שבט יהודה

בול המוקדש לשבט יהודה

שבט יהודה הוא אחד משנים עשר שבטי ישראל. השבט נקרא על שם יהודה, בנו הרביעי של יעקב, אשר כל בני השבט הם צאצאיו. "שבט יהודה" בעל ייחודיות, הוא נבחר להיות זה שממנו תיכונן מלכות עד, נהוג אף בימינו לייחס אליו כאל ראיה לייחוס טוב, וממנו עתיד לצאת המשיח.

ברכות לשבט

ברכת יעקב

יעקב אבינו בירך את יהודה כי שבטו מיועד למלכות.

”יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ--יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ; כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ. לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים. אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה. חַכְלִילִי עֵינַיִם, מִיָּיִן; וּלְבֶן-שִׁנַּיִם, מֵחָלָב. ” (ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוקים ח'-י"ב).

ברכת משה

בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר ”וְזֹאת לִיהוּדָה: וַיֹּאמַר שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה.” (ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ז').

השבט במדבר

סמלי השבט: אבן החושן והדגל

הדגל של שבט יהודה

סמל האריה של שבט יהודה

רבנו בחיי מבאר שהאבן שמייצגת את שבט זה היא אבן הנופך שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו.

ה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של אריה על רקע תכול שמיים.

נשיאי השבט

בספר במדבר, פרשת נשא נזכר נשיא שבט יהודה במדבר: נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב, ובמפקד השני בסוף ספר במדבר כלב בן יפונה.

נציג השבט בשנים עשר המרגלים היה: כלב בן יפונה.

קריעת ים סוף

בזמן יציאת מצרים שבט יהודה היה הגדול ביותר והלך בראש מחנה ישראל.

נשיא שבט יהודה נחשון בן עמינדב הוביל אחריו את ישראל ונכנס לים סוף עוד בטרם נקרע להם הים. בזכות מסירותו לקיים דבר ה' "דבר אל בני ישראל וייסעו" על שהוביל העם אחריו להיכנס לתוך הים, נטבע לדורות הביטוי "נחשון תמיד קופץ ראשון".

המסע במדבר

בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה השבט שהיה ראשון ממזרח למשכן.

במפקד הראשון שערך משה מנה השבט 74,600 איש ובמפקד השני 76,500 איש.

נחלת השבט

נחלות שבטי ישראל

נחלת שבט יהודה נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. הגבול הדרומי של הנחלה, שהוא גבול הדרומי של שבטי ישראל כולל תיאור עצמים גאוגרפיים - כמו "הימה" או "נחל מצרים", אזורים - כמו "מדבר צין" ותחומים כמו:"גבול אדום". נחלת השבט כוללת בתוכה גם את נחלת שבט שמעון. בנחלת שבט יהודה נמנו 48 ערים, המספר הגדול ביותר של ערים, אשר ניתנו לשבט אחד.

בהתאם לברכת יעקב נחלת השבט מזוהה כמקום המתאים לגידולי גפנים רבים וליצירת יין.

השבט בארץ ישראל

לאחר תקופת ההתנחלות שבט יהודה התיישב בדרום הארץ, על שמו הרי יהודה, שפלת יהודה ומדבר יהודה, שנמצאים כולם בחבל ארץ יהודה.

בתחילת ספר שופטים מסופר ששבט יהודה יוצא יחד עם שבט שמעון לסיום כיבוש אזורי הארץ שבהם שלטו הכנענים. בהמשך הספר שבט יהודה מוכן למסור לידי הפלשתים את שמשון.

אחרי מות יהושע בני ישראל שאלו את ה' איזה שבט יעלה תחילה להלחם בכנעני וה' ענה להם ששבט יהודה יעלה להלחם, וכן במעשה פילגש בגבעה שאלו בני ישראל מי יעלה להלחם בבנימין, וענה ה' "יהודה יעלה".

התמזגות עם שבט שמעון

אחרי מות יהושע שבט יהודה הזמין את שבט שמעון לעלות להלחם עמו "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי, וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי, וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ" ושמעון הולך איתו ומאז לשמעון יש חלק בנחלת יהודה. מהכתוב עולה כי לשבטים יהודה ושמעון הייתה שותפות צבאית. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בכיבוש כמה ערים. מרשימות הערים בספר יהושע, פרק ט"ו עולה, כי ערי שמעון נטמעו בערי שבט יהודה.

המלוכה

משבט זה בא דוד, משיח אלוקי יעקב ורגל רביעי שבמרכבה. משבט זה גם יבוא במהרה בימינו משיח בן דוד. לאחר מות שלמה, בנו של דוד ומלכה הרביעי של ממלכת בני-ישראל, התפלגו שבטי ישראל לשתי ממלכות: האחת ממלכת יהודה והשנייה ממלכת ישראל. ממלכת ישראל היא הצפונית מבין השתים, והיא איגדה בתוכה את "עשרת השבטים".

קיים סכסוך חד לאורך סיפורי המקרא בין שבט יהודה לשבט אפרים. ירבעם בן נבט, משבט אפרים, עמד בראש "עשרת השבטים" וממלכת ישראל לאחר הפילוג.

ממלכת יהודה היא הדרומית וכללה בתוכה את יהודה, שמעון ובנימין. בתנ"ך נפוץ הייחוס של שבט יהודה לבדו לממלכת יהודה, וזאת משום קטנותו של שבט בנימין, שמאוחר יותר נטמע בתוך שבט יהודה.

בתקופת שיבת ציון

בתיאור שיבת ציון בספר דברי הימים, מוזכרים החוזרים לארץ ישראל, והם הינם אנשים מהשבטים יהודה, בנימין, לוי, מנשה ואפרים.

שבט יהודה, יחד עם שבט בנימין, וכן הלוויים והכהנים, מוזכר גם בתיאור השבים ארצה בספרי עזרא ונחמיה, אל היישובים שבהם התגוררו לפני ההגלייה הכפויה, כמו באר שבע ומולדה.

גלות בבל

צאצאי בני שבט יהודה, שהוגלו על ידי נבוכדנאצר בגלות יהויכין בשנת ג'שכ"ז וכן לאחר חורבן-הבית בשנת ג'של"ח, הגיעו לבבל (אזור עיראק של ימינו) ושם הכו שורשים. לאחר חורבן-הבית בידי טיטוס בשנת ג'תתכ"ח ולאחר דיכויו של מרד בר כוכבא בשנת ג'תת"ף באו פליטים נוספים מארץ-ישראל לבבל. בבבל היו ערים שאוכלוסייתן הייתה כמעט יהודית לגמרי, כגון נהרדעא על נהר פרת, סורא, פומבדיתא ועוד. בערים אלו נוסדו ישיבות, כגון ישיבת סורא וישיבת פומבדיתא, שנוהלו על ידי האמוראים, הסבוראים והגאונים. בסוף המאה השמינית לאלף הרביעי מנו יהודי בבל כ-1,000,000 תושבים, והערכה היא כי עלה מספרם בין המאה הראשונה לאלף החמישי והמאה הרביעית לאלף ל-2 מיליון.

יהודי תימן מיוחסים לשבט יהודה

במגילות יוחסין שבאו מתימן ושרדו עד ימינו רואים את השתלשלות הדורות מאב לבן עד יהודה בן יעקב. חלקם התפרסמו על ידי יהודה לוי נחום וד"ר משה גברא. דבר זה מחזק את המסורת שבפי יהודי תימן והמצויה בתכלאל שם נכתב כי גולי תימן הם בני שבט יהודה שגלו לתימן עוד בשלהי בית ראשון. עד היום מונים יהודי תימן בתשעה באב את השנים מאז חורבן בית ראשון בעוד שאר עדות ישראל מונים רק לחורבן בית שני.

דמויות נודעות משבט יהודה

• נחשון בן עמינדב נשיא שבט יהודה
• כלב בן יפונה
• עתניאל בן קנז השופט
• בֹּעז השופט
• דוד המלך
• שלמה המלך
• חזקיה המלך
• דניאל, חנניה, מישאל ועזריה
• משיח בן דוד

לקריאה נוספת

• גרשון גליל, תהליכי התהוותו והתנחלותו של שבט יהודה, הקונגרס העולמי היהודי למדעי היהדות, 10, א, תשמ"ט-1989, עמ' 8-1.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0