אולם אליס טאלי
אולם אליס טולי (באנגלית: Alice Tully Hall) הוא אולם קונצרטים במרכז לינקולן לאמנויות הבמה באפר וסט סייד, מנהטן, ניו יורק. הוא קרוי על שם אליס טולי, זמרת ופילנתרופית ניו יורקית, שתרומותיה סייעו בהקמת האולם. טולי הול נמצא בתוך בניין בית הספר ג'וליארד, מבנה בסגנון בברוטליזם, שתכנן האדריכל הנודע פייטרו בלוסקי. המבנה הושלם ונפתח בשנת 1969. מאז פתיחתו, התארחו בו הופעות ואירועים רבים, בהם פסטיבל הסרטים של ניו יורק. באלם טולי 1,086 מושבים.
היסטוריה
הקשר ובנייה
לפני בניית אולם אליס טולי, התקיימו רוב מופעי המוזיקה הקאמרית בניו יורק באולם העירייה ברחוב 43 מערב, שנבנה בשנת 1921. מייסדי מרכז לינקולן רצו באולם מוזיקה קאמרית בתשלובת הבניינים של המרכז, משום שהיה עדיין צורך במקום שייוחד לתכלית זו. לפני תחילת הבנייה במרכז לינקולן, שקלו האדריכלים את האפשרות להקים אולם מוזיקה קאמרית בקומת המרתף של אולם הפילהרמונית (ששמו שונה מאז לאולם דייוויד גפן, לשעבר אולם אייברי פישר). ואולם, בהתחשב בכך, שבית הספר ג'וליארד היה זקוק לאולם קונצרטים בגודל מתאים לאולם מוזיקה קאמרית, החליט מרכז לינקולן לבנות קולן בבניין ג'וליארד. העבודוה בבניין ג'וליארד החלה בשנת 1965 - על מגרש במרחק רחוב אחד צפונית לתשלובת מרכז לינקולן המקורית ועל חלקה, שיועדה לשיפור כחלק מהתחדשות עירונית. מחירו של האולם למוזיקה קאמרית נאמד ב-4.2 מיליון דולר, סכום שאת כולו תרמה אליס טולי, פטרונית מוזיקה קאמרית תושבת ניו יורק וזמרת בעברה.
את אולם טולי תכנן האדריכל פייטרו בלוסקי ועמו האדריכלים הנלווים אדוארדו קאטאלאנו והלגה וסטרמן. מומחה האקוסטיקה הנדע היינריך קיילוהולץ תכנן את האקוסטיקה באולם. לאליס טולי היה חלק חשוב בעיצוב האולם. "היא הייתה קפדנית ומדויקת מאוד בבחירת הצבעים ופרטים אחרים שרצתה באולם שיישא את שמה," אמר פטריק מקגיניס, לשעבר ממונה על התפעול ומנהל אולם אליס טולי, בראיון משנת 1992. טולי עמדה גם על השארת רווח נכבד בין שורות המושבים, "לאפשר למאזינים בכל גובה לשבת בנוחיות."
פתיחה, שימוש ושיפוץ
אולם טולי נפתח ב-11 בספטמבר 1969. בליל הפתיחה ניתן קונצרט הראשון של אגודת המוזיקה הקאמרית החדשה שח מרכז לינקולן. הניו יורק טיימס שיבח את העיצוב הפנימי המאופק והאלגנטי, בעץ תרזה, שטיחים בצבע לבנדר כהה ומושבים בצבע פטל," ומילדרד שמרץ מ"ארכיטקטורל רקורד" כתבה, שאולם אליס טולי והאולמות האחרים בניין בית הספר ג'וליארד "מוכיחים, שאפשר ליצור אולמות אלגנטיים במונחים מודרניים בלי לחפש מוצא בשחזור דל ונוסטלגי של עיטורי הזהב, הגבס והבדולח של אולמות העבר הגדולים. מאז פתיחתו, מארח אולם אליס טולי אירועים רבים מספור, בהם "בעיקר מוצרט, מבצעים דגולים", פסטיבלי הסרטים של ניו יורק, ו"ג'אז במרכז לינקולן,. ב-1975 הותקן באולם עוגב תואם-קתדרלה, בן 4,192 צינורות.[1]
באפריל 2004 גילה מרכז לינקולן את התוכניות לשלב הראשון של מיזם פיתוח ההתחדשות שלו, שכללו את הרחבת בניין ג'וליארד ועיצוב מחדש של אולם אליס טולי.[2] התוכנית אושרה והעבודות החלו במרץ 2006. מבקרי אדריכלות רבים שיבחו את התוכנית, אבל הייתה גם ביקורת מצד תומכי שימור, שרצו לשמר את בניין בלוסקי המקורי ללא שינוי. הצעה משנת 2005 למעמד של אתר לשימור הוצעה ונדחתה על ידי הוועדה לשימור אתרים. "דוקומומו אינטרנשיונל", ארגון הפועל להגנת בניינים ואתרים מודרניסטיים מן המאה ה-20 היה בין מובילי ההתנגדות לחידוש. המחלוקת התמקדה בעיקר בשינויים שנעשו בחלקים אחרים של מרכז לינקולן, בשלב השני של מיזם הפיתוח.[3]
עד יוני 2006 גייס מרכז לינקולן בע"מ 339 מיליון דולר, 75% אחוז מ-459 מיליון הדולר שהתחייב לגייס למיזם. סכום היעד הסופי הסתכם ב-650 מיליון דולר, ואת שאר הכסף סיפקו הממשל הפדרלי, העיר ניו יורק וממשלת מדינת ניו יורק.[4] מרכז לינקולן קיבל גם 20 תרומות של 5 מיליון דולר או יותר, תשע מהן בסך 10 מיליון או יותר. התורמים היו יחידים, חברות וקרנות, בהם מורגן סטנלי, קרדיט סוויס ובנק ניו יורק מֶלון. מלאכת הבנייה הסתיימה וטאולם טולי נפתח מחדש בפברואר 2009, בשבועיים של חגיגות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
