הרב אברהם זיידה הלר
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר וסגנון של הנצחה משפחתית.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר וסגנון של הנצחה משפחתית. |
 | |
| הרב אברהם זיידה הלר, 1967 | |
| לידה |
25 בינואר 1894 י"ח בשבט ה'תרנ"ד צפת |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1990 (בגיל 96) ד' בטבת ה'תשנ"א |
| עיסוק | רב, ראש ישיבה בצפת |
|
| |
הרב אברהם זיידה (זיידל) הלר (י"ח בשבט ה'תרנ"ד – ה'תש"ן) היה ראש ישיבה בצפת ופעיל ציבור.
חייו
הלר נולד בצפת, דור רביעי בעיר, נין לרב שמואל הלר (העליר), רבה של צפת במאה החמישית לאלף השישי, מצאצאי הרב יום-טוב ליפמן הלר.
למד ב"חדרים" ולאחר מכן אצל הרידב"ז בישיבתו ובישיבת "בית חתם סופר" בצפת. הרב הלר הוסמך להוראה על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ורבנים מרכזיים נוספים, וניהל עמם דיאלוג בענייני הלכה בעל-פה ובכתב.
בשנת ה'תרע"ד נשא את פרידה לבית ברזל, ונולדו להם חמש בנות.
עם פטירת אביו רבי זאב, שייסד את ישיבת חתם סופר, בשנת ה'תרע"ט, התאחדו שתי הישיבות רידב"ז, וחתם סופר לישיבת חתם סופר-רידב"ז והרב אברהם הלר התמנה לעמוד בראשם.
במקביל להיותו ראש הישיבה, הקדיש הרב הלר מזמנו לעסקנות ציבורית ענפה, במסגרתה תרם רבות לייסוד שכונת "צופיה" על הר כנען, ארגון סניף תנועת "המזרחי" בצפת וניהולו.
במרץ ה'תרצ"ח, במהלך נסיעה מחיפה לצפת, הותקפה המונית בה נסע הרב הלר על ידי כנופיית פורעים ערבים סמוך לכפר שזור. הרב הלר היה, באורח נס, אחד מבין ארבעת הניצולים מבין עשרת נוסעי המונית, ששת האחרים נרצחו באכזריות[1].
כפעיל ציבור וכיו"ר סניף "המזרחי" בעיר, עסק בשירות מטעם "ההגנה" בגיוס כספים לרכישת נשק, ולימים זכה באות ההגנה על פועלו. בזמן מלחמת העצמאות, עמד בראש "וועדת המצב" המקומית ובמקביל כיהן כיו"ר ועדת הגיוס, והתעמת עם משתמטי גיוס ומשפחותיהם שאיימו עליו ברצח.
התרת עבודות ביצורים בשבת ובחג במלחמת העצמאות
לבקשת המטה האזורי של הפלמ"ח הורו הרב הלר והרב אפרים שרגא וינגוט לצאת לעבודות ביצורים במהלך השבת והחג. ביום שישי, י"ג ניסן ה'תש"ח, יום לפני ערב פסח, פרסם הרב הלר את פסיקתו בהודעה פומבית לציבור. הוא יצא בראש תושביה הדתיים של צפת לעבודות הביצורים, השרה על הסובבים אותו אמונה וביטחון, ועודד את הלוחמים והתושבים המותשים. בעקבות פסיקתו היה מקורב לראשי הפלמ"ח וזכה באות מלחמת הקוממיות.
בספרו "הקרב על צפת – אגדה ומציאות" תיאר הרב הלר את הלכי נפשו לאחר פניית מטה הפלמ"ח בבקשה שיתיר עבודה בחג ובשבת: ”בקשה זו שבאה אליי במפתיע, עוררה בי סערת נפש עזה ולבטים קשים; מימיי לא עמדתי בפני הצורך להכריע במהירות כה רבה בשאלה כבדת-משקל ורבת-אחריות כזו, אחריות הלכתית חמורה של רב בישראל, להורות ליהודים כי יעשו שבתם וחגם חול ולצאת לעבודה...”
יציאה נגד ביזת רכושם של תושבי צפת הערבים הנמלטים
בהמשך הלחימה בעיר, באייר ה'תש"ח, נמלטו תושביה הערבים, כשהם מותירים אחריהם את כל רכושם. עם בריחתם פשטו רבים מתושבי צפת היהודים על הבתים הנטושים של עשירי צפת הערבית, ובזזו אותם. הביזה לא פסקה גם לאחר כניסת השבת. הפלמ"ח נדרש לעצור את הבוזזים, לעיתים תוך ירי באוויר.
הרב הלר הגיב בחריפות ובזעזוע לנוכח מעשי הביזה, ויצא ב-16 במאי 1948 בגילוי-דעת פומבי, עליו החתים גם את עמיתו הרב וינגוט, ובו גינה את חילול השבת ואת מעשי הביזה, וקרא לשמור על "קדושת המוסר היהודי" גם בעת מלחמה, וגם מול האויב. גילוי הדעת בכתב ידו של הרב הלר מוצג כיום במוזיאון "בית המאירי" בצפת.
חייו המאוחרים
לאחר מלחמת העצמאות שימש הרב הלר כראש המועצה הדתית בצפת, והמשיך לנהל את הישיבה ולפרסם מאמרים וספרים ובמרכזם "הרב המנהיג והרופא" על תולדות חייו ופועלו של רב-סבו רבי שמואל הלר (העליר) (ה'תשמ"ט).
הרב הלר קיבל בחייו את אות מגן צפת, אותו ענד לו מפקד הפלמ"ח לשעבר, יגאל אלון. לאחר מותו קיבל את אות יקיר צפת (בשנת ה'תשס"ג).
בשנותיו האחרונות התגורר הרב הלר במרכז הארץ, אך ביקש להיטמן בעיר הולדתו, צפת.
הרב הלר נפטר ב-ד' בטבת ה'תשנ"א. מאות מתושבי צפת, ותיקיה, לוחמי ההגנה והאצ"ל, ליוו אותו לקבורה בבית העלמין הישן של צפת, בו נטמן לצד אבותיו. ראש עיריית צפת דאז, זאב פרל, הספיד את הרב הלר ואמר כי היה "מגיבורי העיר ומגניה".
משפחתו וצאצאיו
הרב הלר התאלמן מרעייתו פרידה בשנת 1976.
בנותיו:
- לאה שור ((1915-1998), דור רביעי בצפת, בוגרת "בית המדרש למורים מזרחי" בירושלים, שנישאה לרופא פרופסור שמואל שור. בנם הוא הקולנוען רנן שור, מייסד ומנהל בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.
- פרופסור שרה אורה הלר וילנסקי (נולדה ב-2 בדצמבר -1920) חוקרת מחשבת ישראל, פרופסור אמריטה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה. בנה אורי וילנסקי, הוא פרופסור למדעי המחשב בשיקגו, ארצות הברית.
- ציפורה הלר (נולדה בצפת ב-20 בספטמבר 1925), משוררת, בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים ב מדעי היהדות ופילולוגיה קלאסית.לשעבר בכירה במשרד מבקר המדינה בתל אביב.
- מרים סברדלוב (נולדה בפברואר 1928), למדה חקלאות בנהלל אצל חנה מייזל שוחט .חקלאית בכפר ויתקין.
- יהודית פלד-הלר (נולדה ב-10 בינואר 1932), לוחמת האצ"ל במלחמת העצמאות, בעלת אות "מגן צפת".
הנצחתו
בשנת 2005 ביוזמת בית המאירי העמידה עיריית צפת שלט "כאן גר" ליד ביתו ברחוב ישראל ב"ק פינת שמעון בר יוחאי ברובע היהודי ההיסטורי.
לשון הטקסט: "יליד צפת, רב ומנהיג, ראש ישיבת חת"ם סופר-רידב"ז ונינו של הרב שמואל הלר. נודע בתש"ח (1948) בארגון כוחות המגן בעיר ובזכות היתר עבודה בשבת ובחג שהוציא, מחמת "פיקוח נפש". נטמן בצפת." ביתו נכלל במסלולי הסיורים בעיר צפת.
בשנת 2011 החליטה ועדת השמות של עיריית צפת לקרוא על שמו סמטה סמוך לביתו.
לקריאה נוספת: מכתביו
- הרב אברהם זיידה הלר, הקרב על צפת - אגדה ומציאות, בהוצאת חברי ארגון ההגנה בצפת בסיוע עיריית צפת, דפוס פרידמן, צפת, 1973.
- הרב אברהם זיידה הלר, הרב המנהיג והרופא - תולדות חייו ופועלו של רבי שמואל העליר, מחשבת הוצאה לאור, 1989.
- דברי אברהם, חלק א', ירושלים, תשל"ט, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ שמעון כהן, זוכרים את נרצחי מונית המוות, באתר ערוץ 7, כ"ד בסיון תש"פ
