קבר שמעון הצדיק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מערת שמעון הצדיק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק
נתונים כלליים
תאריך פטירה כ"ט בתשרי
עיר ירושלים
מיקום שכונת שמעון הצדיק
ידוע כסגולה לישועות
קואורדינטות 31°47′31″N 35°13′50″E / 31.79186°N 35.23062°E / 31.79186; 35.23062
(למפת ירושלים רגילה)
 
קבר שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק
כניסת הגברים למערת הקבורה כיום

קבר שמעון הצדיק הוא מערת קבורה השוכנת בשכונת שמעון הצדיק שבצפון ירושלים, לצד "דרך הר הזיתים" - הכביש העולה משכונת שייח' ג'ראח להר הצופים, צפונית לשכונת המושבה האמריקאית. סמוך למערת שמעון הצדיק שוכנת מערה נוספת המכונה מערת הסנהדרין הקטנה.[1]

היסטוריה

לפי מסורת יהודית עממית, קבורים במערה שמעון הצדיק ותלמידיו. לעומת זאת, הארכאולוגים מתארכים את הקבר לסוף התקופה הרומית או לתחילת התקופה הביזנטית, כ-500 שנה לאחר מכן. בקבר עצמו נמצאה כתובת בלטינית המכריזה עליו כעל קברה של יוליה סבינה.[2] מסיבות לא ידועות הכתובת הושחתה, והפרוזדור בו היא נמצאת נחסם לגישה על ידי דלת מודרנית.

העדות הידועה הראשונה למסורת בדבר קבורת רבי שמעון הצדיק בירושלים נמסרה בשנת 1235 (ד'תקצ"ה) בידי רבי יעקב השליח אשר כתב: "וסמוך לירושלים מערת שמעון הצדיק ותלמידו". בשנת 1641 מסר הקראי שמואל בן דוד על "מערה אחת, ובתוך המערה באר מים, ואמרו הרבנים ששם קבורת שמעון הצדיק ואשתו, והבור הוא טבילת אשתו". ייתכן שמסורת זאת נותנת פשר לשם בו כינו הערבים את מערת רבי שמעון: "ביר אל-יהודיה", שמשמעו הבור של היהודיה. הקבר היה שייך לערבי מקומי אשר גבה דמי כניסה עבור הכניסה והתפילה במערה,[3] עד שבשנת 1876 (ה'תרל"ו) רכש אותה הראשון לציון הרב אברהם אשכנזי מבעליה הערבים.

למקום נודעה חשיבות וקדושה בקרב יהודי ירושלים.[4] נר תמיד הודלק במערה, ובחצר שמחוץ למערה נערכו חתונותיהם של בני ירושלים אשר מסיבות שונות לא היו יכולים להנשא בתוך העיר. בתקופה בה הנסיעה למירון הייתה קשה או בלתי אפשרית, החלו נערכים בחצר המערה מידי בל"ג בעומר, הילולה לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי וכמו גם טקסי חאלקה.

בשנת 1888 פעל יום טוב ליפא וייס מכולל הונגריה לשפץ את הקבר.[5] על מניעיו הוא כתב[6]:

"כי המערה הייתה חורבה ועל קבר הצדיק הנ"ל היה גל אבנים שלא הי' אפשר להעמיד שם כלי עם שמן זית להאיר לכבוד הנ"ל והיתה קטנה מהכיל כ"א איזה אנשי מספר בצמצום ועומדים בקומה כפופה בחושך כמו בבור והרצפה סלע בלתי חצוב הייתה מלאה גומות ובהתאסף שם ב"י ביומא הלולא דילי' או בהלולא של התנא רשב"י ז"ל לא הי' אפשר להאיר שם שום אור הנר מחמת חום ההבל שלא היה שום מקום מוצא ההבל כי המערה בתוך הר האבן ומקום הצדיק הוא חדר רביעי לפנים מחדר, ולא היה אפשר לשום אדם להתפלל שמה מפני החשכה והדחק ורגלי אנשים נטבעו בטיט וחלאה."

על השיפוצים הוא כתב[6]:

"ויגעתי הרבה עד אשר נעשה בנין מפואר עם ג' חלונות אשר אור החמה זורחת שמה, ומאיר בכל פינה ונכנס שם אויר צח ובהיר, וחצבתי בהסלע מלמעלה ומלמטה עד אשר נתלו מנורות למעלה בהכיפה והם למעלה מקומות אדם, ומדליקין שם הרבה נרות בעת התאסף שם קהל רב להתפלל להש"י בזכות התנא הנ"ל וגם תקנתי שלשה תמידין להאיר לכבוד הצדיק הנ"ל ורמב"נ [7] זי"ע ורשב"י [8] ז"ל ואני הולך בכ"י בעצמי להדליקם וגם תקנתי ספסלים סביב כל קיר וקיר לישב שם בעת הלימוד וכה נעשה מקום אשר יכיל כמעט מאה אנשים בפ"א בהרווחה"

בעקבות הדי הפרעות ביהודי קישינב בשנת 1903 (ה'תרס"ד) נערכה באתר התכנסות מיוחדת, ובאותה עת קראו רבני העדה הספרדית לבני ירושלים לעלות לציון ביום פטירתו המשוער של הצדיק, החל בכ"ט בתשרי, כדי שיתפללו למען אחיהם בגולה. בעשור השני של המאה ה-20 התחזקה זיקתם של בני "היישוב החדש" בירושלים לקבר. בשנת 1910 (ה'תר"ע) פרסם "האור" ידיעה כי תלמידים עבריים נהרו לקבר הצדיק בחגיגות ל"ג בעומר, ואילו לכבוד ההילולה בשנים 19121914 (תרע"ב-תרע"ד) יזמה אגודת הספורט "המכבי" תהלוכה בהשתתפות חבריה לציון, שם נערכו תרגילי-סדר ונישאו נאומים בגנות "המיסיון" ובתמיכת "התחייה העברית".[9]

לאחר מלחמת ששת הימים שופץ האתר יחד עם מערת סנהדרי קטנה על ידי משרד הדתות.[10] במאי 1969 הוכרז המקום כמקום קדוש בתקנות של שר הדתות[11] וקביעה זו נכפלה בתקנות שתוקנו מכוח חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשמ"א-1981.[12]

המקווה שופץ בשנים האחרונות, וכיום פוקדים אותו מבקרים ומתפללים לאורך ימות השנה, ונערכות בו הילולות בכ"ט בתשרי ובל"ג בעומר.[13]

בסידור "שערי דמעה ותפילה השלם" מצוי נוסח תפילה מיוחד לתפילה בקבר שמעון הצדיק:

רבונו של עולם אלוקי הצבקות יושב הכרובים, הנה באתי כהיום להשתטח ולהתפלל על קבר שמעון הצדיק הכהן הגדול, אשר שרת לפניך באמת ובתמים, ולכן אפיל תחינתי לפניך, כי כשם ששמעת את תפילת שמעון הצדיק אשר התפלל על עמך ישראל לפני ולפנים בבית קודש הקדשים, כן תאזין ותקשיב ברחמיך הרבים גם את תפילתי ואת תחינתי אשר הנני מתפלל פה על קברו...

הילולת שמעון הצדיק

ישנם הנוהגים לעלות לקבר שמעון הצדיק בירושלים בל"ג בעומר במקום למירון, שם חוגגים בדומה להילולת רבי שמעון בר יוחאי.[14] בעלייה לקבר רבי שמעון הצדיק בירושלים, נוהגים אנשי העיר להשתטח על הקבר, להתפלל, להדליק נרות, לערוך סעודה ושירה, ולבצע חלאקה.[15] הילולה זו כבר הייתה קיימת באמצע המאה ה-19, וכנראה התחילה בסוף המאה ה-18.[16]

גלריית תמונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבר שמעון הצדיק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל חלק ב', תשמ"ו
  2. ^ Menashe Har-El, Golden Jerusalem, Gefen Publishing House Ltd, 2004, page 109
  3. ^ מסע או משא ארץ הקדם - חלק י"ג, עברי אנכי, 30 באוגוסט 1878
  4. ^ עיתון "בשבע" בכתבה על קבר שמואל הנביא בגיליון ערב שבת "בחקתי"
  5. ^ ירושלים, חבצלת, 26 במאי 1893
  6. ^ 6.0 6.1 לקיים והייתם נקיים מד' ומישראל, חבצלת, 25 בספטמבר 1889
  7. ^ רבי מאיר בעל הנס.
  8. ^ רבי שמעון בר יוחאי
  9. ^ דותן גורן, המחלקה לגאוגרפיה אוניברסיטת בר-אילן: "קבר שמעון הצדיק כמוקד יהודי לעלייה-לרגל בשלהי התקופה העות’מאנית".
  10. ^ עבודות שיפוץ במערת שמעון הצדיק בירושלים, הצופה, 14 בספטמבר 1967
  11. ^ פורסמו תקנות לשמירת המקומות הקדושים, דבר, 18 במאי 1969
  12. ^ תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981, באתר נבו
  13. ^ הילולת "שמעון הצדיק" בעיצומה, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2010
    אלפים ב'מירון של ירושלים' , אתר בחדרי חרדים
  14. ^ רון פלד ועמוס פרידלין, ל"ג בעומר זה לא רק הר מירון, באתר ynet, 11 במאי 2009
  15. ^ פרשל, טוביה, תשל"ה, הילולות ל"ג בעומר, הדואר, גיליון נ"ג, 382-383.
  16. ^ פרידהבר, צבי, תשנ"א, הילולות ל"ג בעומר בארץ-ישראל: התפתחותן והריקודים הנלווים אליהן, בתוך: בן עמי, יששכר (עורך), מחקרים בתרבותם של יהודי צפון-אפריקה, ירושלים: ועד עדת המערבים בירושלים, 181-188.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36566839קבר שמעון הצדיק