מונבז השני
מונבז השני או מונבז המלך, היה בנם של הלני המלכה ומונבז הראשון, מלך חדייב.[1] הוא התגייר יחד עם אמו ואחיו הצעיר[2] איזטס השני.
לאחר מותו של אחיו איזטס, בערך בשנת 55 לספירה, מונבז הפך למלך חדייב. תאריך מותו אינו ידוע, אך ידוע שהוא שלט כמלך בזמן המרד הגדול ברומאים (70-66 לספירה), ואף שלח סיוע למורדים היהודים נגד האימפריה הרומית.
ההיסטוריון דיו קסיוס מזכיר בספרו את מונבז,[3] אולם בדומה לטקיטוס, אינו מזכיר את התיהדותה של שושלת המלוכה של חדייב. במדרש עשר גליות מסופר כי בימי שלטונו של מונבז המלך נהנו התלמידי חכמים שבדור ”ובימי מונבז המלך היו ימים טובים לתלמידי חכמים, ונצחו לכותים וצדוקים ובייתוסים.”
במשנה מסופר שמונבז עשה ידיות מזהב לכל כלי יום הכיפורים בבית המקדש.
בתוספתא ובתלמודים מסופר על צדקותו הגדולה במצוות צדקה, הון עתק שירש מאבותיו בזבז עבור כך, ונימק: ”אבותי חסכו למטה ואני למעלה, אבותי חסכו לאחרים ואני חסכתי לעצמי, אבותי שימרו במקום שניתן לגנוב ואני שימרתי במקום שלא ניתן לגנוב”[4].
התנא מונבז, מתלמידי רבי עקיבא, היה אולי אחד מצאצאיו.
איות שמו
בתשובות הגאונים[5] כתב ”מונבז תנא הוא אבל מלך מולבז הוא”[6].
הערות שוליים
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר כ, פרק ב, פסקה א, סעיפים 18–20: "מונובזוס מלך בני הדייב, שהיה לו כינוי בזי, אהב את אחותו הלני ונשא אותה לאשה, והיא נתעברה ממנו [...] וכשנולד בנו קרא לו בשם איזאטס. היה לו (גם בן) גדול (מזה), מונובזוס, שנולד (לו) מהלני".
- ^ מדרש עשר גלויות
- ^ Historia Romana, LXII, 20:2-3, 23:4; Historia Romana, LXIII, 1:2, apud: Xiphilinus
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"א עמוד א'., ובגרסאות מעט שונות בתוספתא מסכת פאה ד', י"ח ותלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק א', הלכה א'
- ^ אוצר הגאונים, שבת עמ' 68.
- ^ ראה עוד אצל שאול חנא קוק, "התנא מונבז והמלך מולבז", בתוך: מזרח ומערב, שנה ב' חוברת ו' (תרפ"ח), עמ' 471; שאול ליברמן, תוספתא כפשוטה, חלק ד' עמ' 760.
