רבי חיים טויבש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים טויבש
לידה תר"ג - תר"ה
פטירה ו בשבט תרס"ח
מקום קבורה בוטשאן
מקום פעילות סאסוב, דורוהוי, בוטשאן
השתייכות רבני משפחת טויבש
תחומי עיסוק ש"ס, הלכה
רבותיו אביו הרב שלום טויבש, רבי יואל טוביאס.
תלמידיו רבי חיים דוד סנאט ורבי נחום שמריהו שכטר
חיבוריו "שו"ת חיים של שלום", "עטרת ישועה", ביאור "ספרא דאגדתא על הגדה של פסח ועוד

הרב חיים טוֹיבֶּש (נכתב גם טאובס; תר"ה[1] - ו' שבט תרס"ח) היה מרבני משפחת טויבש, כיהן כרב בעיירות דורוהוי וסאסוב, ואחר כך רב ואב בית דין בבוטשאן שברומניה. בסוף ימיו מונה לרבה של צפת, אך לא עלה מעולם לארץ ישראל.

ביוגרפיה

נולד לרבי שלום טויבש, רבה של בוטושני, ולרבקה דבורה נכדתו של רבי מאיר מברדיטשוב[2]. את עיקר תורתו למד אצל אביו, ותשובותיו מלאות בציטוטים מפסקי אביו ובהגנה מפני המערערים עליהם[3]. לאחר מכן למד בישיבתו של רבי יואל טוביאס בפיאטרה ניאמץ. כמו כן למד בנעוריו אצל סבו רבי שמואל שמעלקא טויבש רבה של יאסי.

נשא את ריסל יהודית בתו של רבי אברהם מרדכי[דרושה הבהרה]. בשנת תרכ"ז[דרושה הבהרה] מונה לרבה של דורוהוי שבמחוז בוטושאן ברומניה[4].

בשנת תר"ל מונה לכהן כרב בעיירה סאסוב באוקראינה[5]. בשנת תרמ"ט לאחר פטירת אביו, מונה למלא את מקומו ברבנות העיר, ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו.

בשנת תרנ"ד הדפיס את החלק הראשון של ספרו המרכזי שו"ת "חיים של שלום", ובו תשובות מקיפות במגוון נושאים אקטואליים שהובאו לפתחו. בין השואלים נמנו בכירי רבני ואדמו"רי רומניה כרבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט[6] ורבי משה יהודה לייב פרידמן מפאשקאן[7] וכן רבי יצחק אייזיק יהודה לייב רולר אב"ד פונזשט. ואף מהונגריה הפנו אליו את שאלותיהם, כמו רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט[8] ועוד. ספרו זכה להסכמתו של רבי יצחק יהודה שמלקיש מלבוב ובו כינהו "הגאון החריף ובקי בכל חדרי תורה", והוא זכה לתפוצה אף בארץ ישראל והוא מצוטט אצל בן דורו רבי חיים חזקיהו מדיני בספר שדי חמד[9].

מתוך דבריו בתשובה[10] אנו למדים כי בתקופה מסוימת התעוררה נגדו התנגדות פנימית בתוך קהילתו בבוטשאן. זמן מדויק של התרחשות המחלוקת ונסיבותיו לא נודעו, עם זאת ניתן לקבוע כי היה זה ביושבו על כיסא הרבנות בבוטשאן, משום שבתוך התשובה הוא כבר מזכיר את תקופת רבנותו הקודמת בדורוהוי[11].

בשנת תרנ"ז הוכתר לכהן מטעם ראשי הכוללים האשכנזים בצפת כרב העיר מטעמם, אך לבסוף לא יצא הדבר אל הפועל. בעיתון המגיד[12] מופיעה ידיעה:

כל ראשי הכוללים אשר בעה"ק צפת, כולל אוסטריה - אונגריה, רוסיה, בסרביה, וואלין, ורומניה גמרו אומר פה אחד לתת את כתר הרבנות על ראש הרב הגאון צנא מלא ספרא הנודע בישורון בתורתו וקדושתו מו"ר ר' חיים טויבש הי"ו מחבר שו"ת חיים של שלום וס' עטרת ישועה, הוא ענף עץ אבות העולם, נכד להרב הצדיק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב זצ"ל ולהרב הגאון ר' משה טויבש אב"ד דק"ק יאסי ז"ל. זה שלשה שבועות אשר שלחו לו מכתב-תעודה נחתם מכל ראשי הכוללים, כי קבלו אותו לאב"ד להגדיל ולהאדיר שם תורה ודעת ה'.

גם בשער ספרו 'ספרא דאגדתא' על הגדה של פסח שנדפס בשנת תרנ"ו הוא מכונה בתור אב"ד ור"מ דעיה"ק צפת גליל העליון תובב"א. אך כאמור לא נמצאו סימוכין לכך שעלה בשלב כלשהו לארץ ישראל, וככל הנראה לא יצא הדבר אל הפועל.

בין תלמידיו נמנו רבי חיים דוד סנאט ורבי נחום שמריהו שכטר[13] אב"ד דארבאן.

נפטר ביום ו' שבט תרס"ח[14], ונקבר סמוך לקבר אביו בבית העלמין בעירו בוטושאן. ידיעה על פטירתו מופיעה בעיתון מחזיקי הדת[15]”מספד מר אבדה שאין לה תמורה אבדה העולם בכלל ומדינת ראמעניען ועדת באטאשאן בפרט, בהלקח מאתנו כבוד דודי הרב הגאון המובהק שר התורה הנודע על פני תבל בחיבוריו היקרים כקש"ת מוה"ר חיים טויבש זצ"ל אבד"ק בוטשאשאן, איש שר וגדול צדיק כביר אשר אמרנו בצילו נחיה ומימיו נשתה בצמא עוד ימים רבים לקח מאתנו אלקוים ואיננו, בן ס"ה שנה היה במותו וכארבעים שנה שפט את העם בכמה קהלות, בחצות ליל יום ה' ו' שבט גוע ויאסף אל עמיו, הנפטר לא מש כל ימיו מאהלה של תורה, והוא היה עוד משרידי הרבנים הגדולים וישראל סבא, שריחם לא פג וטעמם לא גמר. לחם בכל ימי חייו מלחמתה של תורה וכגיבור אזר חלציו בכל עת ובכל מקום ובכל זמן מבלי נשוא פנים לאיש לעמוד בגדרה לבלי לתת לפרוץ בה...”.

ספריו

צאצאיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יקרא דחיי, בוקרסט תרפ"ט, עמ' 48. אך בעיתון מחזיקי הדת י"ד שבט תרס"ח כתוב שהיה בן ס"ה שנה בפטירתו, מה שמוביל למסקנה שנולד בשנת תר"ג ולא בשנת תר"ה.
  2. ^ בנו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב
  3. ^ מקרה בולט היה כאשר יצא רב אחד לערער על פסקו של אביו בענייני גיטין, השיב לו תשובה חריפה המודפסת בשו"ת חיים של שלום חלק א' סימן עט. ”ואשר עיני ראו עלה נדף מאת מחרף ומגדף בו מתערה כאזרח רענן לנאץ את קדוש ישראל רכבו ופרשיו אאמו"ר הגאון זצ"ל וכו', ומסיים, והמערערים ומלעיזים חל עליהם דבר האמור מפי רגמ"ה ור"ת במוציא לעז על הגט מאליו, וראה כי לחנם טרח הגולם הזה לשכור לו עדי שקר בעד בצע כסף וכי כל דבריו בטלין ומבוטלין לא שרירין ולא קיימין”.
  4. ^ כך שו"ת אורי וישעי מאת דודו וגיסו רבי שרגא פייבל טויבש (רבה של יאסי), סימן עו.
  5. ^ כפי שמביא אביו בשו"ת שאילת שלום, מהדורה תניינא סימן פח.
  6. ^ חלק ב' סימן יא.
  7. ^ חלק ב' סימן נה.
  8. ^ חלק ב' סימן יט.
  9. ^ חלק ז', אסיפת דינים, מערכת חמץ ומצה, סימן ב'.
  10. ^ חלק א' סימן יז.
  11. ^ יצחק יוסף כהן, לתולדות ישראל בהונגריה, טרנסילוואניה ורומניה, בתוך "מקורות וקורות", ירושלים תשמ"ב, עמודים 492-495.
  12. ^ מיום כ"ט תשרי תרנ"ו.
  13. ^ בית המדרש שם ועבר, ירושלים תשכ"ה, עמ' 7.
  14. ^ יקרא דחיי, שם.
  15. ^ מיום י"ד שבט תרס"ח.
  16. ^ מוזכר בספרו שו"ת חיים של שלום ח"ב סי' מ"ב. ספר זה לא הגיע לידינו וככה"נ לא ירד לדפוס.
  17. ^ מוזכר בספרו שו"ת חיים של שלום ח"א סי' פ"ו., ספר זה לא הגיע לידינו וככה"נ לא ירד לדפוס.
  18. ^ כך עולה משער ספרו שו"ת חיים של שלום.
  19. ^ מוזכר בספרו שו"ת חיים של שלום ח"א סי' פ'.
  20. ^ כאן נדפס קטע חידו"ת ממנו בתוך ספרו של אביו 'ספרא דאגדתא' על הגדה של פסח.