איוואן קופטס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ביטחונית ריקה. איוואן איוואנוביץ' קופטס (ברוסית: Иван Иванович Копец; 19 בספטמבר 1908—22 ביוני 1941) היה טייס קרב, מייג'ור גנרל תעופה, מפקד חיל האוויר של החזית המערבית ביום הראשון של מלחמת המולדת הגדולה. גיבור ברית המועצות על השתתפותו בקרבות אוויר בספרד.[1] ביום הראשון למלחמה הוא ירה בעצמו.
ביוגרפיה
נולד ב-19 בספטמבר 1908 בצארסקויה סלו למשפחתו של מנעולן.[1] בשנת 1925 סיים את לימודיו בית הספר בעיר אישים שבמחוז טיומן, ולאחר מכן עבד כמזכיר בית המשפט המחוזי.
היה בשירות צבאי מאז 1927. את השכלתו הצבאית קיבל בבית הספר הצבאי-התאורטי של לנינגרד (1928), בבית הספר לטייסים צבאיים של קצ'ין (1929) ובקורסי ההשתלמות לאנשי פיקוד גבוהים באקדמיה הצבאית על שם פרונזה (1935).
הוא שירת בטייסת הקרב הנפרדת ה-70 של חטיבת התעופה באקדמיה לחיל האוויר על שם ז'וקובסקי. מספטמבר 1936 הוא היה טייס, לאחר מכן מפקד קבוצת אוויר של כוחות ספרד הרפובליקנית במהלך מלחמת האזרחים בשנים 1936-1939.[2][3] הוא טס על מטוס מדגם Nieuport-52, ואז על מפציץ I-15. הפיל שישה מטוסי אויב והוענק לו אות מסדר הדגל האדום ותואר גיבור ברית המועצות עם מסדר לנין ותעודה מיוחדת[4]. עזב את ספרד ב-17 ביוני 1937.
ב-12 בדצמבר 1937 נבחר לסגן מועצת הסובייט העליון של ברית המועצות בכינוס הראשון מטעם מחוז לנינגרד. בשנת 1938 מונה למפקד חטיבה ולסגן מפקד חיל האוויר של המחוז הצבאי של לנינגרד. במהלך המלחמה הסובייטית-פינית היה מפקד חיל האוויר של הארמייה השמינית, השתתף באופן אישי במשימות לחימה. על קרבות אלה הוענק לו אות מסדר לנין מדרגה ב' וב-31 במרץ 1940 הוענקה לו הדרגה הצבאית של מפקד אוגדה. לאחר הסמכה מחודשת בשנת 1940 בקשר להכנסת דרגות כלליות בצבא האדום - הועלה לדרגת מייג'ור גנרל התעופה. ביום הראשון של המלחמה הפטריוטית הגדולה היה מפקד חיל האוויר של החזית המערבית.
22 ביוני
ערכים מורחבים – מבצע ברברוסה, החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, מלחמת העולם השנייה
בשעה 03:00 בבוקר 22 ביוני 1941 הותקפו לפתע שדות התעופה בחזית על ידי לופטוואפה. מפציצי היינקל He 111 בגובה רב פתחו במתקפת פצצות מצרר מסיבית על מטוסי הכנף של חיל האוויר. מאות מפציצים הושמדו בחניות. את המכה השנייה העבירו מפציצי הצלילה Junkers Ju 87 ו-Junkers Ju 88 בשיתוף עם המפציצים הכבדים מסרשמיט Bf.110. חלק משדות התעופה הממוקמים בסמוך לגבול נכבשו על ידי כוחות הקרקע המתקדמים של האויב עד אמצע היום.
היסטוריונים שמים לב לחוסר השלמות של המבנה הארגוני של התעופה הסובייטית, כלומר לעובדה שרק כמה תצורות היו כפופות למפקד חיל האוויר בחזית. במקביל, יחידת ההפצצה ה-43 חנתה באורשה ולא יכלה להשתתף בקרבות על הגבול. לכן, לצורך פעולת תגמול, קופטס יכול היה להשתמש רק במפציצים מדגם SB ו-DB-3, וללא חיפוי אווירי.
באמצע היום הכניס הגנרל קופטס מפציצי קרב מחטיבות האוויר ה-12 וה-13, וחיל המפציצים הארוך-טווח. פעולות תגמול כוונו לשדות תעופה ידועים של האויב, למעברים ולעמדות של יחידות ממוכנות. המפציצים ללא חיפוי ספגו פגיעות כבדות. כך איבדה חטיבת האוויר ה-13 64 מפציצי SB במהלך היום. ההפסדים הכוללים של חיל האוויר של החזית המערבית ב-22 ביוני הסתכמו ב-738 מטוסים, כולל 528 שאבדו על הקרקע.
לאחר שטס בשדות התעופה הרוסיים[5] ולמד על היקף ההפסדים, דיווח שכ-60 ממטוסיו הופלו בקרבות אוויר ועוד 32 הושמדו על הקרקע. לאחר מכן דיווח שיותר מ-80% מכל מטוסיו חוסלו. לאחר מכן ירה קופטס בעצמו במשרדו בסביבות השעה 18:00 באותו יום.[6]
על פי גרסה אחרת, ראש המחלקה המיוחדת של הנ.ק.ו.ד. של המחוז הצבאי המיוחד המערבי, רב-סרן בשירות ביטחון המדינה פאבל בגמה, בערב 21 ביוני 1941, קיבל הודעה מיוחדת ממוסקבה על "לכידת גנרל א.א. קופטס בנסיבות שזה עתה התגלו." הבסיס היה עדותו של יעקב סמושקביץ' כי הוא שימש כיועץ ראשי לשעבר לחיל האוויר של ספרד הרפובליקנית וגייס בעצמו את קופטס לקבוצתו.[5]
על פי תמצית מהפקודה של מנהלת כוח האדם הראשית של הצבא האדום, "מייג'ור גנרל התעופה א.א. קופטס, יליד 1908, הוצא מרשימות אנשי הפיקוד הבכיר הנוכחי, כאשר ירה בעצמו ב-23.06.1941." האלוף אנדריי איוואנוביץ' תאירסקי, שהחליף את קופטס, הודח מתפקידו ב-2 ביולי 1941 ובהמשך נורה.
הנצחה
- הוא נקבר בבית העלמין הצבאי במינסק. על פי עדותה של בתו, חלק משטח בית העלמין הצבאי, שם נקבר, נבנה לאחר המלחמה.
- הסרט האפי "הקרב על מוסקבה" (1985) מכיל תיאור סצנת התאבדותו של קופטס.
- בעיר אישים ב-1990, רחוב מוסקובסקאיה הוחלף לרחוב א.א. קופטס ועל הבניין של בית הספר בו למד הותקן שלט הנצחה ב-6 במאי 2005.[7]
משפחה
היה נשוי לנינה פאבלובנה, לבית שונדריקוב (1908–2001). נעצרה ב-23 באוגוסט 1941 ונידונה על ידי מפקדת הנ.ק.ו.ד. של ברית המועצות ב-22 ביולי 1942 לחמש שנות מאסר כ"אשתו של בוגד במולדת" על פי סעיף 1–58 לחוק הפלילי של רוסיה הסובייטית. שוחררה ב-23 באוגוסט 1946. שמה נוקה ב-18 במאי 1956 על ידי בית הדין הצבאי של המחוז הצבאי אוראל.
לשניים היו שני ילדים: אליק (יליד 1930) ונטליה (נולדה בשנת 1939).
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Статья «Копец Иван Иванович» на сайте www.warheroes.ru.
- ^ Пузейкин1967, В небе Испании….
- ^ Пузейкин 1967.
- ^ Печёнкин 2005.
- ^ 5.0 5.1 "Особисты предупредили об аресте | Тюменский курьерТюменский курьер" (ברוסית). tm-courier.ru. אורכב מ-המקור ב-2018-03-26. נבדק ב-2018-03-26.
- ^ גשם של דם: קרבות האוויר שפתחו את פלישת הנאצים לבריה"מ
- ^ "В Ишиме открыта мемориальная доска на здании школы, в которой учился генерал-майор Иван Копец". ИТАР-ТАСС. 2005-05-06. אורכב מ-המקור ב-2011-09-27. נבדק ב-2017-08-14.
