מליחה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מליחה הוא מה שחייבים למלוח את הבשר לפני בישולו, והוא בא כדי שלא להיכשל באיסור אכילת דם, והוא פועל להוציא את דמו מתוכו.

טעם המליחה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איסור אכילת דם

אף על פי שמותר לאכול בשר חי כמו שהוא, אחרי שהדיחו מדם בעין שיש עליו, והוא מה שנקרא אכילת אומצא, והוא משום שדם האיברים שלא פירש מותר באכילה, מכל מקום הבא לבשלו, יש לו מקודם לעשות פעולה המוציא את הדם מהבשר, והוא משום שבשעת הבישול מכח החם יוצא הדם מהבשר לתוך הקדירה, והוא אסור באכילה מדין דם שפירש ממקומו שאסור באכילה.

ודבר זה אפשר לעשותו מעיקר הדין בשלשה אופנים או על ידי מליחה או על ידי צלייה או על ידי חליטה ברותחין, אמנם הגאונים אסרו לעשות חליטה ברותחין, ולכן לא שכיח כמעט לעשות כן חוץ באופנים מסויימים שמותר לעשות כן בשעת הדחק, ולכן לא נשאר לנו דרך להוציא דמו רק או על ידי מליחה או על ידי צלייה, וגם בזה הדרך היותר שכיחה הוא להוציא דמו על ידי מליחה.

הכנה למליחה

בדיקה חיתוך והסרה קודם המליחה

לפני שבא למלוח את הבשר יש לבדוק מקודם אם אין בו מקום שנצרר בו הדם, וכל מקום שמוצא צרירות דם יחתכנו[1].

וכן אם לא נקב את הורידים או חתכו מיד אחרי השחיטה, אסור לו למולחו שלם, רק יחתוך אבר אבר וימלחנו[2].

וכן ישנם חוטים האסורים משום דם שיש בהם, ולכן צריכים לחתוך אותם חוטין קודם המליחה, וכל זה בבהמה, אבל בעוף נחלקו המחבר והרמ"א דלדעת המחבר גם בו צריכים לחתוך את החוטי דם שבו, אבל לדעת הרמ"א כיון שדקין הם לכן יוצא הדם שפיר ממנו על ידי המליחה, חוץ מחוטי הצואר שצריך ליטלו או לחותכו[3].

וכן יש ליזהר לפני המליחה להסיר מבשר הבהמה כל החלבים האסורים, וגיד הנשה ושומנו, כדי שלא יאסרו את הבשר על ידי מליחתם ביחד.

הדחה קודם המליחה

צריך להדיח הבשר לפני המליחה, וכמה טעמים נאמרו בדבר, ויש בזה נפק"מ לדינא.

יש אומרים שבא כדי להוריד הדם בעין שנמצא על החתיכה, והוא מפני שלדעתם לא מהני מליחה להדם הנמצא על גביו, ולפי טעם זה די בהעברת מים עליו ושפשוף היטב.

ויש אומרים שבא לרכך החתיכה לפני המליחה, כדי שיוכשר להוציא דמו, ולדבריהם לא צריכים לחשוש להדם בעין הנמצא על החתיכה, ולכן לא צריכים לשפשף היטב את הדם הנמצא על גביו.

ולפי טעם זה צריך לשרות החתיכה במים חצי שעה, וכן פסק הרמ"א שלכתחילה יזהר לשרותו חצי שעה במים לפני המליחה, וגם ידיחו היטב במים, והוא כדי לצאת ידי היש אומרים שבא להוריד הדם בעין שנמצא על החתיכה.

וכמו כן יש ליזהר שלא ישים המלח על החתיכה מיד אחרי ההדחה, אלא ימתין מעט שיטפטפו המים קודם שימלחנו, כדי שלא ימס המלח מן המים ולא יוציא הדם.

אם אחר שהדיח חתך הבשר לשנים או לשלשה חלקים, צריך לחזור ולהדיחו, שהרי מכח דוחק הסכין יצא דם מתוך החתיכה ונחה על פני החתיכה, אבל אין צריך לחזור ולשרותו מחדש, שהרי אחרי חצי שעה התרכך הבשר גם מבפנים.

המליחה

לא ימלח במלח דקה כקמח כדוגמת מה שנקרא היום מלח שולחן, מפני שימס מיד ולא יעשה את פעילתו, וכן לא ימלח במלח גס ביותר מפני שנופלת מעל הבשר אילך ואילך, אלא ימלח במלח בינוני, הנקרא היום מלח מטבח.

וכל זה אם יש לו מלח בינוני, אבל אם אין לו רק מלח גס או דק, מותר למלוח בו, אכן בדרך כלל אם יש לו רק מלח גס, יש לו עצה על ידי שיהדקנו ויעשנו כמידת מלח בינוני.

לקריאה נוספת

  • שלחן ערוך מבואר - יורה דעה סי' ס"ט-ע"ה, ישראל תשע"ז.

הערות שוליים

  1. סימן סז סעיף ד
  2. סימן כ"ב וסימן ע"ו סעיף ג
  3. סימן סה סעיף ג