יעקב סמושקביץ'

יעקב ולדימירוביץ' סמושקביץ'
Яков Владимирович Смушкевич
לידה	14 באפריל 1902; רקישקי, האימפריה הרוסית
הוצאה להורג	28 באוקטובר 1941 (בגיל 39); מחוז קויבישב, ברית המועצות
השתייכות	חיל האוויר הסובייטי
תקופת הפעילות	1918–1941 (כ־23 שנים)
דרגה	גנרל-לייטננט
פעולות ומבצעים
	מלחמת האזרחים ברוסיה ; מלחמת האזרחים בספרד ; קרב חלקין גול
עיטורים
	גיבור ברית המועצות (2) ; עיטור לנין (2) ; עיטור הדגל האדום
הנצחה
	פסל במקום לידתו (הוקם ב-1969; פורק ב-2017 על ידי החלטת ראש העיר) ; מוזאיון לפועלו במקום לידתו (נסגר) ; רחוב על שמו בויטבסק (1987) ; יד זיכרון במקום הוצאתו להורג (ליד סמרה) ; פסל לכבודו בבית הקברות של שדה התעופה מונינו ליד מוסקבה (הוקם ב-2008) ; סרט דוקומנטרי על חייו "גנרל דוגלאס" (הוסרט 1979 ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית) ; סרט דוקומנטרי "הוצאה להורג עם שחר" (הוסרט ב-1988 במוסקבה) ; סרט דוקומנטרי "אגדה חיה" (רוסיה) ;

יעקב ולדימירוביץ' סמושקביץ' (ברוסית: Яков Владимирович Смушкевич;‏ 14 באפריל 1902, רקישקי – 28 באוקטובר 1941, מחוז קויבישב), היה גנרל יהודי בצבא האדום, מפקד חיל האוויר הסובייטי בין השנים 1939–1940.

קורות חיים

נולד ב-14 באפריל 1902 בעיירה רקישקי (אז בתחומי פלך קובנה באימפריה הרוסית, כיום העיר רוקישקיס במחוז פוניבז' בליטא) למשפחה יהודית ענייה. אביו היה חייט נודד. קיבל השכלה יסודית בחדר, וכבר מגיל צעיר נאלץ להתחיל לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורשה משפחת סמושקביץ', יחד עם שאר היהודים, מן העיירה על ידי השלטונות לרוסיה, והתיישבה בעיירה בפלך וולוגדה. סמושקביץ יצא לעבוד לזמן מה אצל אופה. בשנת 1916 עזב את בית הוריו ועבר לוולוגדה בה עבד כסבל ונחשף לתעמולה קומוניסטית^[1].

בשנת 1918 התנדב סמושקביץ' לצבא האדום, והשתתף בקרבות מלחמת האזרחים, תחילה כלוחם מן המניין ולאחר מכן כקצין פוליטי של גדוד חי"ר. לאחר סיום המלחמה נשאר לשרת בצבא קבע. בשנת 1922 עבר לחיל האוויר, שימש קצין פוליטי של טייסת ולאחר מכן היה קצין פוליטי של כנף. בשנת 1929 החליט לעבור למסלול פיקודי ולכן נשלח לקורס טיס, אותו סיים בשנת 1931. לאחר סיום הקורס מונה למפקד כנף של מטוסי יירוט.

בשנת 1936 נשלח לספרד כיועץ בכיר לענייני חיל האוויר בצבא הרפובליקני במלחמת האזרחים. במקביל לתפקיד זה היה סמושקביץ מפקד להק שהורכב מטייסים סובייטים, אשר נשלחו על ידי סטלין לעזרת הרפובליקנים. כדי להסוות את זהותו האמיתית הופיע בספרד תחת שם בדוי – "גנרל דוּגְלַאס". במסגרת תפקידו הקים סמושקביץ' את מערך ההגנה האווירית של מדריד. הוא אף לקח חלק פעיל בלחימה, השתתף בכמה קרבות אוויר והפיל 2 מטוסי אויב בקרבות אלו. פעילותו של הלהק הסובייטי בפיקודו של סמושקביץ' בקרב גואדלחרה הייתה אחד הגורמים הראשיים לניצחון של הרפובליקנים הספרדים על חיל המשלוח האיטלקי. על פעילותו בספרד הוענק לסמושקביץ' ביוני 1937 תואר גיבור ברית המועצות. בסוף אותה שנה חזר סמושקביץ' לברית המועצות ומונה לסגן ראש מטה חיל האוויר. בתפקידו זה היה מעורב בפיתוח מטוסי קרב חדשים ואף התעקש אישית להשתתף בטיסות ניסוי. באחת מטיסות אלו, באפריל 1938, נפצע ולקח לו מספר חודשים להתאושש ולחזור לשירות^[2].

באוגוסט 1939 מונה סמושקביץ למפקד הכוחות האוויריים של הצבא האדום המוצבים במונגוליה. במסגרת תפקיד זה השתתף בקרבות עם היפנים באזור הנהר חלקין גול. על פועלו בקרב זה הוענק לו בשנית תואר גיבור ברית המועצות. סמושקביץ' הוא האדם השלישי בהיסטוריית בברית המועצות שזכה בשני תוארי גיבור ברית המועצות. לאחר חזרתו ממונגוליה מונה סמושקביץ' למפקד חיל האוויר הסובייטי ושימש בתפקיד זה עד אפריל 1940, במהלך מלחמת החורף. חיל האוויר כשל במלחמה, למרות יתרונו המספרי על זה של הצבא הפיני וסמושקביץ' תואר כמי שלא התאים לתפקיד של גנרל^[3]. סמושקביץ' מונה לעוזר ראש המטה הכללי לענייני חיל האוויר.

ב-15 במאי 1941 חדר מטוס תובלה גרמני מדגם יונקרס Ju 52 משטחה של פולין (הכבושה בידי הנאצים) לשמי ברית המועצות. המטוס הצליח לתעתע במערך ההגנה האווירית של הצבא האדום ולטוס עד מוסקבה, שם הוא נחת בשדה תעופה טושינו שבקרבת העיר. סטלין, שזעם על כישלון שכזה של חיל האוויר הסובייטי, הורה לראש הנ.ק.ו.ד. לברנטי בריה לעצור את צמרת הפיקוד של חיל האוויר הסובייטי. אחד מהעצורים בפרשה היה יעקב סמושקביץ', שנעצר ב-8 ביוני 1941^[4]. סמושקביץ' הוחזק בבית כלא בעיר קויבישב, מבלי שהוגש נגדו כתב אישום כלשהו. דבר מעצרו נשמר בסוד ובעיתונות סופר על גבורת חיל האוויר בפיקודו במלחמה בנאצים^[5].

ב-28 באוקטובר 1941, לפי הוראתו האישית של לברנטי בריה, הוצא סמושקביץ' להורג בסתר. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, כשהעלו היהודים על נס את תרומתם של היהודים למלחמה, נמנה סמושקביץ' בין הגנרלים היהודים^[6]^[7]^[8].

שמו טוהר בשנת 1954^[3]^[9]. לכבוד יום הולדתו ה-60 נערכה אזכרה לזכרו בוילנה^[10]. בתחילת 1963 הוענקה לאלמנתו קצבה, צעד שנתפרש כהשלמת טיהור שמו^[11]^[12].

קישורים חיצוניים

ביוגרפיה של יעקב סמושקביץ' באתר "גיבורי המדינה" (רוסית)

הערות שוליים

^ גנראל יעקב שמושקביץ, דבר, 22 באוגוסט 1944
^ Russian Aviation and Air Power in the Twentieth Century, page 50
^ ^3.0 ^3.1 Michael Parrish,Sacrifice of the Generals: Soviet Senior Officer Losses, 1939-1953, page 371
^ War, Holocaust and Stalinism, page 222
^ יעקב שמושקוביץ מרביץ בנאצים, הצופה, 18 באוגוסט 1941
בשבח המפקד היהודי של חיל התעופה הסובייטי, הצופה, 6 ביולי 1941
^ רשמים מרוסיה הסוויטית בימי המלחמה - היהודים בצבא, דבר, 9 בפברואר 1942
^ שרי צבא בישראל, המשקיף, 13 באוקטובר 1943
^ 150,000 יהודים נלחמים עכשו עם הנשק ביד בכל הצבאות והחזיתות, המשקיף, 28 במרץ 1944
מאמץ המלחמה של היהדות העולמית, דבר, 4 בספטמבר 1945
^ טוהרו גנרלים יהודיים שחוסלו על ידי סטאלין, מעריב, 18 בספטמבר 1956
^ אזכרה לגנראל שמושקביץ' שנרצח בימי סטאלין - נערכה בווילנה, מעריב, 26 באפריל 1962
^ י. פינקלסטון, אלמנת גגראל יהודי ברוסיה שחוסל-תקבל קיצבה מלאה, מעריב, 1 במרץ 1963
^ נח זבילביץ, טוהר שמו של הגנרל היהודי שמושקוביץ, ראש האויריה הרוסית, חרות, 22 בפברואר 1963

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25539841יעקב סמושקביץ'

[1] גנראל יעקב שמושקביץ, דבר, 22 באוגוסט 1944

[2] Russian Aviation and Air Power in the Twentieth Century, page 50

[פאריש371-3] 3.0 ^3.1 Michael Parrish,Sacrifice of the Generals: Soviet Senior Officer Losses, 1939-1953, page 371

[4] War, Holocaust and Stalinism, page 222

[5] יעקב שמושקוביץ מרביץ בנאצים, הצופה, 18 באוגוסט 1941
בשבח המפקד היהודי של חיל התעופה הסובייטי, הצופה, 6 ביולי 1941

[6] רשמים מרוסיה הסוויטית בימי המלחמה - היהודים בצבא, דבר, 9 בפברואר 1942

[7] שרי צבא בישראל, המשקיף, 13 באוקטובר 1943

[8] 150,000 יהודים נלחמים עכשו עם הנשק ביד בכל הצבאות והחזיתות, המשקיף, 28 במרץ 1944
מאמץ המלחמה של היהדות העולמית, דבר, 4 בספטמבר 1945

[9] טוהרו גנרלים יהודיים שחוסלו על ידי סטאלין, מעריב, 18 בספטמבר 1956

[10] אזכרה לגנראל שמושקביץ' שנרצח בימי סטאלין - נערכה בווילנה, מעריב, 26 באפריל 1962

[11] י. פינקלסטון, אלמנת גגראל יהודי ברוסיה שחוסל-תקבל קיצבה מלאה, מעריב, 1 במרץ 1963

[12] נח זבילביץ, טוהר שמו של הגנרל היהודי שמושקוביץ, ראש האויריה הרוסית, חרות, 22 בפברואר 1963

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

יעקב סמושקביץ'

קורות חיים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש