רבי יהודה קראוס
 | |
| לידה |
1859 ג' בטבת ה'תרי"ט סאסוואר, הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
1939 (בגיל 80 בערך) כ"א בשבט ה'תרצ"ט ירושלים |
| מקום קבורה | חלקת הפרושים בהר הזיתים |
| תאריך עלייה | ה'תרצ"ה |
| מקום פעילות | יאנקובץ' ולקנבך |
| תקופת הפעילות | ה'תרמ"ג–ה'תרצ"ט |
| רבותיו | המהר"ם שיק, רבי אליעזר זוסמן סופר |
| חיבוריו | דבר בעתו |
| אב | יקותיאל |
רבי יהודה הכהן קראוס (קרויס, ג' בטבת ה'תרי"ט, 1859 – כ"א בשבט ה'תרצ"ט, 1939) היה רב וראש ישיבה ומנהיג יהודי-אורתודוקסי בהונגריה, רבן של יאנקובץ' ולקנבך, בסוף ימיו עלה לירושלים. חיבר ותרגם מספר ספרים.
ביוגרפיה
נולד בסאסוואר[דרושה הבהרה] שבהונגריה לרבי יקותיאל ודבורה. בבחרותו למד בישיבתו של רבי זעקל פולק בבוניהאד ואצל בנו רבי משה פולק[1]. בשנת ה'תרל"ה עבר לישיבתו של מהר"ם שיק בחוסט, בה למד עד שנת ה'תרל"ח. נסמך להוראה על ידי רבי משה פולק ורבי אליעזר זוסמן סופר.
בשנת ה'תרל"ט נשא את עטל בתו של רבי משה קאמארן. לאחר נישואיו התגורר בבוניהאד, ופתח בה חנות של כלי מטבח וזכוכית. לאחר שנה נשרפה חנותו עם כל רכושו, ובאותו זמן נפטרה גם אשתו. מאוחר יותר סיפר בנו, כי הוא תלה זאת משום שלא קיים את הוראת המהר"ם שיק לכהן כרב.
לאחר שנתיים נשא את בתו של רבי אדוניהו שמלצר, דיין בפעטראוואסעלא, והתגורר בעירו למשך שלש שנים.
בשנת ה'תרמ"ג נתמנה לרבה של יאנקובץ'. הקהילה היהודית בעיר מנתה אז כ-100 משפחות, אך מצב הדת בעיר היה ירוד ביותר. בהגיעו לעיר סידר בתחילה את ענייני הכשרות ובנה מקווה. לאחר מכן החל ללמד את בני הקהילה תורה, בחומש ופירוש רש"י, והרגילם לקבוע עיתים לתורה. כן הוא היה מוסר להם שיעורים ושיחות ובכל ליל שבת היה מוסר דרשה ארוכה בפרשת השבוע כאשר היא מתובלת בדברי מוסר.
לאחר תקופה בה התפתחו חיי הדת בעיר, ויהודיה התחזקו בשמירת המצוות, ייסד ישיבה במקום ואף הוקם מטבח בישיבה, דבר נדיר בתקופה זו[2]. בקהילה זו כיהן ברבנות במשך עשרים שנה.
בשנת ה'תרס"ב, לאחר פטירת רבי דוד אולמן, נבחר לרבה של לקנבך. יחד עמו עברו עשרים בחורים תלמידיו מיאנקובץ'. אך גם כשהגיע ללקנבך גילה כי גם בקהילה ותיקה וחשובה הוזנחו ענייני דת רבים וחשובים, זאת בשל חוליו המתמשך של רבה הקודם של העיר. הוא חידש וביסס את התלמוד תורה בעיר, לאחר שראשי הקהילה הזניחו זאת וסרבו לשלם את שכר המלמדים. רבי יהודה שילם את שכרם ממשכורתו ומתמיכתו של הברון רוטשילד. לאחר מכן ביסס בית הכנסת אורחים והוא בעצמו טרח להסתובב בין בתי העיר לאסוף חפצים שונים שתרמו בני העיר.
בזמן זה החל להוציא חוברות "דבר בעתו" עם פירושים שונים ודברי מוסר על פרשת השבוע - העלון יצא בשפת יידיש - דייטש[3]. בהוראת רבו המהר"ם שיק תרגם וביאר את הספר צאנה וראנה של רבי יעקב בן יצחק אשכנזי לשפה המדוברת בהונגריה, כן תרגם את הספרים פלא יועץ ושמחת הנפש והוסיף עליהם ביאורים.[4]
בשנת ה'תרע"ה נפטרה אשתו השנייה ונקברה בבית הקברות בלקנבך, וכעבור שנתיים נשא את אחותה לאה, אלמנתו של רבי שרגא גרוסמן. כשנפטרה אשתו השלישית לאה חפץ לעלות לארץ ישראל, אך בני עירו לא הניחו לו לעזוב. כשהתעקש לעלות , הפצירו בו שלפחות ישאיר את חתנו רבי חיים מאיר אונגר למלא את מקומו כרב. הוא נענה לכך, ובשנת תרצ"ה מינה את חתנו לרב במקומו ויצא לארץ ישראל. בהגיעו לירושלים קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת של עדת הפרושים בבתי ורשה, והסיר מעליו כל תואר ומשרה רבנית.
לאחר מחלה קצרה נפטר בכ"א בשבט ה'תרצ"ט.
ספריו
ספרים שתרגם
- פירוש לתורה צאינה וראינה לרבי יעקב בן יצחק אשכנזי.
- פלא יועץ ו"תומר דבורה" לרבי אליעזר פאפו
- "שמחת הנפש" של רבה של קראסנא(אנ')
ספרים שחיבר
- מנחה חדשה (נספח לפלא יועץ) עם קיצורי הלכות נדה, חלה, מליחה והדלקת נרות שבת, מתובל בדברי מוסר.
- מגן אבות בגודל המשמעות והחשיבות של יום השנה ועד כמה גבוהים דיני הקדיש והשנה, ערוך מאגדות חז"ל.
- דברי אמת ספר התעוררות לתשובה.
- מורה דרך ספר הדרכה למצוא את הדרך לתורה וליראת שמים
- דברי שלום ספר עידוד והדרכה על שמחת החיים.
- מנהגי ישראל מקור למנהגי ישראל
משפחתו
- בנו רבי משה אהרון קרויס היה רבה של באיה מארה
- בנו אדוניהו קרויס מחבר ומוציא ספרים.
- חתנו רבי מאיר חיים אונגר ירש את רבנותו בלקנבך.
- חתנו רבי נתן גשטטנר, רב, דיין ופוסק הלכה בישראל.
קישורים חצוניים
- קהלה קדושה לאקענבך, הרב יהודה כהן קראוס, ספר קהילה, באתר אוצר החכמה.
- רבי עקיבא לעהרן, האהל עולם, באתר היברובוקס
- הרב יהודה קרויס מתוך אתר אידישער ווינקל.
- רבי יהודה קרויס, באתר אישי ישראל
- רשימת ספריו באתר הספרייה הלאומית
- ספריו
- רבי יהודה קרויס, פלא יועץ, באתר היברובוקס
- רבי יהודה קרויס, מנהגי ישראל, באתר היברובוקס
- רבי יהודה קרויס, דברי שלום, באתר היברובוקס
- רבי יהודה קרויס, דברי אמת, באתר היברובוקס
- שמחת הנפש, רבי יהודה קרויס, באתר אוצר החכמה
- מגן אבות, רבי יהודה קרויס, באתר אוצר החכמה
- מנחה חדשה, רבי יהודה קרויס, באתר אוצר החכמה