אוריאל דן
אוריאל דן (1922, ברלין - 19 באוקטובר 1991, תל אביב) היה מזרחן ישראלי ופרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. מומחה להיסטוריה של ירדן ועיראק המודרניות.
אודות
אוריאל נולד בברלין בשנת 1922. עם עליית היטלר לשלטון עלה ארצה. הוא שירת בצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה לאחר מכן למד באנגליה כיצד להיות מבשל שיכר. בשנת 1950 הצטרף לחיל המודיעין הישראלי שם היה קצין מחקר ועסק במיוחד בממלכות האשמיות, ירדן ועיראק. הוא שירת בתפקיד במשך 16 שנים. במהלך שירותו השלים תואר ראשון בהיסטוריה מודרנית בהתכתבות מאוניברסיטת לונדון (סיים בשנת 1959). לאחר שהשתחרר הוא הצטרף למכון שילוח לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב (כיום מכון משה דיין). בשנת 1968 סיים תואר דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בהנחיית פרופסור גבריאל בר. ובשנת 1972 הצטרף לסגל ההוראה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. הוא עשה דוקטורט נוסף באוניברסיטת אוקספורד בשנת 1980 בנושא היסטוריה אירופאית במאה ה-18, "Hanover and Great Britian, 11740-1760". הוא לימד במשך 25 שנה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב ועמד בראש החוג במשך חמש שנים. בשנת 1990 יצא לגמלאות.
נהרג ב-19 באוקטובר 1991 מפגיעת מכונית בכביש בין האוניברסיטה לבין ביתו ברמת אביב. היה בן 69 במותו. היה נשוי ללורה ואב לבת. בשנת 2005 פורסם ספר מאמרים לזכרו "The Hashemites in the modern Arab world: essays in honour of the late Professor Uriel Dann", בהוצאת Routledge. מאז מותו נערך לזכרו מדי שנה ערב עיון באוניברסיטת תל אביב בו מוענקת מלגה ע"ש פרופ` אוריאל ולורה דן לתלמידי מחקר.
ספריו
- משטר הבעת׳ בעיראק: אושיותיו והתגבשותו, מכון שילוח לחקר המזרח התיכון ואפריקה, 1974
- אמירות עבר הירדן, 1921-1946. מכון שילוח לחקר המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב, 1982
