית ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית.
- ה'תשכ"ח – רבי מרדכי אריה הלוי הורוביץ, רבה של באנילא בבוקובינה, וראש הישיבה בעיר.
- ה'תש"ל – אריה בן אליעזר, איש התנועה הרוויזיוניסטית והאצ"ל וחבר כנסת מטעם תנועת החרות וגח"ל (נולד ב-ה'תרע"ד)
- ה'תשל"ה – רבי אברהם יצחק ברומברג, רבה של גרודז'ונדז ורב בצבא פולין החופשית בשנות מלחמת העולם השנייה.ה'תשל"ו – פנחס לבון, מזכ"ל ההסתדרות ושר הביטחון, עמד במרכז "הפרשה" (נולד ב-ה'תרס"ד)
- ה'תשמ"א – רבי שמעון מימון, רב העיר גאבס שבתוניסיה.
- ה'תשמ"ז – מאיר יערי, מראשי מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם)
- ה'תשמ"ח – הרבנית חיה מושקא שניאורסון אשת רבי מנחם מנדל שניאורסון
- ה'תשע"ד – רבי יעקב גלינסקי, מגיד מישרים ומראשי תנועת המוסר בארץ ישראל