רבי יעקב קמנצקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב קמנצקי
הרב יעקב קמנצקי נואם בכינוס עבור החינוך העצמאי
הרב יעקב קמנצקי נואם בכינוס עבור החינוך העצמאי
הרב יעקב קמנצקי נואם בכינוס עבור החינוך העצמאי
לידה 1891
תרנ"א
פטירה 1986 (בגיל 95 בערך)
תשמ"ו
מקום פעילות ארצות הברית
השתייכות חרדים ליטאים
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו רבי נתן צבי פינקל
רבי ברוך בער לייבוביץ
רבי איסר זלמן מלצר
רבי זלמן סנדר כהנא שפירא
חיבוריו עיונים במקרא
אמת ליעקב

רבי יעקב קמנֶצקי (כ' באדר א' תרנ"א - כ"ט באדר א' תשמ"ו) היה ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

תולדותיו

נולד בעיירה קאלושקובה שבליטא, כיום בבלארוס, לבנימין קמנצקי. למד במינסק במשך מספר שנים. בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, שם התקרב לרבי נתן צבי פינקל - הסבא מסלבודקה. שמע שיעורים גם מרבי ברוך בער לייבוביץ, בישיבת כנסת בית יצחק בעיר, וכן מפי רבי איסר זלמן מלצר בסלוצק, רבי זלמן סנדר כהנא שפירא בקריניק ורבי דוד טביל דיינובסקי במאלץ'.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה נדד למינסק, ומשם לקריניק, לביאליסטוק ולטיקטין. לאחר מכן עבר ללומז'ה, שם למד בישיבתו של רבי יחיאל מרדכי גורדון.

עם סיומה של המלחמה עבר לקרמנצ'וג, שם נשא את איטא עטיל, בתו של המשגיח בישיבת סלבודקה - רבי דב הירש הלר, בכ"ב בסיון ה'תרע"ט (חתנו הגדול של הרב דב הירש, היה רבי אברהם גרודזינסקי, משגיח ישיבת סלבודקה בליטא). שם נולדו לו שלושת ילדיו הראשונים.

לאחר נישואיו שב ללמוד בסלבודקה ובהמשך למד בקלם. כאשר נפתח הכולל בסלבודקה על ידי רבי אייזיק שר, עבר רבי יעקב לכולל זה ולמד שם חמש שנים.

בשנת ה'תרפ"ו התמנה לרב בעיירה הליטאית ציטביאן. הוא כיהן בתפקיד זה במשך אחת עשרה שנים. שם נולדו לו שלושה ילדים נוספים. בשל קשיי פרנסה חיפש משרה רבנית גדולה יותר. לאחר פטירת רבי אריה לייב רובין בשנת תרצ"ו הגיש את מועמדותו לרבנות העיר וילקומיר, אך ראשי הקהילה המקומית בחרו ברבי יוסף זוסמנוביץ לתפקיד. הרב קמנצקי דחה משרת דיין בבית הדין של רבי חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה, והחל לשקול הגירה אל מעבר לים במטרה למצוא שם משרה הולמת.[1]

בסוף שנת ה'תרצ"ז עקר לארצות הברית שבאמריקה. מילא את מקום הרב בסיאטל שבוושינגטון, במשך כמה חודשים. לאחר מכן נתמנה לרב בטורונטו שבקנדה, בשנים ה'תרצ"ח - ה'תש"ה.

בשנת תש"ה, על פי בקשתו של רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', החל לכהן כר"מ בישיבת "מתיבתא תורה ודעת" שבניו יורק, במקומו של ראש הישיבה שנפטר - רבי שלמה היימן. בשנת ה'תש"ח נתמנה לראשות הישיבה. בתפקידיו אלה כיהן עד שנת ה'תשכ"ז.

לאחר פרישתו מראשות הישיבה עבר לעיירה מונסי שבמדינת ניו יורק. בתקופה זו השקיע את כוחותיו בהוצאה לאור של ספריו. בשנותיו האחרונות נהג להתגורר בחודשי החורף במיאמי ביץ' שבפלורידה.

בשנת ה'תשמ"ד עבר הרב קמנצקי אירוע מוחי, והוא עבר להתגורר בבית בתו בבולטימור. נפטר בכ"ט באדר א' ה'תשמ"ו ונטמן בברוקלין שבניו יורק.

כשרונותיו ודרך לימודו

גם בהיותו מעל גיל 90, היה עוסק בתורה בהתלהבות.

הוא סבר כי על הלומדים להתמקד תחילה בדברי התלמוד והראשונים ורק לאחר מכן בדברי האחרונים. כמו כן טען כי מוטל על הלומד לרכוש בקיאות מקיפה בטרם יעסוק בפלפולים.

בלט בזיכרונו. פעם ציטט בעל פה פיסקה ארוכה מתוך הספר פרי מגדים במענה לשאלה של תלמידו.

היה בקיא בתחומים תורניים מגוונים, כולל נושאים שלא רבים עוסקים בהם, כגון בשיטת הרמב"ם בחישוב מולד הלבנה. ומסר שיעורים קבועים במסכת חולין במסגרת תוכנית לקבלת סמיכה. ידיעות מקיפות היו לו אף בדקדוק לשון הקודש ובהיסטוריה של עם ישראל.

מלבד שיעוריו בישיבה, מסר שיעור לקבוצה מצומצמת שבו לימד בכל שבוע שני דפי גמרא, עם פירושיהם של הרי"ף והרא"ש, דרך פסיקותיהם של הטור והשולחן ערוך, עד פסיקת ההלכה למעשה. בשבתות היה מוסר שיעור במשנה ברורה לפני קריאת התורה. כמו כן מסר שיעורי מוסר, בעיקר בספרים מסילת ישרים וחובות הלבבות.

פעילותו הציבורית

בשנת ה'תש"ט הוקמה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית. הרב קמנצקי היה אחד מחמישה עשר חבריה. יו"ר המועצה, רבי אהרון קוטלר, התייעץ עמו במקרים רבים.

לאחר פטירתו של הרב קוטלר, בשנת ה'תשכ"ג, שימש הרב קמנצקי, יחד עם רבי משה פיינשטיין, כאחד ממנהיגי הציבור החרדי בארצות הברית ובקנדה.

הרב קמנצקי עסק רבות בנושאי חינוך. הוא עודד ודחף להקמתם של כוללים וכן תלמודי תורה עבור בני מהגרים מברית המועצות. הכריע בשאלות של ידי ארגון תורה ומסורה - רשת בתי ספר תורניים, ושל אגודת ישראל האמריקאית. סייע גם בביסוס החינוך העצמאי בישראל. בתחילה פעל לצדו של הרב אהרון קוטלר, ולאחר פטירתו של זה נתמנה הרב קמנצקי ליו"ר הארגון בארצות הברית. במהלך ביקוריו בישראל ביקר בבתי הספר של הרשת.

הרב קמנצקי נרתם למאבק היהדות החרדית בישראל נגד ניתוחי המתים, שהיו מותרים על פי החוק ללא צורך בהסכמת הנפטר או משפחתו. הוא נאם בעצרות מחאה נגד הניתוחים והשתתף בפגישה שנערכה עם ראש הממשלה לוי אשכול בנושא זה.

הרב קמנצקי ריכז את הפעילות הבינלאומית לשחרורו של רבי יצחק הוטנר, ששהה במטוס שנחטף על ידי אש"ף ב-ה'תש"ל.

משפחתו

בניו:

ספריו

  • "עיונים במקרא" - על פרשיות התורה - ביאורים ופירושים שנאספו מתוך כתביו, ניו יורק, תשמ"ד (1984)
  • "אמת ליעקב" - עיונים במקרא - ביאורים ופירושים שנאספו מתוך כתביו, ניו יורק, תשמ"ו (1986)
  • אמת ליעקב על נביאים וכתובים, ירושלים 2015.
  • "אמת ליעקב" - על הש"ס

לקריאה נוספת

  • נתן קמנצקי, רבי יעקב, מאנגלית: יונתן רוזנבלום, ירושלים, 1997
  • רבי יעקב מיכאל דשייקאבס, במחיצת רבינו, מאמרים ועובדות הליכות והלכות, ירושלים תשס"ד.
  • HaGaon Rav Yaakov Kamenetzky : his life & teachings, The Chug, N.Y., 2000

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יונתן רוזנבלום, מאנגלית: נתן קמנצקי (בנו), רבי יעקב, ירושלים תשנ"ז. עמ' 142–146.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0